ועדת חוקה בכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שתחייב את ועדת השחרורים לשמוע נפגעי עבירת מין או אלימות גם בעל פה, אם ירצו, ולשקול את השפעות השחרור המוקדם של האסיר על שלומם וביטחונם.
מדובר בהצעת חוק "הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על־תנאי ממאסר" שיזם ח"כ חילי טרופר. התיקון מרחיב למעשה את זכות נפגע העבירה להביע עמדה בפני ועדת השחרורים, גם בהבעת עמדה בעל פה ולא רק בכתב, אם יבחר בכך.
ח"כ טרופר: "זה חוק שמתייחס ורואה את הנפגעים, את הכאבים שלהם, את הצלקות שלהם וגם את תהליך השיקום שלהם – ולא רק את תהליך השיקום של הפוגע".
בצד זאת, נציגת משרד המשפטים, עו"ד שמרית גולדנברג, הבהירה כי "בוועדת השחרורים, מי שעומד במוקד הוא האסיר, המסוכנות שלו, ההליך השיקומי שהוא עבר וכלל השיקולים שהחוק מפרט. הצעת החוק לא משנה את התנאים לשחרור על תנאי, הם נותרים כפי שהיו – אם זה הסיכון שצפוי גם לנפגע העבירה, סיכויי השיקום וההתנהגות. צריך לומר שנפגע העבירה לא הופך לצד להליך, אבל הצעת החוק מאפשרת שקולו ישמע לעניין הסיכון שנשקף, בין כלל השיקולים של ועדת השחרורים. השינוי המשמעותי כאן, הוא בעצם יכולת ומתן האפשרות לנפגע לבחור כיצד הוא מציג את העמדה שלו – האם יגיש עמדה בכתב, או יבוא בפני הוועדה וישמיע קולו במעמד הדיון".
לרה צינמן מארגון משפחות נרצחים ונרצחות הסבירה את חשיבות עיגון הזכות בחוק: "השתתפתי במספר דיונים בוועדת שחרורים, ואמנם מאפשרים למשפחות בחלק מהדיונים לשאת דברים בעל פה, אבל זה גובה מחיר נפשי עצום. כיוון שזו לא זכות שרשומה בחוק, אז יושבים שעות בהמתנה ורועדים מפחד, אם יתנו לדבר או לא (לפני הוועדה)".
צינמן ביקשה שיהיה גורם אנושי בהנהלת בתי המשפט, שיהיה אחראי ליידוע נפגעי העבירות על דיוני ועדות השחרורים, ולא יסתפקו בהודעות ממוחשבות, "אחרת יהיו פספוסים כואבים והחוק ירוקן מתוכן".
לבקשת משרד המשפטים, ההסדר ייכנס לתוקף בעוד שנה וחצי, לצורך היערכות כלל הגורמים.
