סכסוך ארוך שנים בין אח ואחות שהם גם שכנים, הגיע שוב לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה: הפעם, האחות ובעלה ביקשו צו מניעה קבוע בטענה להתנהגות מטרידה של האח נגדם ונגד ילדיהם, שהמשיכה גם לאחר שניתנו נגדו מספר לא מבוטל של צווי הגנה והרחקה זמניים. הבקשה הובילה לצעד תקדימי של בית המשפט, אבל על כך בהמשך.
האחות מתגוררת עם בעלה וילדיהם בדירה בקומת קרקע הכוללת חצר. האח מתגורר כפולש בדירה המצויה מעל דירתם. בין שתי הקומות מספר מדרגות משותפות. בין הצדדים קיימת יריבות בת מספר שנים, אשר שורשיה נעוצים במחלוקות משפחתיות.
מזה מספר שנים מנהלים האח והאחות הליכים משפטיים בעצימות גבוהה מאוד, כוללים צווי הגנה ומניעת הטרדה מאיימת.
מאחר שהאח לא כיבד החלטות שניתנו נגדו, האחות ובעלה פתחו בהליך ביזיון בית משפט, ובנוסף עתרו למתן צו מניעה קבוע אשר ירחיק את האח דרך קבע מהם ומדירתם.
כבר בתחילת ההליכים תיארו בני הזוג את שורת המטרדים להם גרם האח השכן החל משנת 2022 – בעת שעבר לגור מעליהם – ותמכו את טענותיהם בסרטונים. בין היתר, האח נצפה כשהוא מנער שטיחים בשעה 02:50 לפנות בוקר ממרפסת ביתו מעל חלון ביתם של המבקשים, ואף נצפה יותר מפעם אחת מנקה את המדרגות העולות לביתו וגורף את המים ואת הלכלוך לדלתם.
האח הציג מטעמו לבית המשפט סרטון שבו לטענתו נשמע בן אחותו מאיים עליו.
לאחר שהשופטת אפרת ונקרט צפתה בסרטון היא ציינה כי הצפייה בו היתה לאח לרועץ, שכן עולה ממנו שהוא התגרה בקטין ובאופן פרובוקטיבי. למרות התרשמותה שהאח הוא הגורם העיקרי לחוסר השקט וחוסר השלווה הסורר בבניין, היא לא נעתרה באותם מקרים לסעד קיצוני שיביא להרחקתו מהדירה בה הוא מתגורר, נתנה לו הזדמנויות לחדול ממעשיו המטרידים והסתפקה באזהרה ובאיסורים שונים כגון איסור לפנות לבני הזוג וילדיהם, ואיסור להרעיש ולהטריד.
כעבור מספר חודשים הגיעו הצדדים שוב לבית המשפט.
בסרטון נצפה האח כשהוא בגילופין, מטיח מספר זוגות אופניים על הקיר והרצפה וצועק צעקות קולניות ומוזרות.
האח לא הכחיש שהפר בכך את הצווים שניתנו נגדו ולא בפעם הראשונה, הורחק לשלושה חודשים ונפסקו נגדו הוצאות בסך 2500 שקל.
אבל הוא המשיך להטריד. כך למשל, בדיון שהתקיים ב-7 בנובמבר אשתקד, הוצגו לשופטת סרטונים בהם הוא הבעיר אש במנגל מתחת לחלון חדרם של המבקשים, בשעה 02:50 בלילה, והטיל את מימיו בכניסה לחצר אחותו וגיסו.
האחות ובעלה המיואשים ביקשו מבית המשפט להפסיק לחמול על האח ולאפשר להם לחיות בשלווה, ולכן עתרו לקבלת צו קבוע לפיו האח לא יוכל להתגורר בדירה שמעליהם.
בני הזוג סיפרו כי האח ממשיך במעשיו, בולש אחרי אחותו, הגיע לכנס בו נכחה בכוונה, ואף שלח אליה חוקר שהתחזה לרב בניסיון לדלות ממנה פרטים אישיים מאוד על חייה, שלאחר מכן פורסמו על גבי לוח מודעות בשכונת מגוריהם ואף הושמעו במגפון.
בני הזוג הדגישו כי יש לתת משקל נוסף לעובדה שהאח אף הורשע בעבר בפלילים בשל אלימות נגד בת-זוגו לשעבר.
בתגובה, האח ביקש להורות על דחיית הבקשה, שכן סילוקו מהדירה יהווה פגיעה אנושה בזכות המגורים שלו בדירה, קל וחומר לנוכח העובדה שהוא מצוי כעת בשלבי רכישתה. עוד הוא טען, שהביא לשינוי משמעותי בהתנהגותו והבין כי הוא מעוניין ב"הפסקת אש" והסדרת חיים שקטים לצד המבקשים.
אלא שהפעם השופטת ונקרט החליטה להיעתר לבקשה ולתת צו מניעה קבוע למשך שלוש שנים מהנימוקים הבאים:
– המבקשים הציגו אסמכתאות וסרטונים למכביר המוכיחים את טענותיהם, ואת הפרותיו החוזרות ונשנות של המשיב את צווי ההרחקה.
– אין לקבל את גרסת האח כי עבר טיפול ופניו כעת לפיוס ושלום, ומכאן שאין לפגוע בזכות המגורים שלו בדירה. שכן, עיון בתמצית מהחלטות קודמות מהווה הוכחה חותכת לכך שאינו מעוניין באמת ובתמים להפסיק את התנהגותו המטרידה, אינו מקיים את החלטות בית המשפט ומפר שוב ושוב צווי הרחקה.
– האח הרחיב את התנהגותו המטרידה כלפי אחותו גם מחוץ למתחם המגורים.
– מתקיימת התנהגות מטרידה ומאיימת של האח כלפי המבקשים באופן המצדיק מתן צו לתקופה ממושכת.
– האח הפך את חיי המבקשים (כולל בעל חולה ובן חייל שמגיע הביתה לחופשות ואינו יכול להירגע ולנוח) בביתם, אשר אמור להיות מבצרם, לבלתי נסבלים.
"באיזון הזכויות הראוי סבורה אני כי זכותם של המבקשים למדור שקט ושלו וזכותם שלא להיות מוטרדים בביתם, גוברת על הזכות לחופש התנועה של המשיב ועל זכותו להתגורר בדירה לא לו אליה פלש", כתבה השופטת ונקרט בהחלטתה. "הגם שאין בהחלטתי כעת משום מניעת המשיב מלרכוש את הדירה, הרי שאם יבחר לעשות כן, לא יוכל להתגורר בדירה בעצמו או לשהות בה בכל מעמד אחר לכל הפחות למשך שלוש שנים מהיום".
השופטת הוסיפה כי מששקלה את זכויות הצדדים ובפרט כשאין למשיב כל זכות קניינית בדירה ואף מצויים בבעלותו נכסי מקרקעין נוספים בהם יכול הוא לעשות שימוש, היא לא מצאה שיש בזכותו של המשיב לחופש תנועה, או בזכותו הנטענת להתגורר ולרכוש דווקא דירה ספציפית זו, כדי להטות את הכף באופן שלא ניתן יהיה לתת את צו המניעה הקבוע.
בנוסף נקבע, כי התנהגותו של האח שהפר את ההחלטות השיפוטיות – יש בה משום ביזיון בית המשפט.
לנוכח האמור, נאסרה כניסתו של האח לבית המגורים של המבקשים וילדיהם למשך שלוש שנים, ונאסר עליו להתקרב לדירה, לחצר ואל המבקשים וילדיהם, עד למרחק של 150 מטר. כך גם נאסר על המשיב להטריד את המבקשים וילדיהם בכל אמצעי, בכל דרך, בכל אופן ובכל מקום, כמו גם להתחקות ולבלוש אחריהם.
לנוכח קבלת הבקשה – לרבות התביעה בעניין בזיון בית משפט – ומשהצדדים שניהם מיוצגים על ידי הלשכה לסיוע משפטי, האח חויב בהוצאות מדודות בלבד בסך של 10,000 שקל: 7,500 שקל למבקשים ו- 2,500 שקל לטובת הלשכה לסיוע משפטי.
את המבקשים ייצגה עו"ד מיכל פרנקו ואת המשיב עו"ד שלי דורון.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
