לבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת הוגשו שתי בקשות לצווי הגנה באותה משפחה חרדית המתגוררת בבית שכור.
ב-29 באוקטובר הגיש אבי המשפחה בקשה שבה עתר להרחיק מהבית את בנו הבכור בן ה-29.
יומיים לאחר מכן הגישו אם המשפחה והבן הבכור בקשה שבה עתרו להרחיק מהבית את האחים הנוספים, בגירים הלומדים בישיבה בירושלים.
בבית, יש לציין, מתגוררות עוד שתי בנות קטינות, תלמידות תיכון.
בבקשתו טען האב שהבן הבכור מסכסך בינו לבין אשתו, משפיע עליה ועל אחיו, מבזה אותו מולם ואינו נוהג בכבוד אב. עוד טען, כי הבקשה הוגשה בעקבות המלצת המשטרה ובהמלצת הרב.
השופט הבכיר מרדכי (מוטי) לוי קבע דיון במעמד הצדדים, ובינתיים נעתר לבקשות במעמד צד אחד ואסר על שלושת הבנים להיכנס לבית המשפחה.
הבן הבכור בתגובתו תיאר שמדובר במשפחה המנהלת אורח חיים חרדי, וטען שהאב מטיל שלטון של פילוג וסכסוך בתוך המשפחה ויצר שני מחנות. הבן תיאר אלימות שננקטה על ידי האחים שלו כלפי אחותו, ובין היתר טען כי הוטח בה כיסא ואצבעה נשברה, אך היא העלימה זאת מהגורמים המטפלים, ולאחר מכן הותקפה שוב.
הבן הבכור הוסיף וסיפר כי בכל פעם שהאחים חוזרים מהישיבה – הבית עובר למשטר של פחד וציות, בני המשפחה לא משוחחים, האחיות נכנסות לחדר, ובתווך פועלת האימא להרגיע את הרוחות.
הבן סיפר על אירוע בו הותקף על ידי שני אחיו, כאשר אחד מהם בעט בו והשני חנק אותו בצווארו תוך הטלת אגרופים לראשו. כשהאם ניסתה להזעיק עזרה, הם חטפו לה את הטלפון מהיד, ואחד האחים החל לחנוק אותה כדי שלא תיקח את הטלפון שלה בחזרה.
לנוכח הצעקות והתחנונים של האימא בשארית האוויר בריאותיה, האח שחרר אותה, ניגש לחדר של הבן הבכור, והרס והשמיד חפצים יקרים שלו כמו מחשב נייד, רמקולים ומסך מחשב. כמו כן הוא הרס את מכשיר הטלפון של האימא לחלוטין.
האם הצליחה לצאת מהבית וצעקה "הצילו משטרה" עד שניידת הגיעה. האב צפה בכל האירוע מהצד בחוסר מעש, ולאחר מכן הכחיש שהבנים תקפו את האם. לאחר הבדיקה המשטרתית – האב ושני הבנים הורחקו על ידי המשטרה לחמישה ימים מהבית.
בדיון במעמד הצדדים הסכים האב לעזוב את הבית וביקש לקבוע דיון נוסף אליו יתייצב עם ייצוג משפטי. בפתח הדיון הנוסף התחרט ואמר שהוא רוצה לחזור הביתה, אך האם התנגדה וטענה כי בשל אלימות גוברת מצדו עליה להגן על בנותיה שפוחדות ממנו.
שני האחים לא התייצבו לדיונים והותירו רושם של זלזול בבית המשפט.
השופט לוי העיר בהחלטתו נגד התעקשות האב לשוב להתגורר בבית בידיעה על הקושי הכבד שיוטל על האם בחיפוש אחר בית חלופי. הוא ציין גם את הפגיעה בניתוק הבנות מהמסגרת והכנסת אי שקט לחייהן, כאשר אחת מהן לפני בחינות בגרות. מהלך זה, לדברי השופט, מעיד על "אלימות שקטה, חבויה תחת מעטה של דאגה והערכה – מלכודת דבש".
"הקושי של האם הוא כפול ומכופל: יוצאי חלציה פוגעים בה ומשפילים אותה, אלימים כלפי הקטינות, ובעלה, מי שאמור להגן עליה ועל הבנות ממלא פיו מים ואינו יוצא לעזרתה ויתרה מכך מתכחש לאלימות שננקטה כנגדה והתייצב לצד המשיבים כל זאת על מנת להצדיק יציאתו של הבן הבכור", כתב השופט לוי, "הקורא את אופן דיבורו של האב אל האם באולם בית המשפט יכול להבין את שהיא עוברת בדלת אמות. למשמע דבריו, צפייה בשפת הגוף שלו חשתי שהקמפיין הטלוויזיוני כנגד אלימות גברים כלפי נשים לאו דווקא על דרך של הפעלת כוח ואלימות פיסית (מה שכיניתי באחת מהחלטותיי 'אלימות לטנטית') הומחזה לצורך הצגתה בתיק זה", הוסיף השופט.
לאור האמור מאחר ששני הבנים לא התייצבו פעמיים לדיון, ובשים לב לדברי האם, השופט לוי הורה על הרחקתם מהאם והאריך את הצו שניתן במעמד צד אחד לשלושה חודשים.
לעומת זאת, בקשת האב להרחיק את הבן הבכור נדחתה: "משעה שתם חוזה השכירות של הבית והאם אינה מעוניינת להתגורר עם בעלה לעת הזו כדי להבטיח את שלומן של הבנות, הרי ששיקול דעתה של האם מי יגור עמה הוא שלה בלבד ועל כן הבקשה של האב להרחיק את הבן הבכור מהבית, שאינו ביתו עוד ביחד עם האם, נדחית", נקבע.
האם והבן הבכור יוצגו על ידי עו"ד אברהם כהן.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
