בבית המשפט המחוזי מרכז הוצג היום (11.11) הסדר טיעון בעניינו של קבלן בנייה מג'לג'וליה, שניהל הליכי פשיטת רגל בעודו פותח חברות חדשות באמצעות אשתו ובניו. באותן חברות, גילגל הקבלן מחזורים של 74 מיליון שקל וההכנסות נכנסו לחשבונות קש, מבלי שהנאשם מודיע עליהן לכונס ותוך שהוא מציג עצמו כחסר רכוש ונכסים.
בחודש ינואר השנה, הוגש כתב האישום על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, אשר ייחס עבירות הלבנת הון ומרמה, הן לקבלן ניסים אבו דיב (57) והן לאשתו ושני בניו שהיו אנשי הקש שלו לצורך ניהול הפעילות העסקית.
מכתב האישום עלה, כי אבו דיב ביקש הגנה מנושיו במסגרת הליכי פשיטת רגל בין השנים 2007 עד 2018. בשנת 2013 הוא ביקש לראשונה הפטר מחובותיו, בטענה שמיצה את הרכוש שיוכל להעביר לנושים. הבקשה נדחתה. בשנת 2015 הגיש בקשת הפטר נוספת "בהיעדר רכוש", וב-2018 בית משפט אישר את הבקשה.
על פי כתב האישום, במהלך התקופה שבה ביקש הפטר, אבו דיב למעשה שלט בשתי חברות בנייה חדשות, שתיהן נרשמו בשנים 2013 ו-2015 על שם אשתו ובניו, אשר נרשמו גם כבעלי חשבונות הבנק.
לכונס הנכסים של אבו דיב ולבית המשפט הדן בתיק פשיטת הרגל שלו, לא נמסר כל דיווח על החברות ועל הכספים שנכנסו לחשבונות הבנק – 74 מיליון שקל בסך הכל.
בכתב האישום המקורי נטען כי הנאשמים, הקבלן ובני משפחתו, ניהלו רכוש אסור מאחר שלפושט רגל אסור להחזיק בנכסים, לנהל חשבון בנק לא מוגבל או להיות בעל תאגיד והוא מחוייב בדיווחים לנאמן על כל הכנסותיו. נטען גם, כי הקבלן נשאר בעל השליטה היחיד בחברות והרכוש שהוסתרו.
מאחר שהעבירות בוצעו בעיקרן עד שנת 2018, הפרקליטות נמנעה מהגשת כתב אישום בעבירות לפי חוק חדלות פירעון, אשר לא היה בתוקף בעת ביצוע העבירות (החוק נכנס לתוקף רק ב-2019 והחליף את "פקודת פשיטת הרגל" הישנה שבוטלה).
בשל כך, הפרקליטות הגישה כתב אישום על בסיס הלבנת הון (עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר את מקורו ואי-דיווח) ועבירת קבלת דבר במרמה, לאור ביצוע הפעולות: רישום חברות, שימוש בחשבונות בנק וקבלת הפטר בכזב.
כאמור, האישומים יוחסו לארבעה בני משפחה ולא לקבלן בלבד, אף שהוא הנאשם המרכזי.
ביניים: ההסדר בתיק
במסגרת הסדר טיעון שעליו נשאו ונתנו הסנגורים עו"ד נאוה הנס ועו"ד משה יוחאי, הפרקליטות הסכימה למחיקת האשה ושני בניו של הקבלן מכתב האישום.
בנוסף, לאור טענות משפטיות שהעלו הסנגורים כנגד חקירה שהתבצעה בעבירות לפי חוק חדלות פירעון ללא סמכות וטענות נוספות, נקבע הסדר מקל גם בעניינו של הנאשם המרכזי.
בין היתר, טענו עורכי הדין הנס ויוחאי, כי הסכום של 74 מיליון שקל משקף מחזורים של החברות ולא כספים שכולם הגיעו לכיסו של הקבלן. הם אף ביקשו להתחשב בנסיבות האישיות והמשפחתיות, כאשר הנאשם היה המפרנס העיקרי של משפחתו.
במסגרת המתווה המוסכם, ביקשו הצדדים במשותף לגזור על אבו דיב עונש מאסר של 14 חודשים בסך הכל וחילוט של 300 אלף שקל, מתון מאוד יחסית להיקף הרכוש האסור.
החילוט כולל בסופו של דבר רק כספים שנתפסו במזומן בבית הנאשם והוא אינו כולל מכוניות מזראטי, ב.מ.וו ומרצדס וחשבונות ששוחררו מתפיסה והוחזרו לנאשם.
השופט מיכאל קרשן אישר היום את ההסדר וכתב: "לנאשם אין עבר פלילי. הנאשם בחר להודות בהזדמנות הראשונה, מבלי לנהל הליך הוכחות מורכב. במסגרת הליך הגישור, נפרשו בפניי טענות ההגנה בנוגע לחומר הראיות וטענות משפטיות. במסגרת שיקולי הצדדים, עמדו טענות אלה ובעיקר תקדימיות ההרשעה בעבירות בהן עסקינן… הסדר הטיעון מביא בחשבון גם את העובדה, כי הנאשם ביצע את העבירות במהלך קריסה כלכלית של עסקיו".
השופט ציין כי מאחר שהובא בפניו הסדר סגור, הוא לא מצא לנכון לקבוע "מתחם עונש הולם"; אך לו היה קובע מתחם הולם – אזי העונש לדבריו "צריך היה להיות שנות מאסר".
