לחמישית מהבוגרים בישראל יש חובות או פיגור בתשלומים ולתשעה אחוזים מכלל האוכלוסייה נפתחו תיקי הוצאה לפועל.
היקף חובות משקי הבית מסתכם ב-800 מיליארד שקל, כ-70 אחוז מהם חוב לדיור ו-30 אחוז חוב צרכני.
נכון להיום מתנהלים יותר מ-60 אלף תיקי חדלות פירעון פעילים של יחידים, ובכל שנה נפתחים 15 אלף תיקים חדשים, לא כולל תאגידים.
כך עולה מדוח מקיף של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שמתפרסם היום על טיפול משרד המשפטים בהליכי חדלות פירעון (5 נובמבר). הבדיקה התמקדה, בין היתר, באופן קביעת התשלום החודשי לחייבים; בהנחיית נאמנים, הפיקוח עליהם ופעילות אכיפה וחקירות.
מהנתונים המתפרסמים עולה כי בשנת 2022 הסתיימו 1,750 הליכים במתן הפטר. היקף החוב הממוצע לחייב עמד על כשני מיליון שקל, ושיעור הפירעון הממוצע מתוך החוב עמד על כ-13 אחוז בלבד. סך היקפי החובות מגיעים ל-60 מיליארד שקל, מתוכם 49.5 מיליארד נרשמו כחובות אבודים.
עוד עולה כי פחות משלושה אחוז מהחייבים אשר נדרשים לתוכנית הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה סיימו את התוכנית. מחקר שבוצע העלה כי 50 אחוז מפושטי הרגל המקבלים הפטר, חוזרים למעגל החובות בתוך כעשור.
450 נאמנים
יחידת הממונה במשרד המשפטים בראשות עו"ד ורו"ח אשר אנגלמן אחראית לטיפול בבקשות חייבים להנעת הליכי חדלות פירעון, ומחליטה אם לאשר להם צו פתיחת הליכים. הממונה מטפל בתיקים בהם החוב מעל 150 אלף שקל (בסכום חוב נמוך יותר מטפלת רשות האכיפה והגבייה).
משניתן הצו, על הממונה למנות נאמן (עו"ד), לקבוע דמי מחיה ותשלומים חודשיים שעל החייב לשלם בתקופת הביניים, ולהגיש לבית המשפט הצעת תוכנית לשיקום כלכלי של החייב. לאחר הגשת הצעת הממונה, יקבל בית המשפט החלטה לעניין חובת התשלומים שתחול על החייב, הנכסים שייכללו בקופת הנשייה ואופן מימושם. בתום תקופת התשלומים יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע, ויקבל הפטר.
דוח המבקר מצא כי תחת הממונה במשרד המשפטים יש רק שבעה עובדים שמפקחים על כ-450 נאמנים – עורכי דין במיקור חוץ המנהלים בפועל את עשרות אלפי התיקים.
בשנת 2022 קבעו בתי המשפט לחייבים יחידים תשלום חודשי בממוצע של 1,491 שקל לאורך תקופה של 51 חודשים. המבקר אנגלמן מציין כי קביעת התשלום החודשי בשלבים הראשונים של ההליך אינה מבוססת על קריטריונים אחידים.
זאת מאחר ושר המשפטים יריב לוין לא התקין את תקנות דמי מחיה, בניגוד להוראות החוק. התקנות אמורות לשמש את הממונה לקביעת כללים ברורים לחישוב דמי המחיה הנדרשים לחייב – כדי להתאים את סכום התשלום החודשי ליכולות היחיד ולקדם את השוויון בין חייבים.
בהיעדר תקנות גיבש הממונה על הליכי חדלות פירעון "נוהל אמות מידה" אשר מגדיר את הפרמטרים לקביעת תשלום חודשי, בהתחשב בסכום המזערי שיש להותיר בידי החייב. עם זאת, אמות המידה נקבעו בלי שהתבצעה עבודת מטה.
עוד נמצא כי הממונה אינו מנמק ואינו מוסר לחייבים את אופן החישוב של קביעת התשלום העיתי בתקופת הביניים בה ההליך מנוהל על ידיו. בהיעדר הנמקה פרטנית בכל תיק ותיק, נפגם עקרון האחידות והחייבים אינם יכולים לבקר את אופן הפעלת שיקול הדעת.
מינוי נאמנים והפיקוח עליהם
לזהותו של הנאמן שימונה לכל תיק השפעה ניכרת בהליך, שבו לחייבים ולנושים יש אינטרסים מנוגדים.
החוק ביקש ליצור הסדרה שתבטיח הליכי מינוי אובייקטיביים ושקופים. למרות זאת, ובניגוד לדרישות החוק, הממונה במשרד המשפטים עדיין לא גיבש אמות מידה שוויוניות לבחירת נאמנים ולא פרסם אותן.
יתרה מכך. המבקר אנגלמן מצא כי יחידת הממונה במשרד המשפטים אינה מבצעת בקרות יזומות וחקירות עומק להתנהלותם של כ-450 הנאמנים שבאחריותה המטפלים בעשרות אלפי תיקים. לא מתבצעות בקרות על אופן התנהלות הנאמנים מול החייבים ובתי המשפט, לא על איכות עבודתם, לא על אופן חלוקת הכספים בתיקים, ואף לא על היקף שכר הטרחה שהנאמנים גובים.
בהעדר בקרות, גם לא ננקטו סנקציות כלפי נאמנים שלא מילאו תפקידם כראוי. לא נקבע אפילו מנגנון מסודר לטיפול בתלונות המתקבלות על נאמנים, והממונה במשרד המשפטים מתמקד בביצוע בקרות טכניות בלבד.
כאמור נמצא כי אין תהליך שוטף לביצוע בקרה על שכר הטרחה המשולם לנאמנים. מעקב אחר שכר הטרחה מצריך מהממונה ביצוע בדיקות ידניות לזיהוי פרטני של הנאמנים מתוך כלל הספקים. ישנם גם תשלומי שכר טרחה הנגבים ישירות מחשבון הנאמנות של הנאמן, לגביהם אין מידע במערכת הכספים.
אכיפה חלשה נגד חייבים
הדוח כולל ביקורת גם על יחידת החקירות באגף הממונה במשרד המשפטים. יחידת החקירות בנושא הונאה בהליכי חדלות פירעון והברחת נכסים, מטפלת במספר קטן של תיקים – כ-20 תיקים בלבד בשנה. זאת אף שלהערכת הממונה מתבצעות כל שנה יותר מ-2,000 עבירות בתחום חדלות הפירעון בכעשרה אחוז מהתיקים.
גם זרוע המודיעין של היחידה חלשה במיוחד.
המבקר מתריע, כי בהיעדר פעילות רחבה ואפקטיבית של יחידת החקירות, נפגעות הן ההרתעה מפני ניצול לרעה של ההליכים והן יכולת האכיפה נגד פעילות עבריינית והסתרה של נכסים. ביחידת החקירות יש מחסור בכוח אדם ורק 12 משרות מאוישות על ידי חוקרים מתוך 25 תקנים.
מבקר המדינה קבע כי מכלול ממצאי הדוח מחייבים פעולת תיקון רחבה ביחידת הממונה על הליכי חדלות פירעון משרד המשפטים.
כמו כן המבקר מבקש משר המשפטים, באישור ועדת החוקה, להשלים את התקנת התקנות הנדרשות לדרך חישוב דמי המחיה ודרך חישוב כושר ההשתכרות של החייב, כדי להסדיר כללים אחידים יותר.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לדוח: "בשל מורכבות התקנות, העבודה עליהן ארכה זמן רב. בהנחיית שר המשפטים, מתקיימת כיום עבודת מטה משותפת של מנכ״ל משרד המשפטים, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי וייעוץ וחקיקה, לגיבוש הצעה לנוסח התקנות הנדרשות. עם השלמת העבודה, אלו יעברו לאישור השר לצורך התקנתן. אנחנו לומדים את הדוח, הליקויים יטופלו בהתאם".
