ביהמ"ש הורה שהילדים ישהו עם אביהם כדי שיוכלו להשתתף בחתונת דודם. למרות ההחלטה השיפוטית ועל מנת למנוע מהאב לקחת את הילדים עימו לחתונת אחיו, הוציאה האם את הילדים מוקדם מבית הספר ונסעה עימם לצפון הארץ. זאת ועוד, היא מנעה כל אפשרות ליצירת קשר עימם עד למחרת.
האב הגיש תביעה נזיקית נגד האם אשר שמנעה מהילדים להשתתף בחתונה. האם טענה, שאינה זוכרת כלל מה אירע באותו יום.
שבועיים לפני אירוע החתונה שהתקיים ב-1 בספטמבר 2020, שלחה ב"כ האב מכתב לב"כ האם שבו התבקשה האם להחליף את זמני השהות שלה עם הילדים (בני 5 ו-7) ביום החתונה של דודם (אחיו של האב). לאב היה חשוב שהילדים ישתתפו בחתונה ביחד עם כל בני המשפחה.
הפנייה נעשתה לאחר שהאב ניסה להגיע להסכמות עם האם, אך היא התעלמה מכל פניותיו. מכיוון שהאם לא נענתה לפנייה גם באמצעות עוה"ד, פנה האב בבקשה דחופה לביהמ"ש שבוע לפני האירוע. האם בתגובה התנגדה להשתתפות הילדים בחתונת דודם, בנימוק שהם עלולים להידבק בנגיף הקורונה, בשל ריבוי המשתתפים. האב השיב, שהחתונה עומדת בכל הנחיות משרד הבריאות וכי אין כל בסיס להתנגדות האם.
ב- 31 באוגוסט הכריע בית המשפט: "… לאחר עיון בבקשה ובתגובות ולאור הודעת האב כי החתונה תתקיים על פי כללי התו הסגול בקפסולות ובהתאם להנחיות משרד הבריאות, אני מורה כי הקטינים ישהו עם האב ביום 1.9.2020, באופן שיאפשר את השתתפותם בחתונת הדוד".
נסעו לכנרת והיו עצובים
למרות ההחלטה המפורשת, האם הוציאה את הילדים ממסגרות החינוך בשעה מוקדמת יותר, כשהיא מסבירה למחנכת של הילדה (בהתכתבות ביניהן) שהיא עושה כן, מכיוון שיש אירוע בערב. לטענת האב, האם ברחה עם הילדים לצפון הארץ ולראיה, הציג אישור נסיעה של רכב האם בכביש 6 ביום החתונה.
האב הוסיף וטען, כי האם פעלה בניגוד להחלטת ביהמ"ש וכל זאת, על מנת למנוע את השתתפותם בחתונת אחיו. היא אף סיכלה כל אפשרות ליצור עימה קשר והוא לא ידע היכן ילדיו עד למחרת. האב גם הציג תמליל של שיחה שלו עם ילדיו, אשר מספרים לו שהאם לקחה אותם לכינרת והם עצובים שלא השתתפו בחתונה.
בתגובה, האם לא הציגה כלל גרסה נגדית וכל שטענה היה, שאינה זוכרת מה אירע באותו יום. לדבריה, החלטת ביהמ"ש מיום 31.8.2020 כלל לא הובאה לידיעתה.
השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר, מביהמ"ש לענייני משפחה בת"א, קבעה כי התנהלות האם חמורה, אינה הולמת הורה הרוצה בטובת ילדיו ויש בה כוונה להרע, תוך התעלמות מוחלטת מזכויות האב בקשר לילדיו והפרה בוטה של החלטת ביהמ"ש.
עוד נקבע, כי האב הוכיח שמעשה האם ביום האירוע ממלא אחר כל יסודות עוולת הרשלנות. הרעיון העומד בבסיס עוולת הרשלנות הינו מתן פיצוי על סטייה מהתנהגות ראויה, התנהגות שנופלת מסטנדרטים שקבעה החברה כדי להגן על אחרים מפני התנהגות שכזו.
"נטילת הקטינים לצפון הארץ, ביום שבו נקבע שעליהם לשהות עם אביהם ולהשתתף בחתונת דודם, תוך ניתוק כל קשר עימם, וכל זאת כדי לסכל את השתתפות הקטינים ביחד עם אביהם בחתונת דודם, הינה התנהלות מקוממת עם אלמנט של כוונה להרע… האם לא מצאה לנכון גם במועד ניהול התביעה להודות ששיקול דעתה היה מוטעה ולהכות על חטא על התנהלותה", נכתב בפסק הדין (30.7.24).
"בנסיבות אלו, אני מעמידה את רכיב הכאב והסבל שמגיע לתובע בגין אירוע זה בסכום של 35,000 ₪", הוסיפה השופטת ז'יטניצקי רקובר וחייבה את האם לשלם לאב 35,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 10,000 ₪.
ב"כ האב: עו"ד ענבר שנהב
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
