לקראת חתונה שנערכה באולם בקלנסווה ב-22 במאי, שני גברים פתחו בירי לעבר שיירת רכבי החתונה, וגרמו לפציעת נער שנפגע בעינו. נגד השניים, עדי אלעברה מטירה וסאעד אל טורק מכפר ברא, הוגש כתב אישום.
הנאשמים הם בני דודים. הפרקליטות טענה בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז, כי השניים נסעו ברכב סקודה שסימני הזיהוי שלו הוסתרו, ועקבו אחר שיירה של שלושה רכבים.
בעת שהרכב הגיע במאונך לאחד מכלי הרכב בשיירה, אלעברה הוציא את ידו וירה לעברו 11 כדורים.
אחד הקליעים פגע בשמשת הקדמית ברכב, ופצע כאמור קטין שישב במושב האחורי. הוא פונה לטיפול רפואי ונמצא כי נגרם לו שבר בארובת העין.
הנאשמים שנשאו עימם נשק בלתי חוקי נמלטו לקלקיליה שבשטחי הרשות הפלסטינית.
בכתב האישום נטען כי בין הנאשמים לבין בני משפחתו של המתלונן קיימת היכרות מוקדמת. נטען כי כחלק מההכנות לביצוע הירי, אל טורק או מישהו מטעמו טשטש את סימני הזיהוי ברכב על ידי החלפת לוחיות הרישוי המקוריות בלוחיות רישוי מזויפות השייכות לרכב אחר של משפחת הנאשמים.
עוד נטען בכתב האישום כי השניים פעלו בכוונה לפגוע במתלונן, אך פגעו בטעות בקטין שלא היה מעורב באירוע.
כתב האישום ייחס לנאשמים עבירות חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, נשיאת נשק בצוותא, ירי מנשק חם ושינוי זהות ברכב. אישומים אלה נשענו על מגוון ראיות, המרכזיות ביניהן היו צילומים ממצלמת רכב הסעות שהיה בסמוך, צילומי אבטחה מעסק סמוך, ועד ראייה שראה את רשף הירייה.
את הנאשמים מייצגים עורכי הדין יוסי זילברברג, גיורא זילברשטיין וגיא ארנברג. כדי לבדוק לעומק את חומר הראיות בתיק ולהפריך אותן, הסנגורים יצאו לשטח. הם שכרו מומחה וידאו, הרימו רחפן לאוויר וערכו ניסוי באמצעות מצית שגם ממנו נראה הרשף. זאת במטרה להראות כי במידה ורואים את הרשף מהמצית, עדי ראייה שהיו במקום היו אמורים לראות את הרשף בעת ביצוע הירי מהרכב של הנאשמים.
כמו כן טענה ההגנה, כי חוקרי המשטרה איתרו ארבעה תרמילים, אך נספרו 11 יריות. אם כך, להיכן נעלמו שאר התרמילים?
באשר לעד הראייה, הסנגורים טענו כי הוא כבר היה עם הגב לכיוון ממנו בוצע לכאורה הירי, כך שבכל מקרה לא יכול היה לראות את הרשף.
טענות אלו ואחרות שהועלו במהלך גישור בין הצדדים, הובילו להסדר טיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום.
במעמד הצגת ההסדר בבית המשפט, נציגי הפרקליטות ציינו שהוא נולד מהליך גישור משמעותי שבו הצדדים הציגו את הקשיים הראייתיים בתיק. "התוצאה העונשית היא קבלת הצעת בית המשפט", אמרו בפרקליטות, "בסופו של דבר, הנאשמים מודים ולוקחים אחריות, ובכך חוסכים זמן שיפוטי. הנאשמים מרצים עונש מאסר משמעותי, ובסוף מדובר בעונש שהוא ברף התחתון. יחד עם זאת, הם הפקידו פיצוי משמעותי לטובת המתלונן, בהסכמתו ובידיעתו".
עו"ד יוסי זילברברג שמייצג את הנאשמים יחד עם עורכי הדין גיורא זילברשטיין וגיא ארנברג, אמר בטיעוניו לעונש: "אנחנו מבקשים מבית המשפט לכבד את ההסדר. מדובר באנשים עם עבר נורמטיבי ורצף תעסוקתי. הם עצורים מזה 16 חודשים, ולכן אנו מבקשים להמליץ על שיקום בשירות בתי הסוהר. בנוסף, הנאשמים העניקו למתלונן פיצויים גבוהים ולכן אנו מבקשים לקבל את הסדר הטיעון".
השופטת מרב גרינברג קיבלה את ההסדר. "בהליך הגישור שהתקיים, הצדדים פרסו את הראיות והקשיים הראייתיים שעל בסיסם הגיעו להסדר טיעון, המגובה בהצעת השופט המגשר", ציינה השופטת והוסיפה כי העונש המוצע כולל 45 חודשי מאסר ופיצוי של 100 אלף שקל. "לאור הקשיים הראייתיים והעובדה שההסדר כולל פיצוי משמעותי לטובת הקטין, מצאתי לאמצו", קבעה השופטת ומלבד מאסר ופיצוי הטילה על השניים גם מאסר על תנאי.
