אחת הדרכים הנפוצות בשנים האחרונות לדאוג לרכוש היא באמצעות עריכת ייפוי כוח מתמשך. מדובר בהליך בו אדם בריא בנפשו ממנה אחרים שהוא סומך עליהם, כדי שבמקרה הצורך יטפלו בענייניו, עם דגש על רכושו – נכסיו, כספיו והתחייבויותיו הכספיות.
הכוונה היא למצב בו האדם הממנה לא יוכל לעשות זאת בעצמו משלל סיבות – מצב רפואי מנטלי.
למעשה, אדם בריא שעורך יפוי כוח מתמשך אצל עורך דין חוסך מיקיריו בשעת צרה את הצורך להיות תלוי בתהליכים המסורבלים של האפטרופוס הכללי אשר משתלט על נכסי אדם צרכיו וחובותיו, אם הגיע למשבר מנטלי חריף שמונע ממנו קבלת החלטות עצמאיות.
הדברים אינם עוסקים רק בנכסים וכספים, אלא גם בכל ההחלטות בהקשר הסיעודי, אופן השיקום, גיוס מטפלת, כניסה לבית אבות, ועוד ועוד נושאים בירוקרטים, שמוטב כי יישארו ברשות משפחת הממנה ומקורביו הנבחרים, ולא ברשות הפקידות במשרדי הממשלה – משפטים, בריאות ורווחה.
עו"ד דפנה לביא, עורכת מדור המשפחה באתר "פוסטה", מומחית לדיני משפחה ורווחה, מסבירה על תקנה חדשה שנכנסת לתוקף ב-6 נובמבר 2024, ומשנה את המצב הקיים באשר לטיפול מיופה הכוח בנכסים של הממנה.
6 נובמבר – מגבלות חדשות לייפוי כוח מתמשך
עד כה, יפוי הכוח המתמשך לא כלל הנחיות לעניין השקעת הכספים של הממנה, התקנות קבעו כי מיופה הכוח מוסמך להשקיע את כספי הממנה בהתאם לשיקול דעתו, ללא הגבלה, אלא אם כן הממנה קבע לו בהסכם הגבלות לגבי אופן השקעת כספו.
מי שימהר לחתום על יפוי כוח מתמשך לפני 6 נובמבר, יוכל לשמור על העצמאות הבלתי מוגבלת, לאחר מכן, החל מ-6 נובמבר, התקנות החדשות ייצרו הבחנה בין כספי האדם הממנה, ויחייבו את מיופה הכוח לפעול כמפורט להלן:
כספים לצרכים מידיים
כספים הנדרשים לצורכי האדם הממנה בתוך שישה חודשים ממועד כניסת יפוי הכוח לתוקף עקב השינוי במצב הממנה, לא תהיה למיופה הכוח חובה להשקיעם וניתן יהיה להותירם בחשבון הבנק של האדם הממנה, ולעשות בהם שימוש בהתאם.
כספים לצרכים שוטפים
כספים אשר צפוי כי יידרשו לצרכי האדם בתוך שנתיים ממועד כניסת יפוי הכוח לתוקף, למעט הכספים לצרכים המידיים, יושקעו על ידי מיופה הכוח בעיקר בפקדונות קצרי טווח: פיקדון שיקלי, קרן כספית או ניירות ערך שהנפיקו המדינה או בנק ישראל, ומועד פירעונם אינו עולה על שנתיים מיום הרכישה.
כספים עודפים
כספים שאינם לצרכים מידיים ואינם לצרכים שוטפים כאמור, ניתן להשקיעם אצל האפוטרופוס הכללי או בדרכי השקעה אחרות שנקבעו. אפיקי השקעה אפשריים הם באמצעות קרן נאמנות, קרן סל וקופת גמל, או מכשיר פיננסי דומה אחר; למיופה הכוח אסורה יותר השקעה בנכסים לא סחירים או בהשקעות ספקולטיביות המבוססות על השערה בלבד.
מיופה כוח ישתף את האדם הממנה באשר להשקעות העתידיות, עד כמה שהדבר אפשרי, לאחר שהתייעץ עימו הוא יפעל לפי רצונו.
ועדיין, ניתן להגיש בקשה לאישור השקעת כספים שלא לפי התקנה, אם סביר כי השקעה מוצעת תהיה לשם שמירת הקרן והבטחת פירותיה, בהתחשב בצרכיו השוטפים והמיוחדים של הממנה, בהיקף נכסיו וסוגיהם, וכן בגילו ובתוחלת החיים הממוצעת.
המכשירים הפיננסיים שניתן להשקיע בהם לפי התוספת מגוונים, לצד כל מכשיר רמת הסיכון המקסימלית לגבי החשיפה של הרכב התיק. לצד המכשירים הסולידיים כמו פיקדונות שקליים אצל גוף מפוקח (בנקים, חברות ביטוח או קופות גמל), ואגרות חוב (אג"ח) שהנפיקה המדינה, ישנה אפשרות למוצרים שרמת הסיכון בהם גבוהה יותר ברמות חשיפה הולמות (אג"ח קונצרני – שיש בו סיכון לחשיפה לאי פירעון של הלוואה וכן מניות או מט"ח שיש בו חשיפה לשער מטבע).
יש להדגיש, יפוי כוח מתמשך איננו הסכם צוואה, אבל ברוב המקרים, מיופי הכוח הם יורשים עתידיים של הממנה – ילדים, אחים וכדומה. השקעה נבונה של נכסי הממנה בכפוף לפיקוח החדש שנקבע, אמורה לשמור על הנכסים, ולהשביח אותם לעתיד לבוא.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
