כתב אישום שהוגש נגד תושב גבעתיים לבית משפט השלום בתל אביב ייחס לו עוקץ ומרמה בסכום של למעלה ממיליון וחצי שקל.
מכתב האישום עלה כי בין הנאשם והוריו לבין המתלונן שנעקץ היתה הכרות רבת שנים. ב-2012 טען הנאשם י"ו בפני המתלונן, באופן שקרי, כי הוא צפוי לקבל ירושה של כמה מיליוני שקלים מעיזבון אביה של גרושתו, והוסיף כי הוא זקוק להלוואה כדי לשלם על ההליכים המשפטיים הנדרשים לצורך קבלת הירושה.
לפי כתב האישום, בפועל לא היתה ירושה והנאשם התכוון לנצל את היכרותו עם המתלונן, והאמון שהמתלונן רחש לו, כדי להוציא ממנו במרמה סכומי כסף גבוהים.
במסגרת מצג השווא, הנאשם חתם במרמה על הסכם נאמנות מול המתלונן, לפיו מוסכם על הצדדים שהמתלונן יחזיק בנאמנות את כספי הירושה אשר עתידים להתקבל. בהסתמך על מצג השווא וההסכם הכוזב, המתלונן החל להעביר לנאשם להעביר לו צ'קים פתוחים מחשבונו, ללא שם מוטב.
עוד יותר מכך: במסגרת מצג השווא וכדי לחזקו, הנאשם חתם בפני עורך דין של המתלונן על ייפוי כוח נוטריוני לטובת המתלונן, כדי שיאמין שהוא יוכל לפעול בשם הנאשם בכל "נכסיו".
בכל אותה עת, המתלונן המשיך למסור לנאשם לבקשתו, צ'קים נוספים.
בכתב האישום נטען גם כי הנאשם מסר למתלונן מסמך הנחזה כי נכתב על ידי אשתו, המאשרת כי תעביר למתלונן כספים שתקבל מקרנות נאמנות.
בשל מצג השווא והמסמכים הכוזבים, במשך מספר שנים המתלונן מסר לנאשם עשרות רבות של צ'קים. בכתב האישום המקורי נטען כי סכומי הצ'קים הצטברו למיליון וחצי שקל, ומתוכם הנאשם פרע בפועל סכום של חצי מיליון שקל בלבד.
כמו כן, המתלונן מסר לנאשם כסף מזומן בסכום של 100 אלף שקל.
כתב האישום ייחס לנאשם קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף.
סנגורו של הנאשם, עו"ד אלון ארז, בא בדין ודברים עם הפרקליטות, בסיומם נחתם הסדר טיעון וכתב האישום תוקן. עבירות הזיוף ושימוש במסמך מזויף נמחקו, וגם היקף הצ'קים שצוין, בסך 1.5 מיליון וחצי שקל, נמחק מעובדות כתב האישום.
לבסוף, הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בקבלת דבר במרמה בסכום של 600 אלף שקל.
לקראת הטיעונים בעניין העונש מסר המתלונן "הצהרת נפגע עבירה" וטען בה כי סכום העוקץ גבוה הרבה יותר, וכי מסר לנאשם 2.5 מיליון שקל – פי ארבעה מהיקף ההונאה שהנאשם עתיד לתת עליה את הדין. המתלונן טען כי ההונאה גרמה לו פגיעה נפשית ובריאותית קשה.
עו"ד ארז ציין כי הצהרת המתלונן אינה נתמכת באסמכתאות ובראיות, וביקש לתת משקל מרבי להודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן, לחיסכון הניכר בזמן השיפוטי, לחלוף הזמן מביצוע העבירות ולשיהוי הניכר בהגשת כתב האישום. כמו כן הוא הדגיש את העובדה שלא נפתחו תיקים חדשים נגד הנאשם.
בנוסף צוינו גילו המבוגר של הנאשם (67) ועברו הנקי מהרשעות. לבית המשפט אף הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית בנוגע למצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירות ותסקיר של שירות המבחן.
לאור נתונים אלה, הפרקליטות הסכימה ללכת כברת דרך נוספת לקראת ההגנה, ונקבע עונש מוסכם על הצדדים – שבעה חודשי מאסר בעבודות שירות.
השופט ירון גת מבית משפט השלום בתל אביב אישר את ההסדר, וקבע כי מחוות הדעת עולה שלמצב הבריאותי והנפשי היה השפעה קרדינלית על הנאשם ועל העבירות שביצע, ולפיכך ההסדר סביר ומאוזן בראי נטילת האחריות המלאה.
השופט פסק כי הנאשם ישלם פיצוי של 200 אלף שקל למתלונן. לאור מצבו הכלכלי הירוד, פיצוי זה ישולם ב-200 תשלומים חודשיים.
