קחו הרבה אוויר לפני שאתם מתחילים לצפות ב"לכודות ברשת: הרצח ב'סונה דיוואס'", כי הפעם מדובר בצלילה עמוקה, מחניקה, משניקה, לביב השופכין של החיים, שבו אתר ברשת, לכאורה תמים, יעני פרסומי ובלתי מזיק, מחובר ישירות לסודות הכי אלימים והכי אפלים של קשרי הון-שלטון-עולם תחתון.
הסדרה – ארבעה פרקים עם שמות מדליקים ("זה לא כסף קל"; "יש לך חוב לשלם"; "דמעות של דם" ו"קני השאירה ראיות") – עוקבת אחר סיפורו של האתר Zona Divas (אזור הדיוות בספרדית). האתר שהוגדר בתחילה כ"סתם אתר שעזר לעובדות מין למצוא לקוחות באינטרנט", נפל אחרי שחמש נשים שהיו קשורות אליו נרצחו באכזריות ברחבי מקסיקו סיטי.
האתר שעלה לרשת ב-2010 היה בעצם בית זונות אינטרנטי שבו כל גולש פוטנציאלי יכול היה לעיין בפרופילים של הנערות וליצור איתן קשר טלפוני. למרות שהפעולות המעורבות בניהולן של "הזונות הדיוות" היו שפלות, מתועבות, זדוניות ואנטי-אנושיות, מייסדי ובעלי האתר – שני גברים מקסיקאים הידועים בכינויים סוני וטוני – היו בטוחים שהם לא עושים שום דבר לא חוקי.
"כולם בטוחים שאנחנו ארגון פשע מסוכן וחבורה של פושעים. זה שקר. אנחנו חברה חוקית שמשלמת מיסים ונתונה לביקורת שנתית. אנחנו חברה שלא מפרה את החוק. אנחנו פשוט מפרסמים שירותי ליווי, שבעיני רבים פסולים מבחינה מוסרית, אבל במסגרת החוק של מקסיקו אנחנו לא מבצעים שום עבירה על החוק. כל מה שרצינו זה להקל קצת על חייהן של נערות הליווי והלקוחות באמצעות ניסי הטכנולוגיה", אמר סוני בפודקאסט שבו השיב על כמה שאלות בנוגע למקצוע והאתר שלו.
על פי כללי האתר והצהרותיו הרשמיות, כל אישה שרוצה לפרסם את עצמה צריכה לכתוב אימייל למנהל. לאחר מכן הוא יענה ויבקש ממנה לשלוח תמונות שלה, בצירוף פרטים אישיים.
האישה תצטרך גם לשלם סכום כסף כדמי חבר, שגובהו תלוי ביחס ישיר לעמוד באתר האינטרנט שהיא רוצה שהפרופיל שלה יוצג.
הדפים הראשונים הם כמובן הכי יקרים, כי הם מקבלים את שיא הטראפיק, בעוד שהאחרונים הכי זולים. כל אחת מהנשים שבקשו לפרסם עצמן באתר התבקשה לחתום על חוזה לפני העלאת הפרופיל, שבו היא מסכימה שאף אחד לא ניצל אותה מינית ואף אחד לא אילץ אותה לשום הסדר.
לאחר מכן, המבקשות התקבלו לתוכנית ועברו לצלמים שצילמו אותן לאתר.
רשת ממולכדת של שקרים והונאה
"אני זוכרת שהיו שני צלמים", מספרת נערת הליווי ברנדה סטיוארט בפנים גלויות, "אחד צילם תמונות מאד בוטות. הוא אמר לי: 'תורידי את הבגדים ותפתחי את הרגליים'. הצלם השני היה מקצועי יותר".
הפרופילים האלה ציינו שם, מקצוע, מהיכן הגיעה נערת הליווי, מידותיה הפיזיות, צבע העיניים, מספר טלפון. הן קיבלו טלפונים ישירות אליהן, ללא כל מעורבות נוספת של האתר. לפי התנאים הרשמיים של האתר, ההסכם המקצועי בין האתר לנשים היה מבוסס על פרסום בלבד. כלומר, הם היו גובים מהנשים על שטחי הפרסום ולא על שום דבר אחר. באופן טבעי, צצו שאלות האם האתר עצמו אינו אלא בית זונות וירטואלי, אך סוני וטוני טענו תמיד שמדובר בחששות נטולות כל בסיס, והאינטרס היחיד היה פרסום בלבד.
יחד עם זאת, רוב הנשים שפרסמו את הפרופילים שלהן באתר, הגיעו ממדינות דרום אמריקה השכנות – ונצואלה, קולומביה, ארגנטינה, פרגוואי ועוד. כלומר, האתר ניצל את ייאושן ומצוקתן הכלכלית של נשים נואשות שרצו לברוח ממדינותיהן בחיפוש אחר חיים טובים יותר.
רוב הנשים גויסו למעשה במדינות מוצאן אחרי שהובטחה להן עבודה יעני חוקית, כמו לנקות, לבשל, או לטפל בילדים. רק עם כניסתן למקסיקו, נאמר להן חד-משמעית שהן צריכות לעבוד כנערות ליווי ואין להן לאן לברוח.
רובן קיבלו את הכסף עבור הכרטיסים למקסיקו על ידי המגייסים שלהן, שהודיעו להן שהן חייבות להם כסף, וכדי להחזירו הצטוו למכור את גופן. בנוסף, נלקחו מהן דרכוניהן, כמו גם האפשרות להסתובב בחופשיות. מרגע נחיתתן על אדמת מקסיקו, הן הוסעו תמיד על ידי נהג קבוע ורק לבתי מלון שבהן היה עליהן לפגוש לקוחות.
לצד ניצול פיזי, הנשים העובדות נאלצו להתמודד גם עם סחיטה כספית באמצעות שכר דירה וחיובים עבור מזון ושירותים אחרים. כל הסיטואציה התבררה בדיעבד כרשת ממולכדת של שקרים, שנוצרו אך ורק כדי לנצל את ייאושן ומצוקתן, אבל טרם נחשפו כל טבעות מעגלי הפשע שהקיפו את האתר.
"סקס אוראלי בלי קונדום"
מטבע הדברים בעולם הזה, היו כמובן נשים חסרות מזל, או חסרות מהירות תגובה, כמו וונדי וונסקה שנאלצה לעזוב את ביתה ומשפחתה בקראקס ונצואלה, שהיתה מוכת רעב כבד, ועקרה למקסיקו בלי לספר לאמה. היא נלכדה עם חברתה דניאלה בטבעת הזנות של Zona Divas. וגם כששילמו את חובותיהן הראשוניים ורצו לברוח, האנשים שעבדו בשירות האתר תבעו מהן עוד כסף ואילצו אותן להישאר במקצוע.
בין היתר נאמר להן: "אתן חייבות לבצע סקס אוראלי בלי קונדום". וונדי עשתה עוד כמה ניסיונות נואשים לעזוב מאוחר יותר, אבל לא הצליחה ונראתה לאחרונה עושה צ'ק-אין במלון פרינסיפה כדי לפגוש לקוח. למחרת, גופתה התגלתה בחדר במלון, שם נחנקה למוות על ידי האיש שהביא אותה לשם.
אישה אחרת מוונצואלה, חנסיס (ג'נסיס) גיבסון, רצתה להפוך לדוגמנית מקצועית. כשמגייסת של Zona Divas מצאה אותה, היא נשלחה למקסיקו סיטי.
לג'נסיס לא היה אכפת לעבוד בהתחלה כנערת ליווי, כי המקצוע הכניס לה הרבה כסף ובמהירות, והיא תכננה לעזור למשפחתה ולספק חיים טובים לבתה. אחרי כמה חודשים במקצוע, כשהרוויחה מספיק כדי לקנות בית חדש למשפחתה, היתה לה מחלוקת קטנה עם משפחתה, שתבעה ממנה שתעזוב את העבודה המסוכנת. היא עדיין רצתה להמשיך עוד קצת, אבל אז היא נקלעה לגורל זהה של וונדי, וגופתה נמצאה חסרת רוח חיים בחדר במלון פלטינו שבו עשתה צ'ק-אין בלילה הקודם עם לקוח.
גורל דומה ארב גם לקארן איילן מבואנוס איירס ארגנטינה, שתמיד חלמה לככב בתעשיית הבידור כרקדנית, ופרצה לתקשורת אחרי שהצטלמה עירומה מאופרת בצבעי דגל ארגנטינה, כמחאה נגד הממשלה.
לקארן הייתה חברה קרובה, דניאלה, ולשתיהן הוצע על ידי סוחרי בני-אדם לעבוד כרקדניות במועדון למבוגרים בעיר פלאיה דל כרמן במקסיקו. למרות שהן הסכימו לעבודה ונסעו במיוחד בשביל זה למקסיקו, הן גילו מהר מאד שזאת היתה הונאה לניצול וסחיטה. הן הוחזקו כבנות ערובה, אך הצליחו להימלט למקסיקו סיטי.
לאחר מכן הצטרפה קארן ל-Zona Divas והפכה לשותפה עם גיבסון, לפני שקלטה את היקף הפשע שבו מעסיקיה היו מעורבים. היא אפילו סיפרה לאמה איך מישהו סוחט אותה, אבל לפני שאפשר היה אולי לנקוט בצעדי זהירות, גם קארן נמצאה מתה בחדר במלון. היה זה הרצח השלישי תוך שמונה חודשים, ולא נשלל על הסף החשד שהרוצח הוא בריאן מאוריסיו מירנדה, המכונה "אל פוזוס".
הקורבן הרביעי היתה אדריאנה אסקלונה הקולומביאנית, שניסתה להיחלץ ממלתעות Zona Divas, אחרי שגבר שתקף אותה באכזריות איים להרוג אותה. אחרי שעזבה את עבודתה באתר, היא ניסתה להקים סוכנות משלה, וכנקמה ברורה ומיידית נורתה למוות במכוניתה בכביש מהיר מחוץ למקסיקו סיטי.
הקורבן החמישי – קני פנול מוונצואלה, שהגיעה למקסיקו סיטי כדי שתוכל לממן את התרופות היקרות שנדרשו לטיפול באמה החולה.
קני, שנפגשה עם כמה נשים שנרצחו בסופו של דבר, חששה מגורל דומה. משפחתה היתה מודאגת במיוחד כשנקשרה לחבר חדש, שמעולם לא חשף את פניו. בדיעבד התברר שהחבר היה רוצח מקצועי שהתחיל לסחוט ולענות גם את קני, אבל אמה ואחיותיה היו חסרות אונים בניסיונותיהן להציל אותה. הוא כתב לה הודעה כלקוח וקבע פגישה. כשהגיעה למקום שבו קבעו להיפגש, היא ראתה שזה הוא. היתה לו מצ'טה ביד, הוא תפס אותה, משך אותה אליו בכוח וחנק אותה עם כבל של מטען טלפון. בסופו של דבר קני נחטפה, עונתה במשך שעות, ולאחר מכן נרצחה. גופתה הושלכה בסמטה אפלה במקסיקו סיטי.
מלכודת מין שטנית
איגנסיו אנטוניו סנטויו סרוונטס, המכונה סוני ואנטוניו ויידה מרטינז המכונה טוני, הם שני השותפים שהקימו את אתר Zona Divas.
כבר ב-2007 הם נעצרו בגין אתר דומה, DIVAS.COM, שהיה מעורב עד צוואר בסחר במין. הם נעצרו אך השתחררו תוך כמה שנים, שינו את דרכי הפעולה ופתחו את אתר Zona Divas. הפעם הם טענו להגנתם שהאתר לא מיועד לסחר במין, והתחזה לאתר פרסומי בלבד. בפועל, הם ניהלו מלכודת מין שטנית שצמחה פלאים מ-2010 עד 2017 וגרמה לגל של רציחות נשים שפרסמו ב-Zona Divas. ב-2019 סוני נעצר באשמת סחר בבני אדם וסחיטה מינית, אך התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות וכעת הוא אדם חופשי.
היחיד שנעצר היה דניאל אוריבה רייס, שנעצר על רצח על סמך צילומי מצלמה מהמלון ועדות של נהג שלקח אותו עם ג'נסיס למלון.
בסופו של דבר רייס, שנמצא אשם ברצח ג'נסיס וקארן, נידון ל-80 שנות מאסר. במקרה של ג'נסיס וכל שאר הנשים, רצונן לחתוך מ-Zona Divas הוא זה שגרם למותן, ורוצחים כמו רייס נשכרו לרצוח אותן.
חשוד נוסף, "אל פוזוס", היה מעורב גם הוא בחקירה, אך המשטרה לא יכלה למצוא הוכחה מוצקה באותו זמן. בנוסף, ראיות שקני פנול תיעדה את התעללויותיו ופשעיו של "אל פוזוס" בטלפון האישי שלה, הובילה בסופו של דבר למעצרו באשמת הברחת סמים ובחשד לרצח, אם כי הוא טרם נשפט.
התיעוד המטריד שנחשף בסדרת הדוקו-פשע המרתקת, המצמררת והדפרסיבית, שהעבודה עליה נמשכה שלוש שנים, חושף איך השילוב של עוני, חמדנות, שחיתות וערכי תרבות פטריארכליים, מאפשרים לסחר במין לשגשג במקסיקו. הוא גם חושף עד כמה סחר בבני אדם הפך מתוחכם בעידן האינטרנט, בנוסף לקשרי הון-שלטון-עולם תחתון בין בעלי האתר, רשויות אכיפת החוק המשוחדות עד צוואר וקרטלים כמו אוניון טפיטו (הנחשב לאחד הקרטלים הגדולים במקסיקו לסחר בסמים) – שהיו קשורים ישירות ל Zona Divas.
לאורה בורבויה, סגנית התובע הכללי של מקסיקו סיטי שהיתה מעורבת בחקירה המסועפת והמסובכת, מסכמת את הפרשיה הכאובה: "זאת עבדות מודרנית לכל דבר. הנשים האלה פגיעות, בעיקר כי הן נשים זרות שנעקרו מארץ מוצאן. כל התנאים האלה הופכים את קורבנות הסחר במין לפגיעות וניתנות לניצול. מקסיקו היא יעד, תחנת מעבר ויצרנית של קורבנות סחר במין. נשים רבות שפרסמו בעמוד Zona Divas, מספרות שבהתחלה יצרו איתן קשר מסוכנות ליווי, או סוכנות לשירותים אישיים. מתברר שסוכנויות ליווי זאת מכבסת מילים שקרית וכיסוי לסוכנויות לסחר בבני אדם למטרות מין".
"אם הסוכנות היא פירמידה, בפסגה יושבים בעלי הסוכנות, והם אלה שמרוויחים הכי הרבה מהנשים המנוצלות", מוסיפה בורבויה, "יש להם רשת של קשרים עם מחלקת ההגירה וגופים אחרים שהם משחדים, כדי לאפשר את הסחר בבני אדם. המתווכים הם אלה שמחפשים את הבנות שחיות בנסיבות פגיעות מאד. הם בקשר עם המלונות והנהגים והנשים עובדות יום ארוך ומתיש ומקיימות עשר פגישות ביום. אדריאנה, קארן, קני וחנסיס היו חברות, הן גרו ביחד והיה ביניהן קשר. אם נוסיף לרשימה את וונדי, אפשר לומר שלכל חמשת נערות הליווי היו קשר אישי לסוני. האישומים שהוגשו נגד סוני היו בגין סחר בבני אדם למטרות ניצול מיני ופרסום למטרת ניצול מיני. סוני שוחרר כשבית הדין לערעורים ביטל את גזר דינו. זאת לא התוצאה שציפינו לקבל וזה מתסכל, אבל אנחנו מנסות להפוך את התסכול לחוסן. הרשויות לא קשרו אף פעם בין סחר בין בני אדם לרציחות".
ולמרות ש-Zona Divas כבר לא קיים, מהר מאד צצו אתרים אחרים שעובדים בדיוק על אותה פורמולה, המחקים אותו תחת שם אחר. אחד מהם, שכבר צובר תאוצה, הוא "לה בוטיק וי.איי.פי".
"לכודות ברשת: רצח ב'סונה דיוואס'". Caught in the Web: The Murders Behind Zona Divas. נטפליקס
