בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה הרשיע וגזר השבוע סנקציות כלכליות על סמדר בוכובזה מאשדוד, מורה לספרות בחטיבת ביניים, בשל עבודתה המקבילה כעורכת דין עצמאית המטפלת בתיקים פרטיים.
בית הדין קבע כי בוכובזה הפרה את תקנון שירות המדינה (התקש"יר) בכך שעבדה כעורכת דין בעבודה פרטית ללא היתר, ואף התנהגה "באופן שאינו הולם עובד מדינה", מאחר שלא שעתה להתראות והמשיכה בעבודה מקבילה הן במערכת החינוך והן כעורכת דין, למרות שהתבקשה לחדול מכך.
בוכובזה כבר 30 שנה מורה, אבל גם 20 שנה עורכת דין. ב-1995 החלה את עבודתה במשרד החינוך, ומ-2004 היא חברה מן המניין בלשכת עורכי הדין. מאז היא ייצגה לקוחות בתיקים פרטיים, אבל גם לקוחות של השירות הציבורי, למשל לקוחות של "הסיוע המשפטי" הזכאים לייצוג במימון המדינה בהליכי הוצאה לפועל. בתיקים האלה בוכובזה ייצגה לקוחות במסגרת הסכם התקשרות עם משרד המשפטים ששילם את שכרה.
אבל בעוד משרד המשפטים שכר את שירותיה מעת לעת לייצוג לקוחות הנעזרים בשירותי סיוע משפטי, משרד החינוך טען כי עיסוקה של בוכובזה כעורכת דין בדיני משפחה והוצאה לפועל "סותר את חובת הנאמנות" שלה כאשת חינוך ועובדת מדינה, והבהיר לה כי העיסוק כעורכת דין אינו מאושר.
קובלנה משמעתית של נציבות שירות המדינה הוגשה נגדה לאחר שהיא סירבה להיכנע לדרישת מערכת החינוך לוותר על עבודתה הנוספת.
אחרי 20 שנה כחברת לשכה – השאלה הראשונית היא זו: מה גרם למשרד החינוך ולנציבות "להתעורר" עכשיו ולהטיל סנקציות?
לתשובה יש שני פרקים: חוזר של משרד החינוך שיצא ב-2015 ואסר במפורש על עובדי הוראה לעבוד במקביל כעורכי דין, ומאז – עשור נוסף של בירורים, התראות והליכים נגד המורה לספרות ועורכת הדין, שסירבה לקבל עליה את דין המערכת.
חוזר המנכ"ל מ-2015 קבע כללים לאישור עבודה פרטית נוספת למורים. במסגרת זו, משרד החינוך קבע איסור גורף על עובדי ההוראה לעסוק בשישה עיסוקים פרטיים. לא רק כעורכי דין, אלא איסור עיסוק למורים במערכת החינוך לעבוד גם כרואי חשבון, חוקרים פרטיים, סוכני ביטוח, מורים לנהיגה או מתווכים מכל סוג.
משרד החינוך קבע כי עבודה כעו"ד "עומדת במצב של ניגוד עניינים", אם לא מבחינת המהות "אז מבחינת שעות העבודה והיקפה… עובד הוראה אינו רשאי לעבוד בעבודה נוספת שעלולה לפגוע ביכולתו למלא באופן מלא את עבודתו במוסד החינוכי… חשש כי יעסוק במשלח ידו הפרטי במהלך שעות עבודתו בהוראה".
משרד החינוך טען כי אפילו "נאמנות עורך הדין כלפי שולחו, בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, עומדת בסתירה לעקרון לפיו עובד הוראה הוא נאמן הציבור ומצופה ממנו להקדים את עבודתו בהוראה על פני כל עיסוק אחר".
מנהליה של עו"ד בוכובזה במשרד החינוך עמדו על הדרישה כי תיפרד מהעיסוק הנוסף, למרות שהיקף עבודתה בחטיבת הביניים באשדוד עמד רק על שליש משרה (יומיים בשבוע), ולמרות חוות דעת מצוינות שמסרה מנהלת בית הספר, לפיה היא מורה מוערכת ואהודה אשר ביצעה עבודתה במסירות ומקצועיות.
בשנה האחרונה, כאשר גילתה שנציבות שירות המדינה ומשרד החינוך נעמדים על הרגליים האחוריות ומעמידים אותה לדין משמעתי, בוכובזה הגישה בקשה לפרישה מוקדמת על מנת לממש את זכויותיה הפנסיוניות משירות המדינה.
גם הבקשה הזו לא אושרה, המערכת החליטה להמשיך להילחם בה.
יש לומר, שהן לשכת עורכי הדין והן ארגון המורים בראשות רן ארז, מתנגדים לעמדת משרד החינוך והתייצבו לצדה של סמדר בוכובזה, אך הדבר לא סייע לה בהליכי הקובלנה המשמעתית שכבר התנהלה בנציבות.
ארגון המורים עתר לבג"ץ בספטמבר שעבר נגד משרד החינוך. העתירה העקרונית תוקפת את האיסור שהוטל על מורים לעסוק באופן פרטי בשישה מקצועות חופשיים, ובהם עריכת דין. ארגון המורים, באמצעות עו"ד סיגל פעיל, מבקש מבג"ץ לקבוע כי האיסור מנוגד לחוק יסוד: חופש העיסוק. "מדיניות זו מונעת מעובדי הוראה מלממש את עצמם ואת רצונם ללמוד ולהתפתח. בהעמדת המחסום, מבקשים המשיבים להתערב בניהול שעות הפנאי של עובד ההוראה, במימוש זכותם האישית והתעסוקתית, הזכות להבטיח את חירותם הכלכלית… ליצירת אפיקים מקצועיים ומפאת טעמים כלכלים המצריכים את עובד ההוראה להשלים הכנסה נוספת".
גם לשכת עורכי הדין ועו"ד ערן גולן, יו"ר הוועדה הממונה על הצטרפויות הלשכה כידידת בית משפט, הודיעה לבוכובזה על נכונותה לתמוך בה בהליכים, אבל בג"ץ שוקל בינתיים להעביר את סמכות הדיון לבית הדין לעבודה.
בתוך כך, בית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה סירב לבקשת המורה בוכובזה לעכב את ההליכים הפרטניים בעניינה עד להכרעת בג"ץ או ערכאה משפטית גבוהה אחרת.
למרות חוות הדעת על תפקודה הטוב ממנהלת בית הספר, והעובדה שהמערכת אינה משופעת באנשי-מקצוע, משרד החינוך התעקש למצות איתה את הדין כי "סירבה לציית להנחיות" בשנים עברו.
במשרד טענו אף כי בשנים הראשונות היא הסתירה את עבודתה כעורכת דין. בוכובזה דוחה טענה זו מכל וכל: "ערכתי משפטים מבוימים בבית הספר. כולם ידעו על עיסוקיי – המנהלת והמפקחת. פניתי במכתבים לארבעה שרי חינוך. עד שנת 2015 לא היתה הוראה אוסרת. ב-2017 הזמינו אותי לבירור ומאז משכו את ההליכים וניצלו את שירותיי… אהבתי ללמד, זה היה בנשמה שלי…".
"אחרי שנים של חקירות בנציבות, הצעתי שניפרד ואפרוש בהסכמה, אצא לפנסיה מוקדמת אחרי 30 שנה. במקום זה המערכת התייצבה נגדי, והחליטה לפגוע בי כלכלית. כמובן שאגיש ערעור", אומרת בוכובזה.
כאמור, השבוע בית הדין המשמעתי קבע את עונשה: הפקעת משכורת אחת ופגיעה נוספת בשכר על ידי הורדה בדרגה אחת למשך תשעה חודשים.
"הנאשמת עובדת ותיקה במשרד החינוך, עשתה דין לעצמה ובמשך שנים רבות עסקה בעריכת דין באופן פרטי, בניגוד לכללים… בשמונה השנים האחרונות עשתה זאת בריש גלי, תוך מרידה במוסכמות והפרה האיסור על ביצוע עבודה פרטית ללא קבלת היתר", כתב אב בית הדין, עו"ד אורי כהן.
