ועדת חוקה בכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק למחיקת רישום פלילי ומשטרתי ליוצאי אתיופיה, בעבירות של הפרת סדר ציבורי.
עבירות הפרת סדר של יוצאי אתיופיה שבוצעו עד סוף שנת 2020, יימחקו אוטומטית למי שאין לו רישום פלילי או משטרתי נוסף, ולא הוטל עליו עונש מאסר בעבירה זו.
תחילה הוצע כי יימחקו העבירות שבוצעו במסגרת המחאה של יוצאי אתיופיה נגד אלימות משטרתית, כמו למשל בהפגנות שנערכו לאחר הריגתו של סלומון טקה מירי שוטר.
במהלך הדיונים הוסכם כי החוק יחול על עבירות הפרת סדר באופן כללי, שנעברו עד ל-31 בדצמבר 2020, זאת לאור דוח ועדת פלמור ודוח מבקר המדינה, שהצביעו על שיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה.
משמעות המתווה היא שבעבירות של הפרת סדר, הן לעניין תיקים סגורים והן לאחר הרשעה, הרישום הפלילי יימחק ככל שהעבירה נעברה עד 31 בדצמבר 2020. עם זאת, עבירה של תקיפת שוטר הוחרגה – ולא תימחק מהרישום הפלילי לאור התנגדות משרד המשפטים והמשטרה.
לפני ועדת חוקה הובא עיבוד של נתוני המשטרה, המלמד כי חלקם של בני העדה האתיופית בין כלל העצורים בישראל ובין כלל הנאשמים, ממשיך להיות גבוה משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסייה. זאת, הן בבדיקה של כל סוגי העבירות, והן בבדיקת עבירות "מגע" וחיכוך עם שוטרים.
שיעור יוצאי אתיופיה מכלל היהודים בישראל הוא 2.2 אחוז. אולם בשנים 2019 עד 2023 שיעורם של יוצאי אתיופיה מכלל העצורים היהודים, בכל העבירות, עמד על שמונה עד תשעה אחוזים, ומעצרים על תקיפת שוטר אף למעלה מכך – 10-12 אחוז.
ובמספרים: בשנים 2019-2023 נעצרו בישראל 78,478 בני אדם מקרב האוכלוסייה היהודית – 6,934 מהם (תשעה אחוז) היו מקרב יוצאי אתיופיה, פי ארבעה מחלקם באוכלוסייה.
גם מקרב הנאשמים בכתבי אישום שהוגשו בשנים הללו, בכל העבירות, שיעורם של יוצאי אתיופיה היה שישה עד שבעה אחוז.
הנתונים הובאו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאסף את הנתונים.
ד"ר נורית יכימוביץ כהן ממרכז המחקר של הכנסת הבהירה: "מה שראינו הוא שיש ייצוג יתר של יוצאי אתיופיה בקרב עצורים, חשודים ונאשמים בתיקים בכלל ובפרט בעבירות מגע עם שוטרים".
ח"כ צגה מלקו מהליכוד אמרה כי הדוח חושף שאין שיפור, ואף יש החמרה מאז הגישה ועדת פלמור (בראשות מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור) את מסקנותיה על "פרופיילינג ושיטור יתר".
"לא יכול להיות שאוכלוסייה קטנה כל כך תסבול משיטור יתר של כמעט פי ארבע", אמרה מלקו. "יש לשנות את המצב כדי לתת עתיד לדור הצעיר, שהיום לא יכול להתקבל במקומות עבודה הדורשים תעודת יושר".
את הצעת החוק למחיקת הרישום הפלילי יזמו חברי הכנסת בני העדה מלקו, פנינה תמנו שטה, משה סולומון ואחרים.
יו"ר הוועדה שמחה רוטמן אמר כי הוא מוטרד מטענות על אכיפה בררנית בשל מהלך המחיקה האוטומטי. "יכולה להיות סיטואציה בהפגנה כלשהי של הימין, או של השמאל בבלפור, ושני אנשים שעשו את אותו מעשה בדיוק… בגלל המהלך האוטומטי של המחיקה, יוצא אתיופיה לא יישא על עצמו את הרישום הפלילי, בעוד מי שאינו יוצא אתיופיה נושא אותו. יש לחשוב על גיבוש מדיניות שתיתן מענה לטענות אכיפה בררנית".
בסופו של דבר הצעת החוק אושרה בקולות הח"כים מלקו, תמנו שטה, יואב סגלוביץ', עופר כסיף, וגם ח"כ רוטמן נתן את תמיכתו, וההצעה תובא לאישור סופי במליאת הכנסת.
עדכון 16.7
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה.
