ועדת חוקה בכנסת אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק לקביעת עבירות של תקיפת סוהר והפרעה לסוהר, בדומה לעבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
הצעת החוק מקודמת על ידי השר איתמר בן גביר, ומבקשת לקבוע עונשים זהים על תקיפת סוהר ותקיפת שוטר. בחוק העונשין נקבע עונש מקסימלי עד שלוש שנות מאסר לתקיפה או הפרעה לשוטר, ועד חמש שנים אם העבריין מזוין בנשק חם או קר, או מדובר בתקיפה בצוותא של יותר משני אנשים.
בדברי ההסבר נכתב כי "שגרת יומם של סוהרים כוללת התמודדות עם אירועי אלימות ואיומים, נוכח הממשק היומיומי שלהם עם אוכלוסייה עבריינית… בשל כך, ראוי להשוות את התייחסות הדין הפלילי ולקבוע ענישה משמעותית ומרתיעה לתוקף סוהר, בדומה לתוקף שוטר".
במהלך הדיון בוועדה הציגו נציגי שירות בתי הסוהר סרטון קשה, ובו מקבץ ארועי תקיפת סוהרים.
שב"ס טוען כי משנת 2020 היו 1,400 מקרי אלימות של אסירים ביטחוניים או פליליים כנגד לוחמי כליאה, ומספר האירועים בעלייה (כמו מספר האסירים): בשנת 2020 היו 204 מקרים, ב-2022 – יותר מ-300 וב-2023 – 374.
מנגד, משרד המשפטים הסביר כי בחוק הקיים כיום יש מענים, ולכן הצעת החוק מיותרת. "הסוהרים ממלאים תפקיד מורכב, מסוכן וראויים להגנה, אבל בחוק קיימת כבר עבירה של 'תקיפת עובד ציבור' שהעונשים בגינה זהים: עד שלוש או עד חמש שנות מאסר – בדומה לעבירה של תקיפת שוטר. לאור זאת לא מובן הצורך בתיקון", אמרה נציגת מחלקת יעוץ וחקיקה.
יועמ"ש שב"ס, תת-גונדר עירן נהון הביע תמיכה בהצעה. לדבריו "לוחמי הכליאה מתמודדים עם האוכלוסייה הקשה והמסוכנת ביותר. אי אפשר להשוות אותם לאף עובד ציבור אחר, גם לא לשוטרים העוסקים עם ציבור שרובו נורמטיבי", טען נהון. "לוחמי כליאה עובדים מול מחבלים ומול העבריינים המסוכנים ביותר. מאז 7 באוקטובר אנחנו במשבר כליאה לאומי, מספר האסירים הביטחוניים נוגע ב-10,000 ואף אחד לא מתאר לעצמו כמה סיכונים לוקח על עצמו לוחם כליאה בהגעתו לעבודה".
נהון טען כי השוטרים זוכים ליותר הגנה ממערכות החוק: "סוהר שנפגע, נפצע והושפל, צריך לחזור לאותה קורת גג, ולנהל את האסירים לאחר שהותקף… ראינו מקרה של אסיר שסטר למנהל אגף, וקיבל מאסר על תנאי".
שני אנשי שב"ס הובאו לעדויות בוועדה.
כלאי יונתן, המשמש מנהל אגף באחד מבתי הסוהר, תיאר: "במשרד רק אני ואסיר, כדי להודיע לו הודעה שגרתית. הוא החל לקלל ולהעיף את כל הדברים ונתן לי אגרוף בצלע. שברתי צלע והייתי בחופשת מחלה ממושכת. במקרה אחר, אסיר שלא היה זכאי לבצע קניות בקנטינה, שפך על פניי כוס תה כשכל האסירים עדים. אלו חוויות קשות".
סוהר אחר, רס"ל ספא, תיאר: "פניתי לעצור, דרשתי שינתק שיחת טלפון וייכנס לתא. הוא קם מהכיסא והדף אותי, נחבלתי בגב בחזה ובפנים והובאתי לבית חולים. רציתי להתפטר לאחר האירוע ואבי שהיה סוהר 29 שנים נתן לי את הכוח להמשיך".
יועצו של השר בן גביר, עו"ד דוד בבלי, הופיע גם הוא וטען כי נדרש חוק מיוחד לתקיפת סוהרים בשל נסיבות ייחודיות. "כשראש ארגון פשע מכה את הסוהר בפרצופו, זה נועד להשפלה ולמחרת הם יתראו שוב. סוהרים נמצאים מול ארכי רוצחים וארכי מחבלים ותופעת האלימות בעלייה".
מנגד הופיע נציג הסנגוריה הציבורית, עו"ד ישי שרון, ששטח נימוקים רבים נגד: "יש הרבה אירועי אלימות בשב"ס וזו אחת העבודות הכי חשובות ומסוכנות כיום", אמר עו"ד שרון. "אין חולק שהגנה על סוהרים היא אינטרס חשוב. עם זאת, הסנגוריה הציבורית סבורה כי הצעת החוק מעוררת קשיים מהותיים ואיננה נחוצה".
"בראש ובראשונה", הוסיף עו"ד שרון, "יש הבדל מהותי בין תפקידו וסביבת פעילותו של הסוהר לעומת שוטר… שוטר אמור לעסוק באירועי אלימות והפרות סדר. בהתאם לכך המחוקק קבע שיש להעניק לו הגנה רחבה וייעודית. לעומת זאת, הסוהר בראש ובראשונה אמור לשמור על ביטחונם ושלומם של האסירים".
"בנוסף לכך, שוטרים פועלים במרחב הציבורי שאיננו 'סביבה מוגנת', הם חשופים לסיכונים ונדרשים להתמודד עם אתגרים שאינם קיימים לסוהרים, שפועלים בסביבה מוכרת, סגורה, ובאים במגע עם מי שנשללה חירותם וכוחם מוגבל ביותר. סוהרים פועלים בסביבה שמלכתחילה נהוגים בה אמצעי ביטחון מרסנים…
ביחס לסוהרים קיימים מנגנוני הגנה נוספים, כגון דין משמעתי לעצור או אסיר שנוקט באלימות, ומאפשר להטיל עליו סנקציות משמעותיות, כולל בידוד ושלילת זכויות, הדחה מתוכניות טיפול או שיקום, פגיעה בסיכויי שחרור מוקדם – כל אלה הן סנקציות חלופיות המופעלות באופן מידי".
"כשמדברים על הרתעה זה הרבה יותר אפקטיבי", אמר עו"ד שרון, "החמרת הסנקציה הפלילית עלולה להביא לענישת יתר, שכן האסיר סופג סנקציות משמעתיות שמחמירות מאד את תנאיו בכלא. מעבר לכך, קיים חשש כבד להעמקת פערי הכוחות האינהרנטיים בין סוהר לאסיר – לרבות שימוש בהחמרה כאמצעי להפעלת לחץ פסול על אסיר מצד סוהר, בתוך מערכת שהנעשה בה מוסתר מעיני הציבור".
נציג הסנגוריה הציבורית התריע על קושי מיוחד בעבירה המוצעת של "הפרעה לסוהר": "כמעט כל ויכוח או חיכוך מינימלי בין סוהר לאסיר עלול לייצר עבירה של 'הפרעה' וחיי הכלא, מטבעם, רוויים באירועים כאלה. כך למשל, סירוב לצאת מהתא יכול להתפרש כהפרעה לסוהר. התוצאה עלולה להיות פליליזציית יתר של אירועים מינוריים, שלגביהם ממילא יש אפשרות של סנקציה משמעתית".
עו"ד שרון הזכיר שוב כי עבירת תקיפת עובד ציבור נותנה מענה לאוכלוסיית הסוהרים, ושאל מדוע אין עבירה "מיוחדת" גם לעובדים סוציאליים שסובלים מאיומים ותקיפות, או לעובדי ביטוח לאומי ואחרים. בסיכום, הסנגוריה הציבורית קראה להימנע מקידום הצעת החוק.
לישיבת הוועדה שדנה בהצעה הגיע חבר כנסת אחד בלבד, יצחק קרויזר, איש הסיעה של בן גביר, שניהל את הדיון. מלבדו אף חבר כנסת אחר לא הטריח עצמו לישיבה – לא מהקואליציה וגם לא מהאופוזיציה.
הוועדה אישרה אם כך את קידום ההצעה – בקולו היחיד של ח"כ קרויזר שאמר: "לוחמי הכליאה נמצאים בהתמודדות יומיומית עם מרצחים ועלינו כמחוקקים למלא את חובתנו כלפיהם ולתת להם את מלוא הגיבוי ולייצר הרתעה".
נציב שב"ס קובי יעקובי בירך על הצעת החוק, אף כי אישורה נמצא בשלביו הראשונים. רב גונדר יעקובי אמר כי "הכנסת הביעה את תמיכתה בלוחמות ובלוחמי הכליאה המבצעים תפקידם בחזית מלחמה ייחודית ורוויית סיכונים, מול ראשי ארגוני פשיעה, מחבלים ועצורי הנוח'בה. אנשי סגל שב״ס ימשיכו בשליחותם להגן על שלום הציבור וביטחונו, בתוך ומחוץ לחומות הכלא, ובטוחים שהצעת החוק תעבור במהרה קריאה שנייה ושלישית ותירשם בספר החוקים של מדינת ישראל".
הנציב הודה לשר בן גביר ולחבר הכנסת קרויזר.
