בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל את כתב האישום נגד בנימין זאבי (בנו של השר המנוח רחבעם זאבי גנדי), שהואשם בפרשת הרצח המסתורית של הנער נסים שטרית בירושלים בשנת 1986.
בשנת 2021 הגישה הפרקליטות כתב אישום חריג נגד בנימין זאבי בן ה-70, ונגד ברוך שרביט (78), בגין רצח נסים שטרית, תלמיד ישיבה מאשדוד, שהיה בן 17 כאשר נעלם בשנת 1986 וגופתו לא נמצאה עד היום.
זה תיק חריג, שנפתח בעקבות סרט דוקומנטרי על פרשות רצח בנות 40 שנה, שלא פוענחו. הסרט שודר בפברואר 2020 וכלל עדויות חדשות על מעורבות חסידי הרב אליעזר ברלנד, לכאורה, ברציחתו של נסים שטרית בשנת 1986. לאחר הסרט, נפתחה חקירת משטרה מחודשת, נגבו עדויות ולמרות שאין ממצאים פורנזיים חדשים, המשטרה דיווחה על פענוח הרצח ובהמשך הוגש כתב האישום נגד שני נאשמים ברצח.
היום בית המשפט קיבל את טענת ההתיישנות של סנגורו של בנימין זאבי, עו"ד רצון דרחי, לאחר ששמע ראיות בנושא. בין העדויות המכריעות היתה עדותו של ראש אגף חקירות ומודיעין (אח"מ) לשעבר, ניצב בדימוס יואב סגלוביץ, כיום חבר כנסת בסיעת יש עתיד. סגלוביץ הובא לעדות על ידי עו"ד דרחי, וביסס משפטית את טענת ההתיישנות.
תזכורת: נסים שטרית בן ה-17 התגורר בשכונת סנהדריה בירושלים ולמד בישיבה באשדוד. לפי כתב האישום, "משמרות הצניעות" של הרב העברייני ברלנד רדפו אותו מאחר שיצא עם בנות ולא נשמע להוראותיהם.
הסרט הדוקומנטרי "רב הנסתר" של התחקירנית והבמאית שני חזיזה, ששודר ב"כאן" והביא עדויות על הפרשה, חולל פתיחת תיק מחודשת אחרי עשורים, בעקבותיה הפרקליטות החליטה על הגשת כתב אישום נגד זאבי ושרביט. לפי כתב האישום, שניהם היו דומיננטיים במשמרות הצניעות של קהילת שובו בנים – ה"כת" של של הרב ברלנד.
חתנו של ברלנד צביקה צוקר ריכז את משמרות הצניעות, שפעלו כנגד מי שלדעתו סטו מהנורמות הדתיות.
לפי כתב האישום, שטרית הותקף על ידי חסידי הרב יותר מפעם אחת. הפעם הראשונה היתה חצי שנה לפני היעלמותו, כשנחטף מהישיבה בה למד לחוף הים באשדוד והוכה בדרישה ש"יחזור בתשובה" כי יצא עם נשים מירושלים. על התקיפה הזו התלונן שטרית במשטרה.
מספר חודשים לאחר מכן, בינואר 1986, נכנסו משמרות הצניעות לפעולה נוספת וגייסו "נערת פיתוי". שטרית פותה להגיע לדירה בירושלים וממנה נחטף ליער אשתאול. לפי כתב האישום, בנימין זאבי ושרביט היו ראשי "המוציאים לפועל", ובסוף הערב לאחר שהוכה על ידי החבורה, שטרית מת מחבלות קשות ולכאורה נקבר על ידם. מקום הקבורה לא ידוע, שרידי הגופה מעולם לא נמצאו.
נגד הרב ברלנד לא הוגש כתב אישום. למרות שנטען כי הוא שלח את אנשיו להכות. הוא לא היה בזירה ולא יוחס לו הרצח, שיוחס לתלמידיו זאבי ושרביט. בנימין זאבי כיום כבר בן 70, אב לעשרה וסב ל-35 נכדים ואין לו כל עבר פלילי.
בשנת 2019 נקבע תיקון בחוק וההתיישנות על עבירות רצח בוטלה – אך התיקון לא חל על מקרי רצח ישנים. לפיכך עו"ד דרחי טען שהעבירה התיישנה אחרי 20 שנה.
הפרקליטות טענה כי שעון ההתיישנות נעצר על ידי פעולות חקירה שונות שבוצעו על ידי המשטרה לאורך השנים. הפעולה הרלוונטית האחרונה ש"איפסה" את השעון, לטענת התביעה, בוצעה בשנת 2010 ולפיכך אין התיישנות לכאורה. על כך נוהל מאבק משפטי.
השופטים חגית מאק קלמנוביץ, מרים ליפשיץ פריבס ואילן סלע קיבלו את בקשת הסנגור לקיים מעין "משפט זוטא" חריג רק על שאלת ההתיישנות, לפני שייכנסו למשפט העיקרי.
עו"ד דרחי זימן שורת אנשי משטרה שהיו מעורבים בפעולה הרלוונטית האחרונה, שבוצעה לטענת הפרקליטות בשנת 2010.
באותה שנה פנו חוקרי משטרה לאמו ואחיו של הנער המנוח שטרית, כדי לקבל מהם דגימות די-אן-איי שיישמרו במאגר הנעדרים הלאומי, לצורך עתידי. הפרקליטות טענה כי זו נחשבת פעולת חקירה שעצרה את ההתיישנות בתיק.
עו"ד דרחי טען שזו אינה פעולת חקירה. העד המרכזי שלו להוכחת הטענה היה ראש אח"מ בתקופה הרלוונטית, חבר הכנסת סגלוביץ. האחרון העיד כי בשנת 2010 הוא החליט על פרויקט שיבוצע במשטרה, להצלבה בין רשימת הנעדרים הלאומית לרשימת ה"אלמונים" שגופותיהם נמצאו אך זהותם אינה ידועה.
לדברי סגלוביץ, המטרה היתה לראות אם ניתן להצליב בין ה"נעדרים" שלא נמצאו ל"אלמונים" שזהותם לא אותרה, ולעלות על "פספוסים" מאחר ששתי הרשימות נוהלו בנפרד.
"יש הרבה מאוד נעדרים והרבה מאוד אלמונים", הסביר סגלוביץ, "הם טופלו על ידי גופים שונים, ואף אחד לא ניסה לייצר איזשהו שכל, ולחבר בין אלמונים לבין נעדרים… לנסות לתת שם לאנשים שהם בלי שם".
לצורך הפרויקט המיוחד מונו חוקרי יאל"כ בלהב 433 לפנות למשפחות נעדרים ולקבל מהם די-אן-איי לצורך הקמת מאגר דגימות מיוחד לנושא – בנפרד ממאגר הדי-אן-איי הפלילי.
סגלוביץ והחוקרים העידו כי הפנייה לאמו של שטרית ואחיו נעשתה רק במסגרת הפרויקט הכולל של הנעדרים – אך לא נפתחה בעקבות זה חקירה מחודשת. הפנייה למשפחה לא נעשתה כחלק ממינוי צוות חקירה ולא בוצעו פעולות כלשהן נוספות במסגרת חקירה פלילית כמו גביית עדויות.
השופטים קיבלו לאור זאת את טענת עו"ד דרחי, כי הפעולות שבוצעו בשנת 2010 לצורך קבלת דגימות די-אן-איי מקרובי המנוח – אינן פעולות חקירה, ושעון ההתיישנות המשיך לתקתק, משום שהמשטרה לא ביצעה חקירה כלשהי.
לדברי השופטים, הבקשה לנטילת די-אן-איי לא היתה בגדר "פעולות שמטרתן מניעת עבירות וגילויין, תפיסת עבריינים והעמדתם לדין… ניצב בדימוס סגלוביץ העיד כי מטרת הפרויקט היתה בעיקרה מוסרית, הומניסטית, כחלק מפעולות לאיתור נעדרים, ניסיון 'לתת שם לאנשים שהם בלי שם'. סגלוביץ עצמו לא ראה באיתור נעדרים פעולה חקירתית. לא הוכח שהחוקרים שביצעו את הפעולות לצורך הקמת המאגר ונטילת דגימות די-אן-איי, פעלו במטרה לקדם את החקירה הפלילית".
אגב, גם הפרקליטות בחרה שלא לחקור נגדית את סגלוביץ, ולא חלקה על עדותו. השופטים הכריעו לפיכך כי התיק נגד בנימין זאבי מבוטל.
כתב האישום נגד נגד הנאשם הנוסף שרביט מתנהל בפני הרכב שופטים נפרד, מאחר שנטען בתחילת ההליך כי שרביט הפליל את זאבי בחקירה. לגבי שרביט אין עדיין החלטה.
