הפשע הישראלי הבינלאומי חוצה את כל הגבולות ונחת בסוף מרס במלזיה הרחוקה המוסלמית והעויינת.
העבריין הישראלי מפרדס כץ, שלום אביטן, שנעצר נחשד על אוטומט שהוא איש מוסד ומיהר להודות שהוא הגיע למדינה "רק" כדי לחסל עבריין ישראלי אחר, מה שפתח תיבת פנדורה אשר מככבת כעת במאגרי המודיעין של מדינות רבות, וכמובן במאגר הרב שכבתי הממודר של האינטרפול.
תיבת הפנדורה שפתח אביטן הובילה את השלטונות במלזיה לנהל חקירה מואצת ובתוך שבוע עצרו 16 חשודים, מקומיים וזרים.
ביניהם, כפי שמדווחים אתרי אינטרנט במלזיה ובישראל, גם ערן חייא, אזרח ישראלי במקור אשר מחזיק בכמה אזרחויות ודרכונים, אמריקאי, טורקי, אפילו פולני.
עד לאחרונה התקשתה משטרת ישראל לייחס לו עבירות ברות הסגרה, ולצבוע באדום את השם שלו במשטרה הבינלאומית – האינטרפול, מה שאפשר לו לדלג עם שלל דרכוניו בין מדינות עוינות שונות תוך שהוא מקפיד לשהות בכאלה שאינן מקיימות הליכי הסגרה ורצוי אפילו לא יחסים דיפלומטים עם ישראל – טורקיה, אמירויות, אינדונזיה, מלזיה.
באשר למעצרו הנוכחי במלזיה, רב הנסתר על הגלוי, אם בכלל.
השלטונות שם מזגזגים, תחילה יצאה הודעה רשמית על מעצרים של חברי רשת קריפטו, כהמשך למעצר של אביטן. בין העצורים, נרמז, אזרח טורקי ונהגו הגיאורגי, כולם בישראל "חגגו" על כך שמדובר בערן חייא והנהג לשעבר של אלי מוסלי.
כעבור יומיים המלזים הוציאו הודעה לפי לא היו דברים מעולם (להד"ם), מעולם לא נעצר בארצם אדם בשם ערן חייא.
את הפיתרון לחידה אמורה לתת האינטרפול, המשטרה העולמית שמנהלת יחסים עם כל מדינות העולם כמעט. במאגריה יש אינספור הגדרות לנוסעים וחפצים, ובסמכותה להוציא צווי מעצר הערות ואזהרות לכל אחד כמעט על בסיס שיקולי החוק הבינלאומי, שהוא עצמו נתון לפרשנויות חמקמקות. צווי המעצר שהאינטרפול מפיק מסומנים בצבעים, כל צבע מגדיר את רמת החשד המיוחסת לאדם או החפץ שמבקשים לנוע או לשנע בעולם.
דגל אדום או הודעה האדומה – RED NOTICE
מבוסס על בקשה לרשויות אכיפת החוק ברחבי העולם לאתר ולעצור אדם אשר מיוחסת לו עבירת פשע חמור מובהקת ברמה של רצח, הונאה בסדר גודל בינלאומי ועוד. מדובר בנאשם אשר הורשע כבר ונמלט או בחשוד שיש נגדו ראיות חזקות לכאורה אשר מספיקות להגשת כתב אישום – עדי מדינה, סרטון או תמונה, טביעות אצבע ועוד ראיות פורנזיות מובהקות.
הצו יכול להיות מפורסם ברבים אך ברוב מכריע של המקרים הוא יהיה סמוי ובלתי גלוי, כדי שהמבוקש יופתע בעת הגעתו לביקורת הגבולות או סתם לתחנת משטרה.
מטבע הדברים, הודעה אדומה היא הצו הנפוץ ביותר, והיא מתפרסמת אחרי בדיקה מעמיקה של אנשי משטרה ומשפטנים של האינטרפול, לפי בקשה של מדינה החברה באירגון אשר מאמינה כי על בסיס האישומים והראיות יהיה ניתן להביא להסגרתו.
עם זאת, לכל מדינה יש את שיקול הדעת שלה, אם לעצור ולהסגיר מי שסומנה בעניינו הודעה אדומה.
ולענייננו, אם משטרת ישראל סימנה הודעה אדומה בנוגע לערן חייא, הרי שלמלזיה יש את שיקול הדעת אם לעצור ולהסגיר אותו. העובדה שאין יחסים דיפלומטים בין המדינות יכולה לבוא לטובתו של חייא, אלא אם כן גם האמריקאים יצטרפו לצבע האדום, ואז מלזיה תתמסר. מה משמעות הזיגזג של המלזים בעניין ערן חייא? ימים יגידו.
הודעה ירוקה
מספקת אזהרה על פעילות פלילית של אדם אשר נחשב כאיום אפשרי על שלום הציבור.
הודעה כחולה
מסמנת למדינה אליה מבקש בעל ההודעה להיכנס כי מדובר בבדוקאי שמומלץ לאסוף מידע אודותיו, אודות זהותו, מיקומו, מעשיו ותוכניותיו.
הודעה כתומה
נועדה להתריע על אירוע, אדם, חפץ או תהליך המייצגים איום חמור ומיידי על ביטחון הציבור.
הודעה סגולה
מונפקת כדי לחפש או לספק מידע על דרכי פעולה, חפצים, מכשירים ושיטות הסתרה המשמשות עבריינים.
הודעה צהובה
נועדה לסייע באיתור של נעדרים, ברוב המקרים מדובר בקטינים שנעלמו, או לסייע בזיהוי של אנשים שאינם יכולים להזדהות.
הודעה שחורה
מונפקת כדי לאתר מידע על גופות בלתי מזוהות.
כאמור, מדינות עשויות להשתמש במנגנון שיתוף פעולה לאיתור עבריינים ("דיפיוז'ן"). המנגנון כולל התראת מעצר שמופצת באופן ישיר על ידי מדינה חברה באינטרפול למדינות אחרות או למדינות ספציפיות, על בסיס העקרונות של הצבעים הנ"ל. על ההתראה לעמוד בתנאים שנקבעו בחוקת האינטרפול ובכל מקרה ההודעות מופצות באופן בלעדי על ידי יחידת האינטרפול של המדינה המבקשת.
הצווים הצבעוניים מתפרסמים רק אם הם תואמים את חוקת האינטרפול ועומדים בכל התנאים הנדרשים ברמה הפלילית. הודעה לא תפורסם אם היא מפרה את סעיף 3 בחוקת האינטרפול, זה האוסר על התערבות או פעילות בעלת אופי פוליטי, צבאי, דתי או גזעי.
האם ניתן לבטל דגל של האינטרפול?
צווי אינטרפול רבים מופצים על ידי מדינות מסויימות ללא הקפדה יתרה על חוקת האינטרפול, ואף בניגוד לכללים. מהסיבה הזו, ניתן להגיש עתירה לגוף הביקורת על האינטרפול אשר דן בעתירות נגד צווי מעצר בינלאומיים. כאשר ערכאת הערעור משתכנעת שאכן נפל פגם בהנפקת הצו, היא תורה על ביטולו ומחיקתו.
לסיום, קבלו המלצה של המחברים, משרד עורכי דין ניר ושגיב רוטנברג, והמבין יבין. לפני שאתם קונים כרטיס טיסה או ממריאים מומלץ לבדוק אם קיים על שמכם צו אינטרפול בצבע כלשהו, אם כן אז כדאי לפעול לביטולו טרם פגישה עם פקיד ההגירה ותאי המעצר בשדות התעופה.
