יוצרת הסדרה "הפליליסטיות": "הן נכנסו לי ללב, אחת אחת"

נעמה אלחדד (39), גרושה, נולדה וגדלה בירוחם, גרה בת"א 17 שנה, מתוכם 15 שנה כעורכת דין פלילית. רוב התיקים במשרדה הן של עבירות רצח, נסיונות רצח, חטיפות, סחיטות, סחר בסמים וכו'. "עברייני מגה", היא מגדירה אותם. ייצגה ומייצגת, בין השאר, את משפחת חרירי, משפחת ג'רושי, קוטייר עודה, איציק בר-מוחא, בני שלמה ז"ל ועוד ועוד.
אלחדד המצודדת והכריזמטית היא עורכת הדין המככבת ב"הפליליסטיות": סדרת דוקו-ריאליטי חדשה, 8 פרקים, שעלתה השבוע ברשת 13 ומאיימת לכבוש את המסך. אלחדד תופסת פיקוד על הפורמט של "הפליליסטיות" ובהשראת "האח הגדול" היא המנחה של הפרויקט: הקמת משרד עורכות דין בחלל סגור באחד המגדלים הנוצצים במרכז תל אביב, עם עוד שש עורכות דין פליליות, כולן מצודדות וכבדות במקצוע, לא פחות ממנה.

המטרה של הריאליטי המשפטי הנדיר הזה היא, סיעור מוחות, אפשרויות לשיתוף פעולה מקצועי בשלל התיקים שלהן, לצד הצגת הדינמיקה הקבוצתית והיחסים הבינאישיים בין הקולגות למקצוע, כמיטב הז'אנר, ובהקשר הזה צפויות עוד סערות טלוויזיוניות. יש למה לצפות.
שש עורכות הדין המשתתפות בפורמט הניסויי נכנסו בזו אחר זו אל "הבית" במגדל המשקיף על בית המשפט בעיר הגדולה, ועל צומת קפלן שהמחאות בה מבקשות לגונן על מערכת אכיפת החוק מפני המהפכה המשפטית.

ראשונה נכנסה למשרד המבהיק עו"ד אור בן שאנן (35), גם היא מכריזה מיד על גירושיה. גדלה וגרה עד היום בבאר שבע, שם היא מייצגת את קורבנות השכונות בכל עבירות הנשק הסמים והאלימות שאתם יכולים לשער מהדרום הפרוע, לרבות בתיקים של האחים יניב וחגי זגורי, בני משפחתם וחבריהם, אבל גם את עברייני הפזורה שמאיימים על שלום הנגב.

אם מדברים על מצודדות, אז אחריה עלתה ובאה עו"ד שני דיין-דרי-אסייג, חיפאית, ירושלמית, תל אביבית, גרושה פעם אחת ואלמנה פעם שנייה, אמא לארבעה שמככבים בסדרה, ואחרי כל זה סנגורית שצמחה בעולמות ובאולמות של הארדקור פשע, כולל מעצר שווא אחד. להמחשה, בין לקוחותיה, בן סוטחי המנוח, מאיר אברג'ל, איימן כראג'ה, מוטי חסין, פרנסואה אבוטבול, חגי פליסיאן מפרשת הברנוער ועוד ועוד.

הממוסדת שבחבורה היא עו"ד שני אילוז (41), המכונה "המאמא", עורכת דין 15 שנה, טבריינית משיכון ד' במקור, שחלמה על כסא ראשת עיר הנופש המתחרדת אבל חזרה בה כל עוד נפשה בה, כדי לחזור ולהתמקד בקריירה ובגירושיה. כיום היא אמא חד הורית לשניים שמתגוררת בראשון לציון, פאנלסיטית המתגאה בסוג של התנשאות בכך שהיא מייצגת בעיקר אסירים צווארון לבן. ברזומה שלה: משה קצב, אהוד אולמרט, נוחי דנקנר, קובי פרץ, ציפי רפאלי (כולל הריאליטי) ועוד. המוטו שלה: "אצלי אין לקוחות חוזרים".

עו"ד חן מאירי (הגיל שמור במערכת), רווקה הריונית שהולכת על זה לבד. כבר בפרק הראשון נזרק לאויר זרע הפורענות, כאשר חן מודיעה כי בניגוד לשני אילוז האקסלוסיבית היא מייצגת מכל הבא ליד, כל מי שמשלם ללא קשר לעבירה, לא סתם היא מכונה "מסי של האסירים". ייצגה מאות אסירים פליליים קשים, אבל גם פרסונות כמו משה איבגי בוועדת השחרורים וניסו שחם, ועדיין מייצגת את השר לשעבר, גונן שגב שמרצה מאסר ממושך שני.

עו"ד שילה דורפמן (48), עורכת דין פלילית 22 שנה, גרושה פעמיים פלוס שתי בנות. עלתה לארץ מרוסיה. בגיל שש התייתמה מאמה וגדלה עם אביה בכפר שלם ("הפשע, העבריינים והעבריינות היו חלק מחיי"). אחרי שש שנים בתביעות מחוז תל אביב היא יצאה לשוק הפרטי וייצגה כמה מהמסוכנים שבסצינה, משפחת אבוטבול מנתניה, איפרגן מקריית גת, האלפרונים מגבעת שמואל. בשנים האחרונות היא התמסרה לגידול ילדיה ודי נעלמה מהזירה המשפטית, אבל נראה כי לצורך הסדרה היוצרים העלו מן האוב את לקוחה משכבר הימים זלמן אלפרון, שמתמסר באהבה למצלמה למרות שהוא די מחוץ לעניינים ומושקע בעסקים.

אסקפיזם בעידן של חדשות מלחמה
"עדיף שה-7 באוקטובר לא היה קורה, מכל הסיבות והנסיבות האפשריות", מקדימה ליבת גרינבוים, יוצרת, בימאית ועורכת ראשית של "הפלילסטיות", שהייתה מתוכננת לעלות ברשת 13 ב-17 באוקטובר 2023, אך עלייתה לאוויר נדחתה ל-12 במרץ.
גרינבוים חוששת, בצדק, שהמלחמה הכהתה במידה רבה את העוקץ והרלוונטיות של הסדרה. "כשהבנתי שהתוכנית לא תעלה זה לא הטריד אותי. המדינה הטרידה אותי. אז פרופורציות. תשמע, נרצחו פה כמויות של אנשים, המדינה התהפכה. גם בהקשר הספציפי של 'הפליליסטיות', האקלים באותו זמן היה הרבה יותר נעים ונוח לכולם, עם המון חדשות פשע באוויר, היום הטלוויזיה מלאה בחדשות מלחמה כל הזמן. אבל אולי דווקא בגלל זה, אסקפיזם וכוח נשי, עושה את הסדרה לרלוונטית גם היום".
גרינבוים, שהמתינה לסדרה שלה המון זמן, ממשיכה בפול גז. "אגב כוח נשי, דווקא המלחמה העצימה מאד את כל הלוחמות והראתה שנשים יכולות להיות הכי קרבי. מה שהיה שנוי במחלוקת לפני המלחמה קיבל תשובה ניצחת: נשים יכולות לעשות הכול. נשים חזקות ויכולות להילחם, גם בצבא וגם בבית המשפט".

ולגופו של עניין, ריאליטי משפטי מוחצן כזה עוד לא היה לנו במערכת השמרנית של עולם המשפט. "אני ממש לא חושבת שזאת עוד תוכנית ריאליטי", מתקוממת גריבוים על ההשוואה ל"אח הגדול" וסוגת הניסויים בבני אדם. "אני חושבת שיש בתוכנית משהו מאד ייחודי, בניגוד לתוכניות מהז'אנר הזה, שהן או מאוד מאוד טראשיות, או שהן דוקו כבד מאוד מאוד. דווקא פה יש תמהיל אחר, שבו הצופים מקבלים הצצה לעולם שהם לא מכירים, ולומדים מושגים מהעולם המשפטי. אני לא יודעת אם כולם יודעים מה זה 'כיפה אדומה' ו'ביצוע בצוותא'.

"גם אני לא ידעתי לפני שנכנסתי לעולם הזה, אבל כאשר נכנסים לזה מבינים איך עובד ראש של עורכת דין פלילית. וכן, על הדרך מקבלים גם תיק של שאנל, שעון רוקלס, חולצה של ג'וצ'י, מכונית פרארי והמון מרצדסים. זה בעיניי התמהיל. זה קצת מייצג אותי. זה גם וגם. אפשר להיות חכמה ובועטת, ולא פראיירית, וגם להתעסק בשופינג ובוטוקס. זה לא סותר".

איך נולד הרעיון ל"הפליליסטיות"?
"עבדתי על דוקו על נשות אסירים ובמסגרת התחקיר והליהוק חשבתי להיעזר בעורכי דין כדי להגיע לאנשים. התחלתי לעשות טלפונים לעורכי דין ולדבר איתם על לקוחות. אגב, לאחת השיחות הגעתי דרך 'פוסטה', ובהמשך נעזרתי ב'פוסטה' לאורך כל הליהוק.

"הראשונה שהגעתי אליה הייתה עו"ד חן מאירי. התחלתי לדבר איתה על הסרט, וככה עוד שיחה ועוד שיחה. פתאום היא לא ענתה לי, הטלפון שלה היה סגור, והיא אמרה לי: 'הייתי בכלא', 'הייתי בוועדת שחרורים'. נחשפתי לעולם, שפתאום אמרתי: וואו, זה מעניין. כאילו, מה זה 'הייתי בכלא' ביומיום שלה, כמו שאני הולכת לעבודה? פתאום גיליתי עוד סיפור ועוד סיפור, שזה נורא מעניין.
"בשלב מסוים חן זרקה לי בחצי הומור: 'תאמיני לי, אני יותר מעניינת מהלקוחות שלי'. פתאום זה תפס אותי ואמרתי לה, רגע רגע רגע, תקשיבי, יש כאן משהו. בואי ניפגש, תביאי איתך כמה חברות ונראה מה יש לנו פה. נפגשנו ומהר מאד הבנתי שיש פה עולם מרתק. החברות של חן איתן נפגשתי לא משתתפות בתוכנית. חן מאירי עניינה אותי ספציפית מאד, ומשם התחלתי להיכנס לזה יותר. עוד פגישה ועוד פגישה. כשבאתי לרשת 13, היה לי כבר ליהוק כמעט סגור".

עשית אודישן לעורכות דין פליליות?
"זה לא ממש אודישן. זה היה פגישות. לחלקן זה לא התאים. בסוף זה עניין של תמהיל. יכולות להיות נשים מדהימות, אבל לא מתאימות. אני כן יכולה להגיד לך, שבאופן יחסי לתוכניות אחרות – עם כל זה שיש כאן ליהוק מדהים ודמויות מדהימות – היה קל מאד ללהק את זה, כי התכונות שיש לנשים בתחום הזה הן מאוד טלוויזיוניות מיסודן. הן חייבות להיות ורבאליות, כי בסוף זה מה שהן עושות: מגיעות לבית משפט ובעזרת הפה שלהן משחררות אנשים. הן חייבות לדעת לדבר וחייבות להיות כריזמטיות, כי בסוף הן צריכות לסחוף. בחרתי בין נשים מדהימות לבין מדהימות יותר".

"נשים מדהימות ומעוררות השראה"
עו"ד נעמה אלחדד, עו"ד אור בן שאנן ועו"ד שני אילוז, הן גרושות, מזרחיות, ומהפריפריה. עו"ד שילה דורפמן היא רוסיה מכפר שלם וגרושה פעמיים. עו"ד שני דיין-דרי-אסייג הירושלמית גם גרושה וגם אלמנה. עו"ד חן מאירי היא רווקה נצחית ממושב יוקרתי בשרון. עו"ד קארין לגיטיוי מהצפון הרחוק בצפת היא הנשואה והדתיה היחידה ב"הפליליסטיות".

ליהקת בכוונה נשים עם מכנה משותף רחב?
"כשיצאתי לדרך לא כיוונתי למשהו מסוים. לא כיוונתי לזה שעכשיו אני רוצה אחת מירוחם, אחת מבאר שבע, אחת מכפר שלם, אחת מטבריה ואחת מצפת. אולי אפשר לעשות אחרי התוכנית תזה על הנשים האלה, אבל פשוט ככה זה. יש לתחושתי אחוז גבוה בפליליסטיות, שיש להן מכנה משותף שקיים ולא קשור לתוכנית.
"מלבד זאת, שמעתי מכל עורכות הדין איתן שנפגשתי שקשה להן מאד לשלב קריירה עם משפחה. זה מקצוע מאד תובעני, תחרותי, הצטיינותי וקשוח, שאתה משלם עליו מחירים. יש פה נשים שהן תותחיות במה שהן עושות, שפיציות, הן הצליחו בטרוף ויש לזה מחיר.
"לא בהכרח חיפשתי את זה, אבל אני כן יכולה להגיד שהעניין הזה של פריפריה וכאלה, בסוף כשזה יצא ככה, אני אוהבת וגאה מאוד במה שיצא. יש פה נשים מדהימות ומעוררות השראה. גם עבורי".

במהלך הפרק הראשון של "הפליליסטיות" מצולם מפגש ידידותי במיוחד בין עו"ד נעמה אלחדד לבין איציק בר-מוחא, ראש הכנופייה הירושלמית, ופגישה של עו"ד שני דרי עם מאיר אברג'יל גיבורי פרשת 512. האם ליוצרים היה חשוב להראות פנים אנושיות של עבריינים כבדים?

"כל התוכנית מסופרת מנקודת מבטן של עורכות הדין", מדגישה גרינבוים. "הן מספרות את הסיפור, לא אני. דרכן אתה רואה שאיציק בר-מוחא ומאיר אברג'יל הם בסך הכל בני אדם נחמדים ואנושיים. אבל זאת לא היתה המטרה, בתוכנית אתה מקבל הצצה לעולם שלהן ואיך הוא נראה מנקודת מבטן. זה לא בהכרח נקודת המבט שלי. הן כוכבות התוכנית וזה הסיפור שמסופר בתוכנית. לא הזדהיתי איתן, אני הייתי הזבוב על הקיר, זה היה התפקיד שלי".

היה קל לשכנע את בר-מוחא להופיע מול המצלמה?
"זה כבר משהו אחר, שקשור לעורכות הדין ומערכות היחסים שלהן עם הלקוחות. בסוף זה העולם שלהן, הן מלוות את האנשים האלה לא יום ולא יומיים. למדתי מהן, כמו שהן אומרות, ברגע שהן יוצאות מהבית הן משאירות את מי שהן בבית, כי בסוף הן יוצאות לעבודה. זה כמו שאני והמצלמה. יש הרבה דברים שלא הייתי עושה אם לא הייתי עם המצלמה. את בעבודה, זה לא את הרגילה. זו העבודה שלהן ואני נתתי להן לדבר את העולם שלהן. זה לא מעיד על האמונה או המחשבה שלי".

הדוקו החדש
סגנון הסדרה מאד תל אביבי, נוצץ, זוהר, צילומי מגדלים מלמעלה, אוטוסטרדות. עולם שעומד בסתירה לעולם של יוצרי דוקו, שהוא אפור, מפרך, מייגע ושוחק. בנוסף, גיבורות הסדרה מאד מתהדרות בעושר שלהן, מקפידות לייחצן את מותגי יוקרה, מגיעות בזו אחר זו עם מרצדסים בוהקות.

"נכון. היה לי חשוב מאד שזה לא יהיה אפור בנראות שלו", מצהירה גרינבוים על העולם החדש, תהליך שגם אורנה בן דור היוצרת הדוקומנטרית המוערכת של "מעושרות" התמסרה אליו. "זאת לא סדרה של חדר חקירות חשוך עם מכונת עשן בצד, כמו שהיו מצלמים פעם. בסוף, 'הפליליסטיות' מספרת את הסיפור שלהן. המכוניות היוקרתיות שלהן לא הושכרו לצורך הסדרה. גם לא מותגי היוקרה. זה הן. ככה הן חיות. וזה חלק מהעולם הזה".

הן נורא חומרניות ולא מפסיקות לספר כמה הן מליאניות.
"אתה צריך להבין שגם ללקוחות שלהן חשוב שהן יהיו מתוקתקות. זה מעיד על המעמד שלהם בעולם הזה. מצד שני, למה לא? הן עושות כסף, הן מצליחות, שייהנו. בניגוד לתוכניות אחרות שראית את הדברים האלה, כי הבעלים שלהן עשו ת'כסף, הפעם זה הן עשו את הכסף בעשר אצבעות. מגיע להן. זה רק לשבת ולהגיד שאפו".

כמה זמן החזיק הניסוי להחזיק את כל עורכות הדין בחלל אחד, והאם הוא הצליח?
"התוכנית צולמה לאורך יותר מחצי שנה. היה לנו חשוב להראות תהליכים אמיתיים שהו עוברות, גם מבחינה משפטית וגם מבחינת החיים האישיים. לנסות להראות שהבנות עברו תהליך אמיתי ולא לצלם בשבועיים".

מדובר במקצוע מאד אינדיבידואליסטי. לא היה להן קשה להיכנס לפורמט הקבוצתי?
"נכון. הן דברו על זה שהן זאבות בודדות ופתאום להכניס אותן לחלל משותף, זה היה משהו שהן לא ידעו איך הן יאכלו אותו. אבל אני יכולה להגיד שנולדו שיתופי פעולה מ-ד-ה-י-מ-י-ם, שנמשכים עד היום בתיקים משותפים.
"הרי איך זה עובד בעולם המשפט? אם מישהי משיגה תוצאה טובה, היא עושה תקדים ועורכת הדין הבאה שיש לה תיק דומה, יכולה להישען על זה. הן מאוד עזרו אחת לשנייה. הן הבינו את הכוח הזה מהר מאוד. גם אם הן הגיעו בחששות, כי הן רגילות לעבוד לבד, מהר הן הבינו שיש לדבר הזה כוח, ועד היום הן נעזרות אחת בשנייה. נוצרו כאן חברויות אמת לכל החיים. נכון, הניסוי היה למטרות טלוויזיוניות, כי מדובר בדוקו-ריאליטי. לא בדוקו. הן ממשיכות לעבוד ביחד, גם אם לא בחלל שבו צולמה התוכנית. בסופו של דבר רוב עורכות הדין לא רגילות לעבוד במשרד. אתה לא ממש צריך משרד בעבודה הזאת. הן כל הזמן צוחקות שהמשרד שלהן הוא במכונית, או בסמטרפון".

והמריבות נותרו על רצפת חדר העריכה?
"אני מזמינה את כל הקוראים וגם אותך, לצפות בכל העונה ולראות את רכבת ההרים שהבנות עוברות, את המורכבויות, גם האישית וגם המקצועיות. אני רוצה שהתוכנית תצליח ובאותה נשימה מצפה שמי שיראה ירגיש את הקסם הזה, יתאהב בבנות האלה, שהכוח הנשי יעבור אליו, והצופים ייהנו קצת בתקופה הלא פשוטה שאנחנו עוברים. הן נכנסו לי ללב אחת אחת. אני באמת אוהבת אותן".

שבע המופלאות. "הפליליסטיות". שמונה פרקים. ימי ראשון ושלישי אחרי החדשות, רשת 13