העליון דחה ערר והורה על שחרור נאשמים בחטיפה וסחיטת עובד בית-חולים

שתף כתבה עם חברים

השופטת גילה כנפי שטייניץ דחתה את בקשת הפרקליטות להאריך את מעצרם של הנאשמים לפחות עד לאחר שעדות המתלונן תושלם ויוגש בעניינם תסקיר

מימין לשמאל: הנאשם אבו גאנם, הנאשם עבודי והקורבן (צילום: תיק החקירה, משטרת ישראל)

בית המשפט העליון דחה את ערר הפרקליטות על שחרור שני נאשמים בתיק סחיטה וחטיפה של סניטר במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב.

בחודש נובמבר אשתקד, הפרקליטות הגישה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ניסים עידן עבודי (47) מאור יהודה ואחמד אבו ג'אנם (24) מרמלה. הפרקליטות טענה כי על רקע חוב הימורים של 200 אלף שקל, הסניטר נחטף והוחזק בדירה, שם הבהירו לו החוטפים: "מפה אתה לא יוצא עד שאתה לא משלם". כמו כן נטען כי נקטו נגדו באלימות. כתוצאה ממעשי הנאשמים, כך נטען, נגרמו לנאשם חבלות.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות חטיפה לשם סחיטה, וסחיטה בכוח ובאיומים. אבו ג'אנם מואשם בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש ושיבוש הליכי משפט.

הנאשמים מיוצגים על ידי עורכי הדין ענבר קינן ו-ווליד כבוב. התשתית הראייתית בתיק מתבססת בין היתר על עדויות שונות. לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של השניים עד תום ההליכים.

ב-9 בינואר קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית. בהוראת בית המשפט המחוזי, הוגשו חוות דעת לגבי היתכנות לשחרור הנאשמים באיזוק אלקטרוני. לאחר מכן נבחנו המפקחים.
באותו דיון הפרקליטות התנגדה לשחרור כלשהו של הנאשמים.

video
play-sharp-fill
בסרטון: תיעוד החטיפה ודבריו של ראש מחלק תשאול במרחב ירקון, רפ"ק אורן ששון  

ב-28 בינואר הורה בית המשפט המחוזי, בטרם קבלת תסקיר, על שחרור הנאשמים למעצר בפיקוח אלקטרוני ובתנאים מגבילים נוספים. בית המשפט קבע כי אכן קיימת מסוכנות מסוימת בעניינם של הנאשמים, אולם ניתן לאיין אותה באמצעות חלופת מעצר. בין היתר צוין בהחלטה כי ביצוע העבירה לא היה מתוכנן, וגם סיום האירוע אינו ברף חומרה גבוה, מאחר שהנאשמים הם ששחררו את המתלונן ואף נתנו לו כסף כדי שיוכל לחזור לביתו במונית.
באשר לחשש לשיבוש הליכים ושהנאשמים יפעלו לסיכול עדותו של המתלונן, בית המשפט ציין כי טענה זו נכונה גם לגבי מעצר מאחורי סורג ובריח.

על החלטת השחרור הגישה הפרקליטות ערר לבית המשפט העליון. השופטת גילה כנפי שטייניץ, ששמעה את טיעוני הצדדים, דחתה את הערר קבעה כי דין הערר להידחות. השופטת ציינה כי בית משפט המחוזי היה מוסמך להורות על שחרור הנאשמים למעצר בית באיזוק אלקטרוני גם מבלי שהוגש בעניינם תסקיר מעצר, לאחר שבחן את המפקחים ומצא אותם מתאימים.

באשר לחשש משיבוש הליכי משפט, השופטת ציינה כי לא מצאה טעם להאריך את מעצרם של הנאשמים עד להשלמת עדות המתלונן. "לו נקבע מועד קרוב לשמיעת עדות המתלונן, ייתכן שהיה מקום לשקול זאת", ציינה השופטת, "ואולם בענייננו, ההליך מצוי אך בראשיתו וטרם ניתנה תשובת הנאשמים לכתב האישום. לא שוכנעתי כי בנסיבות ענייננו מתקיימת תשתית מספקת להמשך מעצרם של המשיבים מאחורי סורג ובריח רק מטעם זה".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *