בית משפט השלום בראשון לציון גזר 25 חודשי מאסר על יעל הלוי (51), בעלים ומנהלת של עסק לשירותי ביטוח והחזרי מס לשכירים, שהורשעה בעשרות עבירות זיוף, מרמה ועבירות מס, לאחר ניהול הוכחות.
הלוי זייפה באופן שיטתי מסמכים רפואיים ותעודות של עיריות ומסגרות חינוך מיוחד, על מנת להציג עשרות מלקוחותיה באופן פיקטיבי כהורים לילדים עם צרכים מיוחדים ומוגבלויות, ולהשיג נקודות זיכוי ממס שלא היו זכאים להם.
הלוי הורשעה בכך שהשיגה החזרי מס כוזבים עבור 44 לקוחות בסכום כולל של כ-1.1 מיליון שקל, וגזרה מכך עמלה שעמדה בדרך כלל על 20 אחוזים. בנוסף, היא ניסתה להשיג החזרי מס כוזבים עבור 32 לקוחות נוספים, תוך שימוש במסמכים מזויפים.
יש לציין כי הלקוחות לא היו שותפים לדבר זיוף המסמכים, והנאשמת פעלה יחד עם ארבע מעובדותיה כדי להגדיל את "הצלחותיה" ולהרחיב את חוג הלקוחות.
לצד זאת, הלוי רימתה את רשות המסים גם ביחס להכנסותיה וזייפה את חשבוניות המס שהוציאה ללקוחות, בכך שדיווחה על תקבולים נמוכים, באמצעות השמטת ספרה ימנית או שמאלית מהסכום על גבי החשבונית. כך, ניהלה תרשומות כוזבות בספריה, והשמיטה הכנסות של העסק בהיקף של 1.2 מיליון שקל.
פרקליטות מיסוי וכלכלה באמצעות עורכי הדין יפעת גדנקן ורועי ברק, ביקשה להטיל על הלוי שש שנות מאסר ולדחות את בקשתה להתחשבות במצבה הכלכלי, מאחר והיא חדלת פירעון.
הפרקליטות ציינה כי הלוי חייבת לרשות המסים מיליון שקל ולא הסירה את המחדל; גם לא פיצתה את לקוחותיה ולא החזירה להם את העמלות ששילמו לה בסך כולל של כ-200 אלף שקל.
הסנגורים, עו"ד יפעת מנור נהרי ועו"ד אורן אדרת, טענו כי אין צורך בעונש כבד ומרתיע, שכן מאז ביצוע העבירות חלפו שנים רבות, הנאשמת ספגה פרסומים שליליים ונזקים אישיים כבדים, העסק נסגר והיא לא תשוב לעסוק בתחום החזרי המס. גם רישיונה כסוכנת ביטוח הותלה, ולאחר ההרשעה עלול להישלל כליל.
השופטת שירלי דקל נוה כתבה בגזר הדין: "הנאשמת היתה הבעלים של עסק בשם 'זיכוי ישיר', במסגרתו במשך תקופה של שלוש וחצי שנים פעלה באופן עברייני, שיטתי ומאורגן… הנאשמת השתמשה במשרדה כמכונת זיופים משומנת. העבירות שביצעה הנאשמת הן עבירות קלות לביצוע, רווח כספי גדול טמון בצדן וסיכויי גילויין נמוכים".
"המסמכים שזייפה הנאשמת בצוותא עם הפקידות במשרדה היו מסמכים מטעם עיריות על לימודיו של הילד/ה בכיתת או בגן חינוך מיוחד; תעודות רפואיות של רופאים על אודות מגבלות רפואיות של הילד/ה וכן אישורי לימודים מטעם מסגרות חינוכיות לפיהם הילד לומד במסגרות של חינוך מיוחד, ואף חתימותיהם של חלק מהלקוחות זויפו", הוסיפה השופטת.
כמו כן ציינה השופטת כי "הנאשמת חטאה בעצמה והחטיאה גם את ארבעת הפקידות שעבדו אצלה, בכך ששידלה ודרדרה אותן לביצוע העבירות (ארבע פקידות נשפטו לעבודות שירות, ז.ק). הנאשמת שידלה את הפקידות לסייע לה בזיוף המסמכים, באמצעות עידוד, תמריצים כספיים או דרכים שיש בהן משום הפעלת לחץ…
הנאשמת יצרה במחשבי העסק מעין מאגר של מסמכים דיגיטליים, ששימשו כפלטפורמה לזיופים וכן מאגר של מסמכי נייר אותנטיים, על מנת להעתיק מהם שמות של גורמי מקצוע, חתימות וחותמות, והכל כדי לשוות מראה מהימן למסמכים המזויפים".
מתוך התחשבות בכך שחקירת הפרשה החלה במחצית 2014, וכתב האישום הוגש רק אחרי חמש שנים ולאור שיהוי ההליכים, בית המשפט "הסתפק" בעונש של 25 חודשי מאסר לנאשמת וקנס של 50 אלף שקל.
