עיקר המאבק של ההגנה במשפט "תיק הצוללות" יהיה במשפט הזוטא על קבילות ההודאות של הנאשם המרכזי מיקי גנור, במגרת הסכם עד המדינה, הסכם שהוא התנער ממנו ומן הפרטים שהעיד עליהם במסגרתו. משפט הזוטא אמור להיערך בתחילת השנה אבל בינתיים ההגנה שהצליחה למוטט את עדות העד המרכזי, שייקה ברקת, ממשיכה לנסות לכתוש את החוקר הראשי של גנור, מפקד יאל"כ דאז, ניצב מוטי לוי מפקד להב 433 כיום, באשר לנסיבות ההגעה להסכם.
בתחילת החקירה הנגדית הראו הסנגורים, עו"ד רווית צמח ועו"ד עמית ניר, כי החוקרים ומלוויהם מפרקליטות מיסוי וכלכלה בראשות ליאת בן ארי פיתו את גנור באמצעות כסף – חילוט של 10 מיליון מתוך 50 מיליון, כספי הרווח שלו לכאורה, מה שישאיר לו 40 מיליון לחיות מהם כל יתרת חייו.
והראיה, תחת ההסכם לא הוגש נגדו אישום בעבירות מס והלבנת הון, מה שהפך לאישום אימתני נגדו מאז שחזר בו.
השלב הבא בתזה של ההגנה היה התנאי שהציבו לו, לכאורה, להפליל את ראש הממשלה נתניהו ואת שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ. הרמיזה על כך ניתנה בסיום הישיבה הקודמת, שנערכה אי שם לפני מלחמת 7 באוקטובר, אבל עם שובו של לוי לדוכן העדים בשבועיים האחרונים המגמה הזו של ההגנה הפכה לציר אסטרטגי של ממש.
בתחילת החקירה הנגדית בספטמבר ניצב לוי עשה כל מאמץ להרחיק את עצמו ואת פקודיו מהטענה כי החוקרים ניסו להביא את "ראשו" של נתניהו גם בתיק הזה שזכה לכינוי תיק 3000 – אחד מסדרת תיקי האלפים שיוחסו לראש הממשלה ונחקרו ביאל"כ וביאח"ה.
אלא שגנור, סוכן המספנה הגרמנית "טיסנקרופ" שמכרה לצה"ל כלי שיט, לא הצדיק את התקוות שתלו בו מתנגדי ראש הממשלה בתחקירים העיתונאיים, וכנראה גם צוות החקירה ומכווניהם בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שם כבר גיבשו אז נגד נתניהו שלושה כתבי אישום אחרים.
גנור בעדויות שלו כעד מדינה לא מסר את הראש של נתניהו, אלא רק את ראשיהם של כמה פקידים בכירים במערכת הבטחונית והשלטונית, וגם זה לפני שחזר בו. עם ובלי קשר לכך, נגד שניים מהפקידים המרכזיים העדות שלו התגלתה ככלי ריק – נגד עו"ד דוד שמרון ונגד אלוף אליעזר מרום, צ'ייני, שהמדינה לא הגישה נגד שניהם כתב אישום חרף עדויות עד המדינה שהיו ברשותה, ועליהן היא ממשיכה לבסס את המשפט.
עו"ד ניר, שניהל את החקירה הנגדית, חזר ועימת את ניצב לוי עם אמירות שלו ושל חוקריו הבכירים בשאלות ישירות או עקיפות על מעורבות נתניהו לכאורה במסכת השוחד של רכש הצוללות.
אבל גם לוי האחראי על החקירה בתיק 3000 חזר והכחיש, "אנחנו לא מסמנים, בטח לא ראש ממשלה… מי שהעלה את שמו של נתניהו בחקירה היה גנור עצמו".
הסנגור ניר טען שההגנה רואה את הדברים אחרת והחל להטיח בעד ציטוטים מהחקירה, למשל הדו שיח הבא שנערך יום לאחר מעצרו של גנור ועשרה ימים לפני חתימת הסכם עד המדינה.
החוקר, רפ"ק אורי כנר: על הצוללת השישית קיבלת בחאווה את הכסף.
גנור: "מה זה בחאווה?"
כנר: חאווה זה יעני בקומבינה, לא היית אמור לקבל את הכסף, סידרו לך את הכסף, כי לחצו, לחצו. פרקליטך, עו"ד דוד שמרון, האיש המיוחד למשימות מיוחדות לחץ איפה שצריך ללחוץ.
שמרון, שהיה עורך דין של גנור וטיפל בעסקיו השונים, הוא גם בן-דודו של נתניהו ("פוסטה"), אז הסנגור ניר ציטט את הקטע הזה מהחקירה וביקש מניצב לוי להסביר אותו.
הסנגור ניר: לאיזה משימות מיוחדות שמרון יועד לפי תפיסתכם?
העד לוי התחמק: "זו שאלה שצריך להפנות לאורי (כנר, החוקר)".
מה היתה התזה? היו לכם הנחות שבנימין נתניהו מעורב?
"זו היתה שאלה, לא הנחה… לגיטימי לשאול שאלות. באופן טבעי (שאלנו) האם עו"ד שמרון דיבר עם נתניהו בשביל לקדם את עסקת הצוללות בעבור מיקי גנור, והגענו למסקנה שאין בזה…".
האם החשד הזה הובא בפני היועץ המשפטי לממשלה?
"במקרה הזה לא עלה בשום שלב חשד פלילי כלפי ראש הממשלה".
אבל אמרת הרגע שהיה חשד לגבי הקשר של עו"ד שמרון ונתניהו.
"דרך התשובות שקיבלנו ממיקי ומאחרים ידענו להגיע למסקנה שראש הממשלה לא מעורב".
שחקני הספסל
דוגמה נוספת לכך שנתניהו היה בראש מעייניהם של החוקרים, שהתחמקו מחובתם לבקש את אישור היועץ המשפטי לביצוע חקירה נגד ראש ממשלה, אפשר לראות בקטע הבא.
לאחר שגנור מסר אודות קשריו לכאורה עם סגן ראש המל"ל אבריאל בר יוסף ועם ראש לשכת ראש הממשלה דאז, דוד שרן, גבר הלחץ של החוקרים לגייס את גנור כעד מדינה פוטנציאלי שיכול להגיע עד נתניהו. לפי ההגנה, בשלב הזה, ראש הצח"ם תנ"צ יואב תלם (לימים ראש יאח"ה ומפקד חטיבת החקירות במטה הארצי, "פוסטה"), אמר לגנור: "הבעיה היא שנתת לנו שחקני ספסל, עכשיו נמצא פה מפקד יחידה (לוי)… בוא תיזכר קצת יותר, כי על שחקני ספסל אתה לא מקבל את הגביע".
גנור הגיב: "ממש לא נכון, אם אתם חושבים שאלה שחקני ספסל… זה היה הצוות שלי".
בציטוט הבא מהחקירה שהקריא הסנגור ניר כבר יצא המרצע מהשק, מדובר בקטע החקירה שאליה הצטרף מפקד היאל"כ עצמו, העד מוטי לוי.
מפקד יאל"כ לגנור: אני מבקש ממך רק דבר אחד לאורך כל הדרך, שנעשה אותה ביחד. רק בקשה אחת לי אליך, תסמוך עליי, תסמוך עליי ותאמין לי, זה הדבר היחיד.
גנור: "אתה מבין איזה בקשה זו?".
כן, כן, כן, אני מודע לגודל השעה, תסמוך עליי.
"היה לך בקריירה שלך אירוע בהיקף הזה?"
תראה אני למוד ניסיון.
"אני אגיד לך זה מגיע לרמת שר, אבל זה לא מגיע לרמת ראש הממשלה".
כשאתה אומר לא מגיע לרמת ראש ממשלה, זה מהכיוון שלך, אבל אתה לא יודע מבחינתם של אחרים.
"לא לא, זה בפריזמה הצרה שלי".
שלך… ואתה מבין מה היה מכיוונם של האחרים?
"שלי, רק שלי".
תסתכל לי בעיניים מיקי.
"אוי אתה ממזר. יכול להיות שזה מגיע, יכול להיות שזה מגיע, יכול להיות".
אתה נאיבי מיקי? נאיבי אתה לא".
אחרי שהסנגור הקריא את הדו שיח בין הקצין הבכיר ש"הוזעק" לחדר החקירות, לבין הנחקר המבוהל גנור, שתיאר טראומה בתא המעצר אליו הוכנס עם שבעה בני מיעוטים, עו"ד ניר הטיח ניצב לוי על דוכן העדים:
גנור אומר לך, זה לא מגיע לראש הממשלה, ואתה אומר לו שהוא נאיבי.
"רציתי לבחון כמה התשובה הזאת מדויקת וכמה היא באמת משקפת את המציאות… טוב ששאלנו וקיבלנו תשובות, כי בסוף אכן הגענו למסקנה שאין חשד כלפי ראש הממשלה".
יומיים ללא שינה
חלק נכבד מהשאלות למפקד להב 433 עסקו בלחץ האגרסיבי שהופעל על גנור להחלשתו, גם באופן פיזי, כולל חקירות עד לפנות בוקר ומניעת שינה, בדרך לשבירתו וגיוסו כעד מדינה.
הסנגור ניר: ביום בו כתבת מזכר על ההצעה להיות עד מדינה, מיקי התבטא שאין טעם לחייו, שהוא שוקל לכתוב צוואה, מדוע השמטת את זה מהמזכר שלך?
העד לוי: "התייחסנו לכך ברצינות.. חוקר אחר כתב מזכר.. אבל זו אמירה שלא היתה בה רציפות, לא היתה בה עקביות, מיקי לא חזר עליה".
הצעת לו את המילה תקווה, איזו תקווה הצעת לאדם שאמר לך לפני חמש דקות שהוא רוצה למות?
"זיהיתי במהלך החקירה שמיקי מהרהר וחושב על דברים שאומרים לו החוקרים בהקשר של שיתוף פעולה, ואז נכנסתי לחדר. דיברנו באופן כללי".
מהן שעות החקירה שמותר לחקור נחקר?
"בחקירה הראשונה חרגנו משעות החקירה ונכנסנו לתוך שעות הלילה".
בנוהל אח"מ, יש פקודה ברורה לתנאי חקירה הוגנים, ניצב במשטרה לא יודע שצריך לסיים ב-23:00?
"לכל כלל יש יוצא מן הכלל. משטרת ישראל חוקרת גם בחצות וגם באחת וגם בשתיים, לפעמים גם בארבע לפנות בוקר, בהתאם לצורך".
כדי לחקור מעבר ל-23:00 צריך אישור בכתב של הקצין הממונה על החקירה, שזה אתה. איפה האישור שלך?
"לא היה אישור בכתב… מבחינתנו זו היתה חקירה ראשונית והיתה הצדקה חקירתית לחקור אותו גם בשעות הלילה המאוחרות… אלה החקירות בלהב, פרשות מורכבות גדולות, יש הרבה מאוד שאלות שצריך לשאול, וצריך להתקדם".
אתה יודע שמר גנור לא ישן בלילה שלפני, ואתם חוקרים אותו עד ארבע לפנות בוקר. לא ראית שהוא נרדם על הכיסא?
לוי: הקפדנו על הפסקות, אפשרנו לו לנוח ולאכול… מיקי היה רענן וחד למרות הטענה שהוא לילה שני ללא שינה..".
כאשר הסנגור מתעקש על הנקודה ניצב לוי משנה גישה: "זה שנחקר עייף, מפהק, לא בהכרח מעיד שהוא לא מסוגל לעמוד בחקירה… מותר לנחקר גם להיות עייף… אני נתתי אישור לחקירה, ואין לי שום בעיה".
בחזרה לראש הממשלה
כאמור, מבחינת ההגנה עיקר החקירה היה בנושא המעורבות לכאורה של ראש הממשלה, ואילו מפקד להב 433 חזר על עמדתו לפיה גנור הוא זה אשר הזכיר את שמו של נתניהו עוד לפני שנשאל עליו, והכל במסגרת המשא ומתן על הסכם עד מדינה.
הסנגור ניר: מי ששאלו על הקשר לראש הממשלה, אלו החוקרים שלך.
ניצב לוי: "מיקי גנור טען שהוא גייס אנשים בשביל להגיע לראש הממשלה: הוא דיבר על הדווידים, על דוד שמרון ועל דוד שרן, ומסר את גרסתו לגבי רצונו להתקרב ולהשפיע על ראש הממשלה". (נגד שרן הוגש כתב אישום על שוחד, התיק נגד שמרון נסגר, "פוסטה").
השופטת טלי חיימוביץ' שעיינה בתמליל החקירה התערבה בתשובתו של הניצב, וביקשה לשאול:
"את השם של דוד שמרון, אתם העליתם?".
ניצב לוי: "כן… החוקרים שאלו אותו שאלה, האם לקחת את דוד שמרון בשביל להגיע לראש הממשלה? זו שאלה לגיטימית… אבל את השמות של דוד שרן ומודי זנדברג (יו"ר קרן היסוד) גנור העלה.
הסנגור ניר: אם כך, האם קיבלתם אישור יועמ"ש לשאול שאלות שעשויות להפליל ראש ממשלה?
לוי: "חד משמעית לא".
אז למה אתם שואלים שאלות כאלה?
בנקודה זו גם השופטת חיימוביץ שבה והביעה תמיהה, ומפקד להב ניסה להסביר: "גברתי, תיק 3000 הוא תיק רגיש. בחקירה הזאת מתחילתה היה ברור לנו שדוד שמרון מקורבו של ראש הממשלה מעורב באירוע, הוא היה חלק מהעסק של גנור. המפגש (הקירבה) של שמרון וראש הממשלה הוליד פוטנציאל לחשד לטעמנו, כן".
לשאלת השופטת חיימוביץ, האם אתם צריכים לקבל אישור על שאלות כאלה, שהתשובה עליהם עלולה להפליל את ראש הממשלה, ניצב לוי השיב: "אנחנו חייבים לשאול שאלות, ודרך התשובות אתה למד האם יש חשד או אין חשד".
הסנגור ניר: "אז אם הוא היה נותן תשובות שמפלילות את נתניהו, הייתם מבקשים אישור בדיעבד?
לוי: "היינו עוצרים ומבקשים הנחיות… המטרה של החוקרים היתה להבין האם החשד מתקיים… התשובה של מיקי היתה שהוא לא יודע אם ראש הממשלה יודע… אנחנו לא ביקשנו שימסור מידע מפליל על נתניהו… זה לא עובד ככה".
בהמשך מסכת התשובות, שיש שיראו בה סוג של היתממות, הגיע גם קטע קומי.
הסנגור ניר: למה בחרתם לתיק את השם תיק 3000? זה רק מקרי שיש נגד נתניהו תיק 1000, תיק 2000, תיק 4000, והנה גם תיק 3000 שלכם, ואתה טוען שנתניהו לא היה היעד שלכם?
העד לוי: "אני לא זוכר מי בחר את השם, אבל זה בטח לא נבחר בהקשר של ראש הממשלה".
לא…?
"לא, אין שום קשר".
בהמשך החקירה הנגדית ביום חמישי האחרון (21 דצמבר) נשאל ניצב לוי על דרישה חריגה שעלתה מצד המשטרה והפרקליטות. במסגרת הסכם עד המדינה שעליו חתם גנור ב-21 ביולי 2017, ואותו ביקש לבטל כעבור כשנה, הוכנס להסכם סעיף שבו "נאנס" גנור לוותר על חסיון עורך דין – לקוח מול שני פרקליטיו דאז, מול עו"ד שמרון שטיפל בענייניו העסקיים, ומול עו"ד נתי שמחוני שהיה סנגורו בחקירה לפני חתימת הסכם עד המדינה. עו"ד שמחוני התפטר עקב חתימת ההסכם והוחלף בעורכי הדין אלי זוהר ז"ל ואילן סופר.
בתשובה לשאלת עו"ד ניר אישר לוי, כי אחד השיקולים לדרישה מגנור לוותר על החסיון מול עו"ד שמרון היה למעשה אמצעי נוסף לבדוק עד כמה ראש הממשלה היה בתמונת השיח ביניהם.
המהלך לא השיג את מטרתו. התברר שבחודשים שחלפו מאז פרסום "תחקיר הצוללות" על ידי רביב דרוקר ובן כספית, גנור מסר לעו"ד שמחוני טרם מעצרו גרסה "מזכה" אשר אינה תומכת בגרסה המפלילה שמסר לחוקרי המשטרה בעניינם של אבריאל בר יוסף, דו שרן והאחרים.
את אבריאל בר יוסף מייצגים עורכי הדין ז'ק חן, אורנה פינטו גבסון, ינון סרטל וניר לזר.
