
בית משפט השלום בבאר שבע החליט לסיים תיק פלילי נגד חוקר משטרה בתחנת רהט שהיכה נחקר, ללא הרשעתו של השוטר (3 דצמבר).
בחודש מאי 2020, במסגרת תפקידו, שוטר בתחנת רהט חקר את תושב העיר באזהרה בחשד להעסקת שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) תושבי חברון בעסק שבבעלותו. במהלך החקירה בתחנה, החשוד קרא לעבר החוקר "כלב". בתגובה, החוקר קם ממקומו וסטר על לחיו. לחשוד נגרמה אדמומיות בלחי.
נגד השוטר הוגש כתב אישום, אך הוא כפר בעבירה ולכן התנהל משפט הוכחות. לטענתו, הוא חש צורך להגן על עצמו, שכן החשוד התרומם ממקומו בחדר החקירות והחל לקלל אותו.
לאחר ניהול הוכחות הורשע השוטר בעבירה של תקיפה סתם. לאחר קביעת בית המשפט, השוטר-נאשם אמר כי הבין שתגובתו אינה נחשבת כהגנה עצמית, ובאמצעות סנגורו ביקש לבטל את ההרשעה על סמך המלצת שירות המבחן. בתסקיר סקר קצין המבחן את חיי הנאשם, בן 42 , גרוש ואב לשלושה ואיש משטרה ותיק (16 שנים).
שירות המבחן תמך בבקשת הנאשם, והתרשם כי הוא פעל באופן חריג להתנהלותו הרגילה, עקב תחושת ההשפלה מצד הנחקר. לפי שירות המבחן, קיימת רמה של סיכון להתנהלות דומה בעתיד. עם זאת, ניכר כי הנאשם הפיק לקחים, ולנוכח זאת ניתנה המלצה לביטול הרשעתו, בכדי שלא לסכן את פרנסתו והמשך עבודתו במשטרה.
המחלקה לחקירות שוטרים התנגדה להמלצת קצין המבחן. לפי מח"ש, הנאשם שוטר ותיק ומצופה היה ממנו לנהוג אחרת. עוד צוין כי הנאשם לא לקח אחריות למעשיו, ניהל הוכחות וניסה להצדיק מעשיו, תוך התמקדות בהתנהלות המתלונן.
מח"ש ציינה גם כי הנאשם ממשיך לעבוד במשטרה, וכי מחלקת המשמעת במשטרה החליטה לחכות לתוצאות גזר הדין. לכן התביעה התנגדה לביטול הרשעתו וביקשה לגזור עליו עונש של שלושה חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי.
הסנגור טען מנגד כי מדובר "ברף הנמוך של עבירת התקיפה" וציין את הנזק שעלול להיגרם לנאשם, לרבות אפשרות פיטוריו מהמשטרה אם יורשע.
השופט אמיר דורון קיבל את עמדת ההגנה וכתב: "כשבוחנים את חומרת העבירה, יש לקבוע שחרף הצורך לגנותה במלוא פה, אין המדובר בעבירה המצויה במדרג הגבוה של עבירות האלימות שיש לצידן אינטרס ציבורי לסיים ההליך בהרשעה ויהי מה".
לפי השופט, ניתן לקבוע שניהול ההליך הפלילי, בשילוב קביעתו שמעשה הנאשם פסול מספיק "כדי להותיר את הרושם הנדרש עבורו".
השופט קבע כי "מקרה זה נמנה בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים סטייה מן הכלל… הרשעת הנאשם עלולה לפגוע במקור פרנסתו, במצבו הכלכלי וכפועל יוצא גם במצבם הכלכלי של בני משפחתו . בנסיבות אלו, סבורני שעל בית המשפט לשלוח לנאשם מסר מחזק ותומך, ולהעניק משקל בכורה לשיקול השיקום".
לדברי השופט, "האינטרס הציבורי הוא שהנאשם ישוב למסלול חיים נורמטיבי, יפיק הלקחים הנדרשים והחברה תקבל בחזרה לשורותיה אזרח ושוטר נורמטיבי, פרודוקטיבי ושומר חוק". זאת לאחר שנקבע כי ביצוע העבירה אינו מאפיין את התנהלותו.
השופט הוסיף עוד את הפגיעה האפשרית בפרנסת הנאשם, וקבע כי סכנת הפיטורים מצדיקה את ביטול ההרשעה, למרות שלא הוכחה "פגיעה קונקרטית" ודאית.
חלף הרשעה, הנאשם יבצע 160 שעות לתועלת הציבור (של"צ), יעמוד תחת צו מבחן של שנה בעודו עובד במשטרה, וישלם פיצוי של 2,500 שקל למתלונן.
מח"ש ביקשה עיכוב ביצוע של גזר הדין, על מנת לשקול הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי.











בושה וחרפה 3 שנים ניהול משפט על זוטות.העיקר להעסיק עובדי מדינה עו"ד