ערב ראש השנה 2019, על רקע מחלוקת על הסדרי ראייה עם בעלה לשעבר הגיעה ש' (39) מביתה שבשרון לבית חמותה בחולון, שם שהו בעלה לשעבר של ש' ובנם המשותף. ש' הגיעה לבית חמותה יחד עם דודתה (63) בעת סעודת החג כדי לקחת את בנה הקטין, וההיתקלות ביניהן לבין החמות (73) הובילה לוויכוח סוער שאף הסתיים בכתב אישום.
לפי כתב האישום נגד ש' ודודתה, הן נכנסו לבית ואז ש' הרימה את בנה הקטן על ידיה במטרה לעזוב עמו את המקום. נטען כי חמותה ניסתה לחסום את דרכה החוצה ולהוציא מזרועותיה את הילד, מה שהוביל את ש' לעקם את ידה של חמותה בחוזקה, עד כדי כך שגרמה לה לחבלות קשות ולשבר באחת האצבעות.
עוד נטען, כי ש' יצאה עם בנה החוצה ונכנסה לרכב שבו נהגה דודתה. לפי כתב האישום, בעלה לשעבר ניסה לחסום את דרכן ונעמד מול הרכב, אך דודתה של ש' נסעה לכיוונו וכשהגרוש עלה על מכסה המנוע, היא המשיכה לנסוע עד שנפל.
כתב האישום ייחס לש' עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש וחבלה חמורה. דודתה הואשמה בעבירות הסגת גבול פלילית ותקיפה הגורמת לחבלה ממש.
בסיום משפט הוכחות, התביעה טענה כי "העדויות שנשמעו מבססות תשתית ראייתית חזקה כאשר גרסאות המתלוננים תומכות ומחזקות אחת את השנייה". לטענת התביעה, די בבקשת בעלה לשעבר של ש' ואחיו, שביקשו מהנאשמות לצאת מהבית, כדי ללמד על כך שהן הסיגו גבול.
סנגורן של הנאשמות, עו"ד משה אורן, טען כי הנאשמות נכנסו לבית החמות ולא נתבקשו לצאת. בנוגע לאלימות טען הסנגור, כי חמותה של ש' ניסתה לקחת ממנה בכוח את הילד, ושברה את אצבעה ללא כל קשר לש'. בהקשר הזה הוסיף עו"ד אורן וטען כי המתלוננת בעצמה "לא ידעה להסביר כיצד נשברה אצבעה", וכי רק לאחר יומיים מהמקרה היא מסרה את הגרסה שבאה לידי ביטוי בכתב האישום, בעוד שבמועד האירוע היא לא הזכירה זאת.
באשר לדודה, עו"ד אורן טען כי יש לזכות אותה מעבירת תקיפה, משום שהמתלונן "נתלה" על רכבה לאחר שכבר החלה בנסיעה.
כמו כן ביקש הסנגור לתת את הדעת על כך שכל עדי התביעה בתיק הם בני משפחה, וסביר להניח שיחזקו אחד את השני, בעוד שהעד הנייטרלי היחיד בתיק מחזק את גרסת הנאשמות.
השופטת תרצה שחם קינן סיכמה וציינה: "העדויות ברובן מלמדות על כך שהאירוע, במהלכו נשברה אצבעה של המתלוננת בתוך הבית, היה קצר ביותר… למקרה היו ארבעה עדים, המתלוננת, שני בניה, כלתה ושתי הנאשמות. כשלקחה את הילד בידיה, ניגשה אמו בכוונה לקחת את הילד מידיה ואילו הוא (המתלונן) ניגש מאחורי אמו ומשך אותה אחורה. לדבריו, מיד אחרי שמשך את אמו יצא מהבית. לאחר שעיין בהודעתו במשטרה אמר שאינו יודע כיצד נחבלה אמו. לאחר שקרא שוב את הודעתו, אמר שאינו זוכר. לדבריו כשאמו החלה 'טיפה להשתולל' הוא משך את אמו אחורה ויצא מהבית. הכל בפרק זמן של 'כלום זמן'.
"אין לי כל ספק שהמתלוננת ניסתה לקחת מהנאשמת את הילד במלוא הכוח ולא בעדינות, בניגוד לעדותו של המתלונן, אלא כמי שניסתה למנוע מהנאשמת לחטוף את הילד ולא הוכח שהנאשמת היתה מודעת לטיב המעשה ולאפשרות שתיגרם למתלוננת חבלה בידה".
סופו של דבר, השופטת החליטה לזכות את הנאשמות מהמיוחס להן (13 ספטמבר).
עו"ד אורן מסר בתגובה: "ניהלנו הליך הוכחות ארוך כשבסופו בית המשפט אימץ את טיעוני ההגנה והוכחה מעל לכל ספק חפותם של הנאשמות"/
