בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה על החלטת השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר קיבלה טענה מקדמית של שאול אלוביץ' ובכירי בזק, וביטלה שני סעיפי אישום מרכזיים מכתב האישום בפרשת מיזוג בזק-יס ובזק-חלל.
האישומים נגד שאול אלוביץ, בנו אור אלוביץ, המנכ"ל עמיקם שורר ומזכירת החברה לינור יוכלמן כללו עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד בזק, קבלת דבר במרמה והטעיית משקיעים.
האישומים הוגשו על רקע הדלפת חומרים ומסמכים מוועדות שהוקמו במסגרת הליכי אישור העסקאות, שבהן היה לבעל השליטה בבזק אלוביץ' עניין אישי. השופטת אגמון-גונן ביטלה את שני האישומים בשלב המקדמי, עוד לפני ניהול הוכחות, וקבעה שהעובדות אינן מגלות עבירה.
השופטת אגמון גונן קבעה כי תזת הפרקליטות, לפיה דיוני הועדות לאישור עסקאות בזק-יס ובזק-חלל היו סודיים וחייבו מידור בעל השליטה – אינה מבוססת. לאלוביץ היה אמנם עניין אישי בעסקאות בין החברות הפרטיות יס וחלל שבבעלותו (במסגרת קבוצת האחזקות יורוקום) לבין בזק בה היה בעל שליטה לצד בעלי מניות מהציבור.
עם זאת השופטת קבעה כי הפרקליטות לא הציגה מקור חוקי – חקיקה, פסיקה או כללים המבססים חובת סודיות והמידור של בעל העניין אלוביץ מהליכי האישור של העסקאות בין החברה הציבורית לחברות הפרטיות בבעלותו.
בית המשפט העליון דחה היום את קביעות השופטת אגמון-גונן וקבע כי אין מדובר במצב שבו ניתן לומר ללא בירור ראייתי, כי אלוביץ ובכירי בזק לא הפרו נורמה פלילית. ההחלטה נכתבה על ידי השופט דוד מינץ, בהסכמת השופטים יצחק עמית ויעל וילנר.
השופט מינץ כתב: "במישור האזרחי, חוק החברות קובע הוראות מיוחדות לאישור עסקאות בעלי עניין. בעסקאות מסוג זה נושאי המשרה בחברה הציבורית פועלים ב'שני כובעים', ולא אחת האינטרס האישי שלהם אינו עולה בקנה אחד עם אינטרס החברה. חוק החברות אינו אוסר על ביצוע עסקאות כאלה, אולם הנחת היסוד היא כי נדרש מנגנון קפדני שיבטיח כי אישור העסקה ייעשה על ידי אורגנים שאינם מושפעים מניגוד העניינים. זאת על רקע החשש כי מי שמופקד על קבלת החלטות בחברה ינצל את כוחו ומעמדו על מנת להפיק טובת הנאה על חשבון אינטרס החברה".
השופט מינץ ציין כי "בחוק החברות ניכרת מגמה של הקשחת התנאים לאישור עסקאות בעלי ענין. על רקע החשש כי בעל השליטה יכוון את פעולות החברה לטובת עניינו האישי, תוך גרימת נזק לחברה ולבעלי מניות אחרים, הוכנס תיקון המוסיף לתפקידי ועדת הביקורת את החובה לקיים הליך תחרותי טרם הבאת העסקה לאישור… כמו כן, הקמת ועדה מיוחדת בלתי-תלויה לאישור העסקאות (הכוללת דירקטורים חיצוניים) נועדה לנטרל את ניגוד העניינים".
לפי כתב האישום שהוגש, הוועדות לבדיקת העסקאות הוקמו לצורך ניהול מו"מ באופן המדמה תנאי שוק, על רקע העניין האישי שהיה לאלוביץ בעסקאות. על פי כתב האישום, המידע אשר היה בו כדי להקנות יתרון תחרותי במשא ומתן (מחדרי הוועדה), הועבר על ידי מנהלי בזק לידי אלוביץ, תוך הסתרת העברתו.
לדברי השופט מינץ, גם הוראות חוק אזרחיות עשויות לשמש קו מנחה לבחינת הפרת הנורמה הפלילית, ולביסוס עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד. "על טיב הפעולות שעשויות להוות פגיעה בערך המוגן, ניתן ללמוד כקו מנחה מהחובות האזרחיות המוטלות על נושא משרה כלפי החברה, ובכלל זה האיסור להימצא בניגוד עניינים".
לפי השופט מינץ, "כתב האישום מפרט עובדות רבות אשר אם יוכחו, יש בכוחן להביא למסקנה כי במקרה זה הופר על ידי המשיבים מצג ברור של סודיות. שכן, על פי עובדות כתב האישום מדובר בהעברת מידע חסוי מתוך ועדה שהוקמה על רקע העניין האישי שהיה לבעלי העניין בעסקאות, חרף מצגים שונים מהם משתמע כי המידע לא היה אמור להגיע לידיהם, תוך הסתרת העברת המידע לידיהם.
"כתב האישום ייחס למשיבים גם שני דברים שהתקבלו במרמה: מידע שהיה גלום בו יתרון תחרותי; והנחת דעתם של מוסדות בזק באשר לאופן עבודת הוועדה והליך ניהול המשא ומתן".
יצוין כי כתב האישום כולל סעיף אישום שלישי (אשר לא בוטל על ידי השופטת אגמון גונן) בנוגע למרמה חשבונאית שביצע אלוביץ לכאורה יחד עם ראשי חברת יס בדוחות החברה. זאת על מנת לאפשר לאלוביץ לקבל מקדמות כספיות מעסקת מיזוג בזק-יס.
לפי החלטת בית המשפט העליון כעת, כתב האישום על כל שלושת סעיפיו-ראשיו יוחזר לבירור מלא של הוכחות ושמיעת עדים בבית המשפט המחוזי.
את הנאשמים מייצגים עורכי הדין ז'ק חן, אלון רון ואיילת לשם, דרור מתתיהו, ירון קוסטליץ ופנחס רובין. את המזכירה הראשית של חברת בזק לינור יוכלמן – מייצג עו"ד בעז בן צור.
