מכה נוספת לפרקליטות מיסוי וכלכלה בתיק הצוללות. בית משפט העליון קיבל את בקשתו של מיקי גנור לקבל את טיוטת כתב האישום בגין עבירות מס, שהיה אמור להיות מוגש נגדו במסגרת הסכם עד המדינה.
השופט יצחק עמית דחה את ערר הפרקליטות על החלטת השופטת טלי חיימוביץ מבית משפט המחוזי בעניין, וכמו חיימוביץ – גם השופט עמית איפשר להגנה לטעון בפניו במעמד צד אחד, למרות אזהרת הפרקליטות מ"השלכות רוחב" של ההחלטה.
כזכור, בשנת 2017 נחתם הסכם עד המדינה עם גנור, בו הוסכם כי בתמורה לעדותו בתיק 3000 והפללת אחרים, בהם המשנה לראש המל"ל אבריאל בר יוסף ומקורבים לראש הממשלה נתניהו, הוא לא יועמד לדין על עבירות שוחד ויוגש נגדו כתב אישום "קטן" רק בגין עבירות מס שביצע כאשר לא דיווח על הכנסותיו כנציג המספנה הגרמנית טיסנקרופ.
בהסכם עד המדינה שנחתם מול גנור וסנגוריו דאז, הוסכם כי בגין עבירות המס בלבד הוא ישלם קנס של עשרה מיליון שקל ותוטל עליו שנת מאסר.
ואולם, שנה וחצי מאוחר יותר גנור טען כי הופעל עליו לחץ לא הוגן. הוא חזר בו מההסכמות עם המשטרה והפרקליטות, והסכם עד המדינה בוטל.
לאחרונה, עם פתיחת המשפט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ביקשו סנגוריו עורכי הדין רווית צמח ועמית ניר, לקבל את אותה טיוטת כתב אישום שנגנזה יחד עם הסכם עד המדינה.
השופטת טלי חיימוביץ קיבלה את בקשת הסנגורים וקיימה דיון בו שמעה את נימוקי ההגנה במעמד צד אחד. לאחר מכן אישרה השופטת את הבקשה עצמה, וקבעה כי הפרקליטות הפרה את הסכם עד המדינה בכך שלא צירפה את כתב האישום בעבירות המס להסכם החתום.
השופטת חיימוביץ כתבה: "בדיון במעמד צד אחד שהתנהל בפניי, פרטה ההגנה את טענותיה לפגמים שנפלו בכריתת הסכם עד המדינה, בקשר עם מצגים שהציגה המדינה עובר לחתימה עליו… אני מקבלת את עמדת ההגנה", כתבה השופטת, "מדובר במסמך שהיה אמור להיות חלק מהסכם עד המדינה, ומשכך היה מקום להעבירו לנאשם גנור בעת חתימתו, או בסמוך לכך, וגם להגישו לבית משפט השלום. מדובר במסמך מהותי, בדיוק כמו ההסכם עצמו, ולכן גם אם נותר בגדר טיוטה בניגוד למתחייב על ידי המדינה, הוא אינו מסמך פנימי, ועליו להימסר להגנה".
על החלטה זו הפרקליטות ביקשה עיכוב ביצוע והגישה ערר לבית משפט העליון. הפרקליטות טענה כי לא היה מקום לקיים דיון עם ההגנה במעמד צד אחד. בשגרה, התביעה היא זו שרגילה להגיש מסמכים וטיעונים חסויים לבית משפט, והיא לא מורגלת בצד השני – הצד שאינו יודע מה נטען במעמד צד אחד ו"אינו יודע להיכן לכוון את טיעוניו", כפי שקבלה הפרקליטות באופן אירוני, בערר שהגישה לשופט עמית במקרה זה.
הפרקליטות טענה גם כי טיוטת כתב האישום שהוכנה עם הסכם עד המדינה, ובוטלה איתו, היא "מסמך פנימי" שאין לגלות אותו להגנה.
כאמור, שופט העליון עמית אימץ את החלטת השופטת חיימוביץ אחת לאחת. תחילה נענה גם הוא והתיר לעורכי הדין של גנור לטעון בפניו במעמד צד אחד חרף התנגדות נחרצת של התביעה. אחרי שמיעת עורכי הדין צמח וניר, הורה השופט עמית לפרקליטות להעביר את טיוטת כתב האישום של הסכם עד המדינה להגנה, ללא דיחוי.
השופט עמית כתב כי "המחוקק התיר להגנה להפתיע את התביעה ולשמור את הקלפים צמוד לחזה" ולפיכך הוא נעתר לבקשה לשמוע טענות סנגוריו של גנור במעמד צד אחד. אכן "מדובר בהליך חריג", הבהיר עמית, אולם גם הסיטואציה של ביטול הסכם עד מדינה היא חריגה.
"לטענת ההגנה נפלו פגמים בכריתת הסכם עד המדינה, ובחתימת ההסכם הוצג בפני גנור מצג שווא לגבי הסיכון העומד בפניו בעבירות המס, בסכום של עשרות מיליוני שקלים", ציין השופט עמית. לדבריו, גם התביעה מודעת לטיעון זה, שמשמעותו שמנהלי המו"מ הציגו לגנור לכאורה היקף עבירה מנופח כדי ללחוץ אותו להסכם.
"לאור מרכזיות טענה זו בהגנתו של גנור", כתב השופט, "נעתרתי לבקשה לשמוע טענות המשיבים במעמד צד אחד".
גם לגופו של עניין, השופט דחה כאמור את עמדת הפרקליטות שלא למסור את המסמך: "לא יכולה להיות מחלוקת כי טיוטת כתב האישום היא בגדר תרשומת פנימית, אך גם החיסיון על תרשומות פנימיות הוא חיסיון יחסי, ובית המשפט יערוך איזון בין עוצמת הראיה וחשיבותה להגנתו של הנאשם, לבין החיסיון היחסי של התרשומות".
"ענייננו במצב חריג של עד מדינה שחזר בו מנכונותו לשמש כעד מדינה", הוסיף השופט עמית, "האינטרס של גנור לקבל לידיו את טיוטת כתב האישום, נובע מכוונתו לנהל 'משפט זוטא' לגבי נסיבות חתימת ההסכם. במקרה דנן, על נסיבותיו המיוחדות, בהינתן שכתב האישום היה אמור להיות מצורף מלכתחילה להסכם עד המדינה; ובהינתן שהאינטרס של חיסוי התרשומת הפנימית חלש אין מניעה לחשוף את טיוטת כתב האישום".
יצוין כי לבקשה לקבלת כתב האישום "הקטן" הגנוז של גנור הצטרפו גם הסנגורים ז'ק חן, ניר לזר ממשרד סרטל לזר, ואורן פינטו המייצגים את אבריאל בר-יוסף, ועו"ד עמי הולנדר המייצג את שי ברוש.
