בשנת 2019 פרסם משרד מבקר המדינה, בראשות מתניהו אנגלמן, דוח בעניין "טיפול הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות ובמניעתן". בהמשך לכך, בחודשים יוני עד ספטמבר 2022, בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של מספר רשויות מקומיות ושל משרד הפנים לתיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח הקודם ובנושאים נוספים. ביקורת המעקב נעשתה במשרד הפנים; בעיריות אום אל-פחם, אור עקיבא, אלעד, באר יעקב, חדרה, טירת כרמל, טבריה, מגדל העמק, נצרת ונשר; במועצה המקומית רכסים; ובמועצה האזורית חוף הכרמל.
ביקורת המעקב העלתה כי משרד הפנים אינו אוסף מידע על פעולות המניעה שנקטו רשויות מקומיות בנושא מניעת הטרדה מינית ועל מספר התלונות שהתקבלו והטיפול בהן, והוא לא קבע הנחיות לגבי מצבים שבהם האחראי נמצא בניגוד עניינים ובפרט לגבי מקרים שבהם מעורבים בתלונה עובדים בכירים, לגבי יידוע הנפגע בדבר הטיפול בתלונה ולגבי השמירה על פרטיות המעורבים.
שיתוף הציבור שערך משרד מבקר המדינה העלה ממצאים קשים ולפיהם יותר ממחצית מהמשיבים ציינו שהם לא ידעו אם קיים אחראי למניעת הטרדה מינית ברשות המקומית או חושבים כי אין אחראי לנושא; 22% מהמשיבים ציינו כי הם מגדירים את מקום העבודה ברשות כלא בטוח או בטוח במידה בינונית מפני הטרדות מיניות (ובעיריות נצרת, אום אל-פחם ואלעד 30% ומעלה מהמשיבים); אחד מתוך שבעה עובדים השיב כי הוא הוטרד או ידוע לו על מישהו שהוטרד בשלוש השנים האחרונות במסגרת העבודה ברשות המקומית; וכרבע מהעובדים השיבו כי לא היו פונים לאחראי אם היו חווים הטרדה מינית.
בעיריות נצרת, אלעד ואום אל-פחם שיעור העובדים שהשיבו כי הם מגדירים את הרשות המקומית כמקום שאינו בטוח או בטוח במידה בינונית מפני הטרדות מיניות היה הגבוה ביותר (42%, 31% ו-30% בהתאמה).
עוד נמצא בביקורת הקודמת כי הרשויות המקומיות בסמת טבעון ויאנוח-ג'ת לא מינו אחראי למניעת הטרדה מינית, והרשויות המקומיות בסמת טבעון, זרזיר, לקייה, מעלה עירון וסאג'ור לא קבעו תקנון למניעת הטרדה מינית. ביקורת המעקב העלתה כי ברשויות האמורות הליקוי לא תוקן, והן לא מינו אחראי ולא קבעו תקנון, לפי העניין.
בביקורת הקודמת הומלץ כי משרד הפנים, בתיאום עם כל הגורמים הנוגעים בדבר ובהם הרשות לקידום מעמד האישה, ייתן את הדעת על התנהלותן של הרשויות המקומיות הערביות בכל הנוגע למניעת הטרדות מיניות ולטיפול בהן, ויגבש בהקדם תוכנית פעולה למאבק בהטרדות מיניות, שתתאים למאפיינים הייחודיים של החברה הערבית. ביקורת המעקב העלתה כי הליקוי לא תוקן, וכי משרד הפנים לא גיבש תוכנית פעולה למאבק בהטרדות מיניות ברשויות מקומיות בחברה הערבית ולא ביצע מעקב אחר מינוי אחראים להטרדה מינית ברשויות אלו.
עוד נמצא כי אף שממועד סיום הביקורת הקודמת ברשויות המקומיות הערביות שנבדקו, אום אל-פחם ונצרת, עד מועד סיום ביקורת המעקב הגישו עובדים לאחראיות בשתי הרשויות המקומיות האמורות שש תלונות במצטבר בנושא הטרדה מינית, תועדה רק תלונה אחת. לפיכך, מספר התלונות הרשמי אינו משקף את מספר התלונות בפועל. מניתוח התשובות על שאלות המעקב נמצא כי שתי הרשויות המקומיות שבהן לא מונה אחראי וחמש הרשויות המקומיות שבהן לא נקבע תקנון הן רשויות מקומיות ערביות.
המבקר אנגלמן מציין כי על כלל הרשויות המקומיות לפעול כדי להגביר את תחושת המוגנות של העובדים מפני הטרדות מיניות ולהשפיע על האווירה הארגונית לשם קידומה של סביבת עבודה נקייה מהטרדה מינית. על משרד הפנים, בתיאום עם משרד המשפטים, להמשיך ולפעול להסדרת הנושא ולוודא כי בידי הרשויות המקומיות הכלים המתאימים להתמודדות עם התופעה ולנקוט צעדים להגברת תחושת המוגנות של העובדים ברשויות המקומיות.
