
הבחירות ללשכת עורכי הדין שיתקיימו ביום שלישי השבוע הן בחירות ארציות ברמת העניין שהן מחוללות. הקרב על הדמוקרטיה ועל המהפכה המשפטית עובר מהכנסת ללשכה. שני המחנות משדרים שמדובר בקרב גורלי על "כיבוש" הוועדה לבחירת שופטים (מצד ימין) או על בלימתו של הכיבוש (מצד שמאל).
אפי נוה אמנם פיגר מאחור בהיקף התורמים בעלי הממון לקמפיין, אבל הוא "מפצה" וסוגר פערים בזכות קמפיין תמיכה מסיבי של תקשורת הימין, ערוץ 14 וינון מגל וכנרת בראשי ברשתות, ש"עובדים" עבורו.
יומיים לפני הבחירות, זהו השלב שבו המתמודדים מחדדים לכדי דיוק את המסרים. הקרב על הרכב המועצה הארצית – הפרלמנט של הלשכה – מרכזי כמעט כמו הקרב על זהות העומד בראש. במציאות בה שני הקטבים הפוליטיים רחוקים, ראש הלשכה חייב רוב מוצק במועצה, אחרת התייצבות מחנה גדול העוין את היו"ר הנבחר עלולה לגרום לשיתוק הלשכה ולריבוי קריאות לסגירתה.
במאבק של המחנה הדמוקרטי-ליברלי עומדים לצד עמית בכר כוחות נוספים, אחד המרכזיים בהם היא רשימת "לתכלית ראויה" שמורכבת מעורכי דין חברתיים ולוחמי זכויות אדם.
עו"ד דניאל חקלאי, ראש הרשימה לוועד מחוז תל אביב ומספר 3 בסיעה למועצה הארצית, הוא סנגור פלילי ותיק שבשנים האחרונות מוכר כעורך דין של מפגיני בלפור ופעילי קפלן, מובילי המחאה העוצמתית נגד ממשלת נתניהו על גלגוליה השונים.
"לתכלית ראויה" היא רשימה עם שורשים עמוקים בלשכה. היא מיוצגת במועצה מאז 2011, ואחת ממייסדותיה היתה ח"כ קארין אלהרר מ"יש עתיד", שבשבוע שעבר נבחרה כנציגת הכנסת לוועדה לבחירת שופטים.
ראש הרשימה, עו"ד ערן גולן, הוא יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב, ובדומה לאלהרר שהקימה את הקליניקה לזכויות לאנשים עם מוגבלות גופנית באוניברסיטת בר-אילן, גם כיום הרשימה כוללת עורכי ועורכות דין מארגונים חברתיים ומהאקדמיה. בין השמות המוכרים ברשימה פרופ' חגית לרנאו, שהיתה המשנה לסנגור הציבורי הארצי ומלמדת באוניברסיטת חיפה, ופרופ' דן יקיר, ממקימי האגודה לזכויות האזרח.
עו"ד חקלאי, 21 שנים סנגור עצמאי שהתמחותו במשפט פלילי וצווארון לבן, מייצג אזרחים רבים נורמטיביים שנעצרו במחאות, חלקם הגישו תביעות פיצויים בגין אלימות משטרתית ומעצרי שווא.
זו פעם ראשונה שאתה רץ בבחירות?
"אני 23 שנים עורך דין, מתוכן 21 שנים עצמאי, וההיבט הפוליטי העסקני בלשכת עורכי הדין תמיד הרתיע אותי. הפוליטיקה בלשכה תמיד נראתה לי כוחנות נטו, עסקנות בלבד. לשכת עורכי הדין הוא הגוף שלפי חוק אמור לפעול למען שלטון החוק, זכויות אדם וחיזוק המשטר הדמוקרטי. מעולם לא שמעתי את המתמודדים לראשות הלשכה מדברים על מה שמתחולל בגדה המערבית, על אפליית האזרחים הערבים והאיום על הדמוקרטיה. אגב, אבי חימי התחיל לדבר על זה בחודשים האחרונים לפני שחיסלו אותו פוליטית".
לדברי חקלאי, הוא מצטרף למאבק על זהותה של הלשכה, "בגלל ניסיון ההפיכה המשטרית, וגם בעקבות פנייה של עמית בכר. הוא בעצם התקשר והציע לי להצטרף כעורך דין שמייצג מפגינים שנעצרו במחאה, ואני ממש מודה לו. מצד אחד היתה אפשרות שאשתלב ברשימה שלו, מצד שני שאשתלב ברשימה ליברלית-דמוקרטית קלאסית, רשימת זכויות אדם".
חקלאי ורשימתו תומכים בעמית בכר בכל הכוח. מצד שני הם מציעים לנצל את הכוח של שני פתקים בהצבעה הארצית. "בכר הקים רשימה שמזכירה קצת את 'כחול לבן' (רשימת גנץ) או יש עתיד, וניסה לשלב בה גם אנשי ימין וגם אנשי שמאל", אומר חקלאי, "אנחנו, 'לתכלית ראויה', רשימה מובהקת של אנשי זכויות אדם, משהו בבחינת 'יומרץ רבין' (סיסמת מרצ מפעם לחיזוק אגף השמאל, ז.ק).
"אנחנו רוצים להבטיח שבמועצה הארצית יהיה רוב למתנגדי ההפיכה המשטרית, ושהמועצה תשלח שני נציגים לוועדה לבחירת שופטים שיתנגדו להפיכה ויהיו חלק מהמחנה הדמוקרטי", אומר חקלאי. שנית, "נדאג שהלשכה תשלח לוועדות הכנסת נציגים ונציגות שיגיבו להצעות חוק בענייני זכויות אדם, המשפט הפלילי, זכויות נשים, שוויון זכויות לאזרחים הערבים. ניתן ביטוי גם בלשכה – בימי עיון על זכויות נפגעי עבירה. נדאג לעורכי הדין: שבמקום כנסים ראוותניים בבתי מלון, יהיו השתלמויות חינם. שלמתמחים יהיו תנאים הולמים בהתמחות, ולעורכי דין צעירים שכר נאות".
לאור התכונה, האם אחוזי ההצבעה בבחירות הפעם יעלו?
"אחוז ההצבעה בדרך כלל היה דל, בבחירות הקודמות 28 אחוז. הפעם צופים השתתפות הרבה יותר גבוהה, בגלל החשש שנציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים יהיו מזוהים עם ההפיכה המשטרית, והרצון לבחור נציגים שמתנגדים להפיכה. נדמה לי גם שאחרי פרשות אפי נוה, הרבה עורכי דין מבינים שאין מנוס אלא לנקוט עמדה. עו"ד עמית בכר הוא המועמד היחיד שהתבטא חד משמעית נגד ההפיכה, נאם במחאת הגלימות השחורות, התבטא בנושאי זכויות אדם. אצלנו ברשימה אתה יודע שכל עורכי הדין משתתפים במחאה, נואמים בהפגנות, פועלים נגד ההפיכה. אצלנו התמיכה בבכר תמיד תהיה מאה אחוז".
חקלאי עצמו נאם אתמול בהפגנה השבועית ברחובות, ועמית בכר נאם במחאת קפלן בתל אביב (17 יוני).
מה דעתך על החזרה של אפי נוה?
"הכהונה שלו היתה איומה ונוראה. הדילים שהוא עשה עם שרת משפטים מהמתחם הפשיסטי (איילת שקד) היו בעייתיים, מעולם לא ראיתי אותו פועל למען זכויות אדם ושלטון החוק, להיפך. אדם שגם הורשע בעבירה פלילית של קבלת דבר במרמה ועמד לפני כתב אישום נוסף שהוחלט לא להגישו עקב דרך השגת הראיות, אדם כזה מן הראוי שלא יתמודד. אני לא מכיר אותו באופן אישי, אבל ההיבט העקרוני, הערכי, הפלילי פוסל אותו. בעיניי זה ציני שהוא מתמודד שוב, מה עוד שהוא תומך בהפיכה המשטרית. אם אפי נוה נבחר ובמועצה הארצית יהיה רוב תומך אפי נוה, ולא רוב תומך עמית בכר כמונו, המשמעות יכולה להיות שני נציגים מטעם לשכת עורכי הדין שיתמכו בהפיכה המשטרית. זה מאוד מטריד".
חקלאי מציין את העמיתות לרשימה מיכל גורן, שירן רייטנברג, שרון ציונוב – עורכות דין מנחות בקליניקות לזכויות אדם בפקולטות למשפטים באוניברסיטת חיפה, בבר-אילן, בבינתחומי ואת עו"ד אלה אלון, פעילה בארגון נשים למען נשים ועוד.

ערן גולן: ועידת משפט בעלות 600 אלף שקל
המשנה לראש הלשכה ערן גולן, אחד הקולות האידאולוגים-חברתיים המובילים בלשכה בקדנציה היוצאת, הוא ראש רשימת "לתכלית ראויה" למועצה.
גולן מומחה בדיני עבודה וייצוג עובדים, יו"ר הוועדה המרכזת את עתירות הלשכה לבג"ץ וההצטרפויות שלה כ"ידידת בית משפט" לא רק להליכים שקשורים לאינטרסים של עורכי הדין כגילדה, אלא גם להליכים שקשורים לזכויות אדם.
באחד מהם הצטרפה הלשכה לעתירה נגד הכשרת ראיות מחיפוש בלתי חוקי שערכה המשטרה בטלפונים. העתירה היתה של יועצי נתניהו, אך היא עסקה בזכויות עקרוניות לכל חשוד בחקירה משטרתית. עתירות אחרות שקידם גולן היו נגד חילוט שכר טרחה, ולמען הכרה בפציעת עו"ד בטורניר ספורט כתאונת עבודה.
לאחרונה מונה גולן כיו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב. ככזה, מעניינת קריאתו להוציא את הדין המשמעתי של בכירי הלשכה מהלשכה. כך – כל תלונה נגד ראש הלשכה, חברי מועצה ו-ועדי המחוזות תטופל במשרד המשפטים. "ועדות האתיקה לא צריכות לטפל בנבחרי הציבור של הלשכה, עם כל ניגודי העניינים. שלא יהיו יותר סיפורי אפי נוה, שוועדת האתיקה בתל אביב (הקודמת) והוועדה הארצית מגלגלות כתפוח אדמה לוהט למחוז ירושלים".
לרשימה של גולן וחקלאי מצע סדור, מעבר למלחמה בתוכניות של יריב לוין, תפיסת עולם שלמה לגבי מהפך בלשכה, ובעולם מתוקן חלק מההצעות האלה גם היו מיושמות.
לקצץ את הסבסוד לכנסים מפוארים במלונות, ולהעביר את הכסף להשתלמויות בחינם לכל עורכי הדין: "אני לא רוצה שהשתלמויות יעלו כסף. אני רוצה להעלות את הרמה המקצועית של עורכי הדין, ולתת תמריץ", אומר גולן. "בסוף טעות של עו"ד בניהול עסקה או תיק יכולה להיגמר בתוצאות קשות. צריך לבטל את ועידת המשפט (בתחילת ספטמבר), יום בודד של פוליטיקה נטו במלון בתל אביב בעלות של 600 אלף שקל".
הגבלת תרומות למועמדים: בניגוד גמור לבחירות לכנסת או פריימריז, בהן מותר ליחיד לתרום עד 5,000 שקל למועמד, בבחירות ללשכה אין הגבלה על גודל ה"תרומה" של אדם יחיד. בשבוע שעבר דיווח עמית בכר על קבלת שתי תרומות בשווי חצי מיליון שקל כל אחת, ואפי נוה דיווח על תרומה של 150 אלף שקל. "אי הגבלת תרומות שגויה – למרות שאני תומך בבכר", אומר גולן. "לא יודע מה יותר גרוע – תורמים שאינם עורכי דין וקונים השפעה, או עורכי דין שתורמים וקונים תפקיד".
"נילחם בתופעה שהתגלתה במחוז ירושלים, של הדרת נשים בימי עיון והשתלמויות", אומר גולן. "היו ימי עיון שלמים שבהם לא היתה בין הדוברים (הפאנליסטים) אף אישה אחת". ככל הנראה, בגלל האופי הדתי שמרני של המחוז.
"נקדם רפורמה שלמה באתיקה. מערך הקבילה נגד עו"ד יהיה כפוף לנציב הביקורת על הפרקליטות, ובתי הדין המשמעתיים יהיו כפופים לנציב הביקורת על שופטים. בסוף הבחירות לא עסקו בכלל בעניינים שאמורים להעסיק כל עורך דין", אומר גולן.












