בית משפט המחוזי לנוער בתל אביב נתן אתמול גזר דין בתיק יוצא דופן, במסגרתו נער ביצע עבירות מין בשש קטינות בנות גילו. הקטינות היו בנות 13 עד 15 בעת ביצוע המעשים, כאשר גם הנער היה בו גילן באותה התקופה. כיום הוא בן 17 וחצי.
הפרשה עוררה סערה לפני שנתיים. הקטין שהוגדר "בן טובים" מצפון תל אביב, תקף נערות מהשכבה במפגשים חברתיים, אחרי מסיבות בבתים של חבריו ובביתו. בכתב האישום יוחסו לו חמישה מעשי אונס וארבע עבירות של מעשים מגונים.
בהסדר הטיעון לפני שנה, לאחר ישיבות גישור אצל השופט בני שגיא, הקטין שיוצג על ידי עו"ד ליאור אפשטיין, הודה בכתב אישום מתוקן ועדיין חמור מאוד, הכולל שני אישומי אונס, נסיון אונס נוסף ומעשים מגונים – בשש קטינות.
בחלק מהמקרים הקטינה הגיעה לביתו, באחרים נפגשו אצל חברים. חלק מהמקרים היו כאשר הנאשם והקטינות במיטה, בבגדים תחתונים, לעתים היתה נשיקה או גישוש בוסרי, אבל הקטין פרץ את גבולות ההסכמה, והמשיך לחדירה או מעשה מגונה. בארוע החמור מהשישה הוא התחיל את מעשיו כאשר המתלוננת ישנה.
בית המשפט ציין כי קשה למצוא מקרה דומה, היקף כה רחב של פגיעות מיניות בקטינות רבות על ידי נער אחד בתקופה של שנה וחצי, ועם זה ציין כי לא מדובר במעשי אונס שבוצעו תוך אלימות או באונס קבוצתי.
הסנגור עו"ד אפשטיין ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן – ולקבוע כי הנאשם ישאר במעון נעול עד שיגיע לגיל 21 בעוד כארבע שנים (כיום הנאשם בן 17 וארבעה חודשים).
הפרקליטות התנגדה לעמדת גורמי הטיפול ודרשה להטיל על הקטין עונש מאסר ממשי בבית סוהר, לפרק זמן ארוך של שש שנים. הפרקליטה עו"ד פנינה לוי טענה כי על רקע ריבוי המתלוננות, יש להעדיף גמול (ענישה) והרתעה על שיקולי השיקום של הנאשם, למרות שמדובר בקטין.
הפרקליטה ציינה את תסקירי נפגעות העבירה, הקטינות. לדבריה, הנאשם למרות גילו הצעיר עשה את מעשיו "תוך ניצול מפגשים חברתיים תמימים" בעורמה, במניפולטיביות ובכוחניות.
עו"ד אפשטיין הדגיש את הודאתו המלאה של הקטין ביחס לכל אחת מהמתלוננות, ואמר כי נמנע מלהציב מחלוקת על טיב האירועים, אך העונש שדורשת הפרקליטות מופרז מאד ומתעלם מלקיחת האחריות. כאבן של המתלוננות אמור לעמוד לנגד עיני בית המשפט, אבל הוא איננו חזות הכל, ואיננו שיקול יחיד לענישה, אמר עו"ד אפשטיין. "אין לשכוח שלא התנהלו הוכחות ונחסך מהמתלוננות סבל נוסף וקשה. עובדה זו יש לזקוף לזכות הנאשם והיא חייבת לבוא לידי ביטוי בענישה".
עו"ד אפשטיין הדגיש, "אי אפשר להתעלם מהעובדה שהנאשם עדיין קטין, ובמועד העבירות היה בן 13-15. אכן, מאסר מאחורי סורג ובריח הוא אכזרי יותר, ואולם גם מעון נעול איננו 'פרס' אלא מסגרת נוקשה, בה הקטין מפוקח 24 שעות ביממה, ובמידה ולא יעמוד בתנאי המקום, או יחטא בהתנהגותו, הוא יישלח לכלא. זו מסגרת שכוללת שלילת חירות לא מבוטלת, ובצידה הרשעה".
הסנגור הסביר כי הקטין מבין היום ש"יחסי מין בין קטינים דורשים 'הסכמה נלהבת', גם אם הנערה שותקת, רדומה, וגם אם הלכו לישון באותה מיטה אחרי מסיבה. "לא הייתי דורש מילדה בת 15 שתדע להגיד לא", אמר עו"ד אפשטיין. "מצד שני גם מנער אי אפשר לדרוש שיבין מה שמבוגר מבין".
הקטין נעצר לפני שנה וחצי, לפני יום הולדתו ה-16. אחרי חודש הועבר למעון אבחוני ובהמשך נקלט במעון הנעול לקטינים "מצפה ים" בהרצליה, בתוכנית טיפול לנערים שביצעו עבירות מין. שירות המבחן ביקש מבית המשפט זמן נוסף לבחון את ההתקדמות בהליך השיקומי, אבל השופטים החליטו שהגיע הזמן לתת גזר דין.
ראשת ההרכב, בשבתו כבית משפט לנוער, השופטת גיליה רביד, דחתה את עמדת הפרקליטות כי מאחר שמדובר בעבירות מין העונש המתאים הוא מאסר: "מעשי הנאשם חמורים ומכוערים מכל בחינה", כתבה השופטת רביד. "בצד ההתייחסות המחמירה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שגם הנאשם הוא בן גילן של הנפגעות. לא הייתי מדגישה עניין זה, אלמלא טיעוני המאשימה שביקשה שלא לייחס משקל לעובדה זו".
"בעת ביצוע העבירות", כתבה השופטת רביד, "הנאשם היה בן 13-15 שנים, רחוק מאד מגיל הבגרות הן בהיבט הכרונולוגי והן בהיבט המנטלי. לא ניתן לקבל את טענת המאשימה כי עובדה זו מתגמדת בהינתן גילו הנוכחי של הנאשם (17) או משום שלכאורה, לדעתה, מעשיו לא היו 'מעשים ילדיים'.
"לא זו בלבד שהמועד הקובע הוא גיל הנאשם בעת ביצוע העבירות, אלא שכידוע, היכולת הפיזית לבצע מעשים 'של מבוגרים' איננה מלמדת על יכולת הבנה או תובנה של מבוגרים", כתבה השופטת. "מאחורי ההתייחסות העונשית המיוחדת כלפי קטינים קיימות סיבות ומטרות. כך למשל, ההכרה שהנאשם הקטין הוא אדם שאינו בשל דיו, שהוא נעדר את אותה הבנה שיש לאדם בגיר, שהוא חסר את הכוחות והתובנות להתגבר על מניעיו ויצריו".
השופטת רביד הוסיפה: "יש להדוף מכל וכל את המחשבה או הטענה שמעון נעול הוא מעין 'קייטנה' או מקום נופש, כפי שניתן היה להבין מטיעוני המאשימה, בוודאי לא כך המעון הנעול שבו שוהה הנאשם. מדובר בהחזקה במסגרת מפקחת 24 שעות שמהווה תחליף למאסר. מדובר במסגרת סגורה, מחייבת ונוקשה. הנאשם איננו חופשי לעשות כרצונו ולנוע כרצונו, הוא מנותק מביתו ומחבריו, הוא משנה את אורחות חייו ועליו לעמוד בדרישות המקום, לרבות בהליך הטיפול, שאם לא כן הוא צפוי להישלח למאסר ממש. הגם שמדובר במסגרת שהיא נוחה ומכילה יותר מכלא, עם אוריינטציה טיפולית, היא מהווה שלילת חירות, על כל המשמעויות הנובעות מכך. כאשר עסקינן בענישת קטינים, מדובר בסנקציה עונשית הנחשבת חמורה. שהייה של כארבע שנים במעון נעול איננה עניין של מה בכך".
עוד צויין כי "לנאשם סיכויים טובים לשיקום, בהתאם לחוות דעת הגורמים הטיפוליים, הוא נעדר עבר פלילי, ובן למשפחה נורמטיבית אשר התגייסה לטובת שיקומו. גם הוריו עברו טיפול".
השופט עודד מאור הצטרף לעמדת השופטת רביד בדעת רוב, לקבלת המלצת שירות המבחן – שהייה במעון נעול עד גיל 21. השופט שמואל מלמד, בדעת מיעוט בהרכב, סבר כי יש להטיל על הנאשם 30 חודשי מאסר.
עורכי הדין אורית חיון ודין כוכבי ממשרדה המייצגים את אחת הקטינות בפרשה מסרו בתגובה:
"מדובר בפרשה קשה, ובנערות אמיצות שהעיזו לחשוף את המעשים הקשים שבוצעו ולהתמודד עם הליך חברתי ומשפטי קשוח. הנערה אותה ייצגנו עמדה באומץ רב בעימות, בעדות, ואין ספק שהנאשם גזל ממנה את נעוריה. יחד עם זאת, בהליך ניתן מקום לנערות להשמיע קולן, הנאשם לקח אחריות על מעשיו, וביקש מהן סליחה. הן מבחינתי נצחו. העונש מאזן לטעמי בין חומרת העבירות מצד אחד ומנגד את היות הנאשם קטין בעת ביצוע העבירות, ומכאן ששיקולי שיקומו גם חייבים לקבל משקל".
