בית המשפט העליון בשבתו כבין הדין לערעורים פליליים קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר בעונשו של נאשם ברצח על רקע סכסוך בחברה הערבית, כך שירצה עונש מאסר עולם.
על הנאשם נגזרו תחילה 25 שנות מאסר, לאחר שהורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירת הרצח "הבסיסית"; במסגרת הרפורמה בעבירות המתה, נקבע כי העונש בצדה הינו מאסר עולם כעונש מרבי ולא כעונש חובה.
מדובר במקרה שני בו בית המשפט העליון מקבל את ערעור המדינה וגוזר על נאשם שהורשע בעבירת הרצח הבסיסית מאסר עולם.
הנאשם, עבד אלרחמן עמאש (24) מג'סר א-זרקא, היה בן 19 בעת ביצוע המעשים. הוא הודה והורשע לא רק בעבירת הרצח ה"בסיסית", אלא גם בשלוש עבירות ניסיון רצח ועבירות נשק, לאחר שירה מטווח קצר לעבר ארבעה אחים, קרובי משפחה של אדם עמו היה מסוכסך. הירי בוצע בפתח ביתם, ללא כל התגרות מצדם. אחד מהם נרצח כאמור ואח נוסף נפצע קשה.
בגזר הדין, קבע בית המשפט המחוזי כי העבירות בהן הורשע הנאשם קשורות בקשר הדוק זו לזו ומהוות חלק מתוכנית עבריינית אחת – ועל כן יש לראות במכלול מעשיו כאירוע אחד אשר יחסו תחת מתחם עונש הולם אחד. השופטים אברהם אליקים (נשיא), תמר נאות פרי ורונית בש גזרו על הנאשם מלבד 25 שנות מאסר גם 12 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצויים בסכום כולל של 178 אלף שקל.
הפרקליטות ערערה על העונש, לאחר שסברה כי מדובר בעונש מקל ביחס לחומרת המעשים שבוצעו, ולאור השלכות הרוחב של ענישה מקלה כזאת על רף הענישה העתידי בעבירת הרצח הבסיסית.
בהקשר זה יודגש, כי בין מועד ביצוע העבירות למועד חתימתו של עמאש על הסדר הטיעון נכנסה לתוקפה הרפורמה בעבירות ההמתה. במסגרת התיקון לחוק, נקבעה עבירת רצח בנסיבות מחמירות, שהעונש בצידה הוא מאסר עולם חובה, וכן עבירת רצח "בסיסית", שגם בגינה ניתן אמנם להטיל עונש מאסר עולם, אך זהו רף הענישה המרבי.
בערעור שהוגש על ידי המחלקה הפלילית בפרקליטות ביקשה המדינה להחמיר בעונשו של הנאשם, כך שיעמוד על מאסר עולם בלתי קצוב. הפרקליטות טענה כי נדרשת הבהרה באמצעות פסיקה ביחס לרמת הענישה הראויה בעבירת הרצח "הבסיסית" כפי שנקבעה במסגרת התיקון לחוק, וכי במקרה זה, בין היתר, על רקע נסיבות המעשה והשימוש בנשק חם – ראוי להטיל עונש של מאסר עולם.
שופטי העליון ענת ברון, יוסף אלרון ושאול שוחט קיבלו את ערעור המדינה, וקבעו בין היתר: "נראה כי בנסיבות שבהן מדיניות הענישה בעבירת הרצח לאחר תיקון 137 עודנה בתהליך גיבוש והתעצבות – פתח ההתערבות בגזר הדין עשוי להיות רחב יותר".
השופטים אף ראו עין בעין עם הפרקליטות את הצורך בהעברת מסר מרתיע באשר לעבירות נשק ואלימות, בפרט כאשר מדובר באלימות בחברה הערבית, והוסיפו כי "האירוע שבו אנו עוסקים הוא אירוע של אלימות קשה, תוך שימוש בנשק חם… הפסיקה חזרה והדגישה את חומרתן של עבירות ממין זה; את פגיעתן הקשה בתחושת הביטחון האישי של כלל אזרחי המדינה ובמגזר הערבי בפרט; ועל כך שנדרשת ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות אלה".
לפיכך, השופטים גזרו על עמאש מאסר עולם (7 יוני).
מהפרקליטות נמסר: "אנו מצויים בתהליך גיבוש מדיניות הענישה בהתאם לרפורמה בתחום עבירות ההמתה, ויש חשיבות לכך שהכרעות בתי המשפט במקרים הראשונים המובאים ייצקו תוכן בהוראות החוק וייתנו ביטוי לכוונת המחוקק ולהגנה על הערך החשוב והמרכזי של חיי אדם. קביעה זו, כמו גם קודמתה, יאפשרו להמשיך ולהתוות את הדרך מכאן ואילך באשר לענישה בעבירת הרצח הבסיסית. האלימות הגואה בחברה הערבית, והקורבנות בנפש הנגבים מדיי יום, מחייבים את מערכת אכיפת החוק לצעדים משמעותיים ולהשמיע קול ברור, כפי שנעשה במקרה זה".
את הפרקליטות ייצגו עו"ד הילה גורני ועו"ד רחל מטר.
את הנאשם ייצג עו"ד שלומי בלומנפלד, שמסר בתגובה: "בית המשפט העליון בהחלטתו הביא לעולמנו הלכה חדשה, שנוגעת לעבירות ההמתה לאחר התיקון בחוק העונשין. בכוונתנו ללמוד היטב את הכרעת הדין ואת פסק דינו של בית המשפט העליון, ולשקול הגשת בקשה לדיון נוסף".
