אחראית הבינוי לשעבר בקיבוץ יגור, קרן מורד שנער, הורשעה על פי הודאתה בעבירות של גניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס במאות אלפי שקלים.
הפרקליטות ביקשה לגזור עליה שלוש שנות מאסר, אבל היום השופטת הבכירה אורית קנטור מבית משפט השלום בחיפה גזרה על הנאשמת עונש קל בהרבה מזה שביקשה הפרקליטות, ובניגוד לציפיות הקיבוץ שביקש למצות עם המזכירה את הדין. זה היה אחד מפסקי הדין האחרונים של השופטת הוותיקה קנטור.
קרן מורד שנער ריכזה במזכירות יגור את הנהלת החשבונות והזמנות מול קבלני בנייה. לפי כתב האישום, היא גרמה לקיבוץ נזק של 1.2 מיליון שקל. היא הציעה לחברי קיבוץ ששיפצו את ביתם באופן פרטי לבצע הזמנות של ציוד וכלים סניטריים מספקים שעובדים עם הקיבוץ, ולהעביר לה את הכסף במזומן בלבד. כך, היא הסבירה, יקבלו הנחות גדולות על הציוד.
במקום להעביר את הכסף לספקים, מורד שנער הכניסה אותו לכיסה, בעשרות מקרים. כדי להסתיר את גניבת הכסף, הנאשמת חייבה את הקיבוץ והעבירה את החשבוניות של הספקים למחלקת החשבונות של הקיבוץ, על מנת שהקיבוץ ישלם על הציוד במקום חבריו שביצעו רכישות פרטיות והעבירו לה כסף שגנבה.
לפי כתב האישום, הסכום בו חייבה את הקיבוץ עקב ההונאה שביצעה היה עצום – היקף הכסף ששילם הקיבוץ לקבלנים עבור עסקאות פרטיות היה מעל מיליון שקל. אבל בכתב האישום המקורי יוחסה לנאשמת גניבה של 600 אלף שקל "בלבד" – היקף הכסף המזומן שחברי הקיבוץ שילמו לה לפי הראיות.
סנגורה של הנאשמת, עו"ד תומר נוה, הגיע להסדר טיעון עם התביעה, כך שסכום הגניבה שיוחס לנאשמת פחת עוד יותר, ל-350 אלף שקל לפי כתב האישום המתוקן. זאת על אף שסכום הנזק לקיבוץ נקבע כגבוה כמעט פי ארבעה.
הנאשמת ביצעה את ההונאה במשך שנים ארוכות, 2012 עד 2017, אחד הפרטים שהוביל את פרקליטות מחוז חיפה לקבוע מתחם של שלוש עד חמש שנות מאסר.
גם פרקליט הקיבוץ, עו"ד גיורא מיכאלי שהעיד בטיעונים לעונש, ביקש להחמיר איתה כיוון שלטענת הקיבוץ לא עמדה בהסדר פיצוי אזרחי. לטענת עו"ד מיכאלי, "בין השנים 2012-2017 נשאה הנאשמת במשרה במסגרתה הייתה לה גישה לכספי הקיבוץ ושליטה עליהם – סמכות שאין לחברים אחרים, והקיבוץ מוסר תפקידים מסוג זה רק לאנשים עליהם הוא סומך. הקיבוץ לא שיער שהנאשמת תעשה שימוש בכספים עבור עצמה, תוך שימוש בתחבולות של גביית כספים במזומן ורישום כוזב, תוך יצירת מצג לפיו הקיבוץ חייב כספים לספקים".
הסנגור נוה ביקש להסתפק בהטלת עבודות שירות ללא מאסר בפועל: "הנאשמת הודתה בהזדמנות הראשונה, חסכה העדת 88 עדי תביעה, העבירות נעברו לפני שנים רבות, וקיים הליך אזרחי מקביל במס הכנסה".
עו"ד נוה תיאר את המחיר האישי ששילמה הנאשמת, בת 47 ללא עבר פלילי, שנאלצה לאחרונה לעזוב את הקיבוץ ושילמה מחירים בפן המשפחתי, הכלכלי, החברתי והבריאותי.
השופטת קנטור קבעה בגזר הדין כי מתחם העונש ההולם הינו 9-24 חודשי מאסר בפועל. "העבירות בוצעו בשיטתיות, בתחכום, לאורך תקופה משמעותית בסכום גבוה", כתבה השופטת, "לזכותה של הנאשמת אזקוף את ההודאה בהזדמנות הראשונה בכתב אישום מתוקן, העדר עבר פלילי, נסיבות אישיות לא פשוטות, את העובדה שעזבה את המקום ששימש לה בית במשך שנים רבות, מקום בו גידלה את בתה וחיה עם מי שהיה בן זוגה".
השופטת קנטור הוסיפה כי תתחשב גם בהבעת החרטה, בחיסכון הזמן עבור בית המשפט ובחלוף השנים מזמן ביצוע העבירות. על כן, ציינה, "בכוונתי לאמץ את הרף התחתון של המתחם, ולהטיל על הנאשמת מאסר בן תשעה חודשים שירוצה בעבודות שירות".
על הנאשמת לא הוטל קנס או פיצוי, למעט התחייבות על-תנאי בסך 10,000 שקל להימנע מעבירה דומה למשך שלוש שנים.
עו"ד נוה המלווה את הנאשמת במשך חמש שנים מתחילת הפרשה, מסר בתגובה: לאחר שהחזירה והגיעה להסדר עם הנהלת הקיבוץ ועזבה את שטחו, בכך הסתיימה הפרשיה מבחינתה".
