גלית היתה בשנות הארבעים המאוחרות לחייה, אישה נחמדה, חייכנית. היא ישבה מולנו וגוללה את סיפורה. נשואה לרונן בשנות החמישים לחייו, עצמאי, קצין בצבא קבע. יחד הם הורים לארבעה ילדים, שניים בוגרים, קטין וקטינה.
הם הכירו בפאב ולאחר שיצאו כחמש שנים, הציע לה נישואין. נישאו לפני כ-25 שנה. "הוא היה אהבת חיי", סיפרה גלית … בעצם אני עדיין אוהבת אותו.". אמרה ובכתה, ואנחנו ניסינו להרגיע אותה.
היא סיפרה כי בתקופה האחרונה רונן מרבה ללון מחוץ לבית המשפחה והיא בטוחה שיש לו מאהבת. בנוסף סיפרה גלית שהיא חושדת כי לרונן ולמאהבת יש ילד/ילדה משותפת.
החשדות התחילו אצל גלית לפני מספר שבועות לערך, אז החלה לשים לב שיחד עם הקרירות המינית שהיא חווה מזה כשנה לערך, הוא הפך לחסר סבלנות כלפיה וכלפי הילדים בצורה מזוויע. "יכולתי בנקל לחשוד שמדובר במשהו זמני, לעיתים הוא לחוץ בעבודה, וזה קרה בעבר, אבל לפני כשבועיים כשנכנס למקלחת הצצתי בטלפון הנייד שלו ונכנסתי להודעות ה-sms ואל תשאל מה שראיתי".
"מישהי בשם יפה כתבה לו: 'הילדה לא מרגישה טוב', ו'אוהבת אותך'. לא יודעת מי זו יפה, אבל מה זה ההודעות האלה", סיפרה גלית, "התחלתי לחפש בשיחות היוצאות וראיתי שהוא מדבר איתה 15 פעמים ביום, בכל פעם זמן ארוך יחסית. איתי הוא ממהר לסגור את הטלפון, איתה…", אמרה גלית והתחילה לבכות שוב.
שאלתי אם היא דיברה אתו על זה והיא השיבה בשלילה. ענתה שהיא ניתחה את הסיטואציה כשבועיים ולא שיתפה אף אחד, וכעבור כשבועיים החליטה לפנות אלינו – חברת סרדל שטרית פוליגרף חקירות אקדמיה.
חיזקנו אותה, דיברנו עוד זמן מה, אחר כך נפרדנו וסיכמנו כי נתחיל בבירורים על מספר הטלפון הנייד של יפה. לאחר מכן נתחיל במעקבים. עוד באותו היום שביקרה אצלי, כבר ידעתי מי בעלת הפלאפון, היכן היא מתגוררת, ועוד…
למחרת בבוקר חייגנו לגלית. "אני באמצע ריצה ענתה לי, אחזור אליך", היא אמרה. כשהתקשרה סיפרנו לה שיש לנו את כל הפרטים ואנחנו ערוכים למעקב אחר רונן. היא איחלה לנו בהצלחה.
למחרת בבוקר התמקמנו בסמוך לביתם – בניין דירות חדש בשכונה חדשה לגמרי בתל אביב. רונן יצא מהבית ב-06:45, בדיוק כפי שגלית אמרה. נכנס לרכב צבאי והחל בנסיעה.
אנחנו אחריו, מתעדים את נסיעתו. את שני החיילים שלו אסף מצומת מרכזי, משם המשיכו לכיוון בסיס צה"ל באזור הקריה. התמקמנו מול שערי הקריה והתכוננו להמתנה.
ואכן, כארבע שעות חלפו עד שרונן יצא עם רכבו לבדו משערי הקריה, והחל בנסיעה. אנחנו כמובן נסענו אחריו לכיוון העיר הגדולה.
אחרי נסיעה של כ-45 דקות, עצר את רכבו סמוך לבית ספר יסודי, יצא מהרכב והמתין ליד השער. חיכינו לראות אם תצא ילדה/ילד וזהו (חשבתי לעצמי ש-50 אחוז סיימנו ונשאר רק שייפגש עם המאהבת).
כעבור מספר דקות אכן הגיעה לשער ילדה כבת שש. רונן אחז בידה פתח את הדלת האחורית של רכבו והכניס אותה פנימה.
"בינגו". הספקתי לצלם את רונן אוחז בידה של הילדה, מכניס את הילדה לרכב וחוגר אותה. הילדה נראתה דומה מאוד לרונן.
הם החלו בנסיעה, הצלחנו לראות אותם מדברים, המשכנו אחריהם. הם נסעו לכיוון מרכז העיר, לאחד הרחובות הפחות יוקרתיים. רונן החנה את רכבו סמוך לבניין בן ארבע קומות, ירד מהרכב, הוריד את הילדה והלך לכיוון הבניין.
החנינו את הרכב ארבעה רכבים אחריו. ירדנו מיד מהרכב כשהמצלמה הסמויה ביד וכובע בייסבול על ראשנו. נתנו להם להיכנס לבניין, נכנסנו אחריהם. הם עלו ברגל קומה אחת ואנחנו אחריהם עם המצלמה הסמויה, מכינים לעצמנו סיפור כיסוי במידה וניתקל בו.
בזמן שעלינו לקומה הראשונה ראינו את רונן פותח את הדלת באמצעות מפתח ונכנס ביחד עם הילדה לתוך הבית. הספקנו לצלמם כשהוא פותח את הבית עם המפתח ושהם נכנסו פנימה. חזרנו לרכב וחיכינו שהוא ייצא ויעלה לרכבו.
כעבור כחצי שעה הוא יצא מהבניין, נכנס לרכבו וחזר לבסיס הקריה.
בסביבות השעה 15:30 יצא עם שתי חיילות, הוריד אותן בתחנת הרכבת ונסע לאזור תעשייה מחוץ לעיר, עצר סמוך לבניין משרדים והמתין ברכב. תפסתנו פינה רחוקה מהיכן שחנה, והכנו את עצמנו לתיעוד.
תחילה פרשנו את הצלון הקפיצי על השמשה הקדמית של הרכב, אחר כך, עשינו ניסוי לכיוון רכבו ו… יפה, אמרתי לעצמי, המצלמה נתנה לנו לצלם את הקמטים על הפנים והמתנתי שמישהי תיכנס לרכב… ובאמת, כעבור כחמש דקות נראתה אישה בשנות השלושים המאוחרות לחייה, קומתה כ-170 ס"מ, מבנה גופה חטוב ונאה מאוד. לחצנו על כפתור "הזום" והתקרבנו עוד ועוד…
היא הלכה בסקסיות לכיוון הרכב, נכנסה לרכב, למושב שליד הנהג. התחלנו לצלם אותם מבעד לצלון שלי ודרך השמשה האחורית של הרכב של רונן.
התמונות היו ברורות. רונן התקרב אליה, נשק לה נשיקה לוהטת. המשכנו לצלם. לאחר מכן הם נסעו לכיוון הבית שבו הוריד את הילדה, החנה סמוך לבניין, ירד מהרכב, פתח את הדלת לגברת והשניים, כשהם נכנסו אוחזים ידיים לבניין.
הפעם אנחנו מתורגלים ויודעים בדיוק היכן הדירה. החנינו את הרכב, יצאנו במהירות עם המצלמה הסמויה, נכנסנו אחריהם וצילמנו אותם נכנסים פנימה לתוך הבית.
בשלב הזה הספיק החומר שהיה במצלמת הווידאו והמצלמה הסמויה. המשכנו עד הבוקר לוודא אם רונן חי איתה ומנהל "חיים כפולים".
בשעה 06:30, אחרי שהוא נשאר ללון שם, הוא יצא מביתה לבוש מדים, נכנס לרכבו הצבאי ונסע לכיוון העיר. עזבנו אותו, חזרנו למשרד, חיברנו את המצלמה למדפסת והתחלנו להדפיס תמונות, והן היו ברורות…
התקשרנו לגלית. קבענו איתה למחרת בבוקר והיא אכן הגיעה. הצגתי בפניה את סרט המעקב. היא היתה המומה. תחילה ניסתה להפגין חוזק, סיננה קללות כמו "מניאק", "זונה" ועוד כמה "ברכות" בעניין הוריו של רונן, אבל בשלב מתקדם התפרקה. הדמעות זלגו.
נתנו לה את החומר ונפרדנו.
מאז לא שמענו ממנה, מהחברה שלה דווקא כן. בימים אלו אנו באמצע המעקבים על הבעל שלה, גם הוא בסוג של רומן… מזכיר לי בדיחה:
בעל מספר לכולם שאשתו מנהלת חיים כפולים.
האישה שואלת את בעלה: "למה אתה מספר לכולם שאני מנהלת חיים כפולים".
הוא עונה לה: "זה לא נכון? את מנהלת גם את שלי וגם את שלך…".
