
האסיר אבנר הררי הפך בחודשים האחרונים לכוכב טיקטוק ונענש על ידי שירות בתי הסוהר בבידוד.
עכשיו הוא מגיש עתירת אסיר לבית משפט המחוזי, בה הוא מבקש להורות לשב"ס לאפשר לו להמשיך לנהל מתוך הכלא את ערוץ הטיקטוק שלו, שמונה יותר מ-20 אלף עוקבים.
הררי השפוט ל-11 שנות מאסר בפרשת "מטענים למפורסמים" ידוע כאסיר "חברתי" ותקשורתי במיוחד, המעוניין להשפיע על השיח בבתי הסוהר ומחוצה להם.
בתיק האחרון שלו נטען בין היתר כי הוא תכנן לפגוע בזמרת מרגלית צנעני, מפני שמרגול לא השמיעה בתוכנית הרדיו שלה שירים שהוא הקליט. אמנם דווקא מהאישום הזה הוא זוכה במשפט, אולם מהראיות הנסיבתיות שנחשפו בו ניתן ללמוד על רצונו "להשפיע" על העולם שמחוץ לבתי הסוהר ועל מיזמים תקשורתיים שהוא יוזם – מוזיקה, וטכנולוגיה.
בחודשים האחרונים השיק הררי ערוץ טיקטוק באמצעות אחד מחבריו מחוץ לבית הסוהר. לערוץ עולות הקלטות שיחות טלפון מהכלא, בהן הררי "מדבר" עם הציבור משל מדובר בשדרן רדיו. לדבריו הוא מעלה תכנים חיוביים בלבד, ומדריך את הקהל שלו איך להתרחק מפשע, איך לא להסתבך, איך להתנהג בחקירה.
במקביל הוא העלה כמה תכנים שפחות מוצאים חן בעיני המשטרה ושב"ס: באחת ההקלטות המשודרות בטיקטוק הוא הסביר "איך לחשוף סוכן משטרתי סמוי ואיך להישמר מפניו".
לפני מספר שבועות התראיין הררי על ערוץ הטיקטוק שלו לתוכנית "חי בלילה" בקשת. רק לאחר אותו ראיון העניש שב"ס את הררי, שהועבר מיידית מכלא רימונים לכלא צלמון והועבר לבידוד ב"אגף למניעת פשע".
הררי נענש למשך חודש גם בשלילת שיחות טלפון וביקורים.
כעת באמצעות עו"ד אליז קסנטיני, הררי מגיש עתירת אסיר לבית משפט המחוזי מרכז בלוד, ומבקש שיורה לשב"ס לאפשר לו להפעיל חשבון טיקטוק על בסיס עיקרון חופש הביטוי, הנגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בהקשר זה אולי יש להזכיר לאסיר הררי, מי שבכל מערכות הבחירות האחרונות ניהל קמפיינים בקרב אסירים מהם הוא ביקש להצביע ל"עוצמה יהודית" של איתמר בן גביר, או למפלגת הליכוד של הפוליטיקאית הנערצת עליו, מירי רגב, שניים מחברי הממשלה אשר דוחפים לקדם את השינוי בשיטת המשפט בישראל – שינוי שמבוסס על ביטול חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מדובר בחוק יסוד שכל הסנגורים מאמצים בטיעוניהם למיצוי הזכויות של אסירים ועצירים, מה שלא תמיד זוכה לאוזן קשבת מבתי המשפט, וגם את זה יש לומר.
עו"ד קסנטיני ציינה בעתירה כי הררי מרצה את מאסרו כבר במשך למעלה משש שנים, הוא אינו מצוי בהפרדות, ואינו מוגדר כאסיר עם עבירות משמעת, כפי שעולה מכך שניתנו לו שיחות טלפון ללא הגבלה עד שנענש בבידוד עקב הפעלת הטיקטוק והראיונות לתקשורת.
"העותר הינו אסיר המתנהג התנהגות חיובית, לפי כל חוות הדעת הקודמות של שב"ס", ציינה עו"ד קסנטיני, "העותר מלין כנגד החלטת שב"ס לא לאפשר לו לנהל ערוץ טיקטוק המונה למעלה מ-20 אלף משתמשים עם שבעה מיליון צפיות… ההחלטה פוגעת בזכויות היסוד השמורות לכל אזרח, בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – חופש הביטוי".
עוד נטען בעתירה: " פרופיל הטיקטוק משמש על מנת להעביר מסר חיובי לבני הנוער שלא להיות מעורים בעולם הפלילי, ובמטרה לנסות להעביר מעולמו של האסיר, על הדרך שעבר בעולם הפלילי ועל התנהלותו… בעקבות ראיון לתקשורת על אותו ערוץ, נשפט העותר לענישה קשה, ללא כל יכולת ליצור קשר עם איש ואף נשללו ממנו טובות הנאה".
עו"ד קסנטיני מציינת: "סעיף 1א לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מפרט את הזכות לחופש הביטוי של כל אדם. הזכות לחופש הביטוי אשר מהווה זכות יסוד, קיימת גם לאסיר בעת היותו במאסר. לשב"ס אכן קיימת הסמכות להגביל את חופש הביטוי של האסיר, אך ההחלטה חייבת להיות החלטה סבירה ומידתית, בהינתן ודאות קרובה לפגיעה בשלום הציבור או לפגיעה ממשית בהבטחת הסדר והמשמעת בין כותלי הכלא…
"חופש הביטוי הוא עקרון יסוד במשפט הישראלי והרציונל הוא לתת לכל אדם , לרבות אסירים, להשמיע את דברו בצורה חופשית. הגבלת חופש הביטוי תתקיים רק במקרים חריגים ויוצאי דופן. אין כל הצדקה לסירובו של המשיב באופן גורף שלא לאפשר לעותר למצות את זכותו כנגזרת לזכות יסוד חשובה ומהותית".
עו"ד קסנטיני מציינת בעתירה כי האסיר מסכים לכך שכל שיחה המיועדת לפרסום וכל ראיון תקשורת של הררי יהיו מפוקחים באמצעות סגל בתי הסוהר. לדבריה מפקדי מתקן הכליאה התייחסו לבקשתו של הררי בחיוב, ומי שהטילו וטו הם מודיעין שב"ס ומשטרת ישראל.
משב"ס נמסר בתגובה: "העתירה טרם הגיעה לידינו. במידה ותגיע, ניתן מענה בבית המשפט כמקובל".
אגב, הערעור של הררי על הרשעתו בתיק האחרון, בשל מעורבות בניסיון רצח הכדורגלן לשעבר קובי מוסא, הוגש על ידי עו"ד אייל בסרגליק לפני מספר חודשים, והוא תלוי ועומד בפני בית משפט העליון.












אבנר הררי בטיקטוק שלו דיבר על איך לעבריינים להיזהר כדי לא להיתפס .הוא בחר לא לדבר על הפוליטיקה בתוך בית הסוהר.
סמי אלקיים בזמנו עשה בלוג בפוסטה על הפוליטיקה של הכנופיות בבית סוהר והכללי הדינאמיקה החברתית בתוך האגף.
היו פה גם כמה תגובות מאוד מעניינות שתיארו את הקבוצות השונות בכלא ואיך הן מתנהלות.
ויש כמובן את הספר של שפה אסורה שבה חוקר דיבר עם עבריינים .
אבנר משום מה בחר לא לגעת בנושא הזה,וחבל מאוד , כי יש המון בלוגים באמריקה שמדברים חופשי על הנושא .
אם אבנר היה עושה בלוג בנושא הפנים זה היה מעולה..