באתר "פוסטה" פורסם לפני כשנתיים, כי ילדה בת שלוש וחצי שנים הועברה למשמורת האב עקב תלונות שווא וניכור הורי קשה מצד האם, שאף גרמה לנתק בין האב לילדה במשך חצי שנה.
השופטת דאז מירית פולוס קבעה, כי האם תוכל להיפגש עם הילדה במרכז קשר בלבד.
לאחר תקופה של למעלה משנה בה האמא לא התייצבה במרכז הקשר, בטענה שכל עוד האב מחזיק בילדה (כבת חמש וחצי) היא אינה מעוניינת בשום קשר איתה, הגיש האב תביעה לתשלום מזונות עבור הילדה כנגד האם.
התיק עבר לשופטת מיכל ברגר בלום (אילוצי בית המשפט) והיא פסקה כי האמא תשלם 4,000 שקל לחודש מזונות בתוספת 1,500 ש"ח עבור מדור (הוצאות הקשורות למגורי הילדים), ועוד מחצית מההוצאות עבור חינוך ורפואה חריגות. עוד נקבע, כי קצבת הילדים מהביטוח הלאומי תשולם לידי האב.
ואם כל זה לא מספיק, בנוסף חויבה האמא בהוצאות ההליך המשפטי בסך 5,000 שקלים נוספים.
עורכי הדין אסי סגל, שי שמחיוב ומרציאל דיין ממשרד סגל-שמחיוב ייצגו את האב שזכה בפסק הדין הייחודי הזה.
ממשרדם נמסר בתגובה, כי מדובר בסכום מזונות שנקבע על הרף הגבוה עקב הזנחת האמא את הילדה, ונוכח העובדה שנטל הגידול של הילדה רובץ על כתפי האבא בלבד.
*הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
