השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הנחה את המשטרה לעמוד בקשר עם משפחות נרצחים ולעדכן אותם על סטטוס הטיפול בתיק הרצח.
בן גביר הדגיש כי עד כה, לא הייתה אף הנחייה המחייבת עדכון או ביקור אצל משפחות הנרצחים. לדבריו, חלק מהמשפחות הרגישו שהמשטרה מתעלמת מהם. כעת תעמוד המשטרה בקשר עם המשפחות, כאשר העדכון יתמקד בפרטי הטיפול בתיק, התקדמות החקירה ומעצר חשודים ולא בפרטי החקירה עצמה.
בן גביר אמר כי הנחה את המשטרה "לשמור על קשר עם משפחות נרצחים, לבקר בביתם ולספר להם על התקדמות החקירה. אנחנו חייבים להעניק להם יחס מלא ומגיע להם לדעת איך חוקרים ומטפלים בתיק הרצח של יקיריהם".
בתוך כך לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, שבתה גנית צינמן נרצחה בשנת 1996 על סטודנט שלמד איתה באוניברסיטת חיפה שבוע לאחר שנפרדה ממנו, אומרת לאתר פוסטה כי ההנחיה הזו באה ליישם מה אמור היה להיות מיושם במשך שנים רבות. "חוק נפגעי זכויות עבירה מחייב את המשטרה למסור מידע ולמסור טופס לקבלת מידע במערכת ממוחשבת מנ"ע (מערכת ממוחשבת)", היא אומרת ומוסיפה: "לאורך שנים הדבר לא בוצע כהלכה והמשפחות התלוננו. גילינו שהמשפחות לא קיבלו גישה למערכת מנ"ע במשך חודשים. המשפחות התלוננו ששמעו מהתקשורת על דיונים להארכת מעצר והגשת כתב אישום. הבאנו את התלונות הללו לגורמים רבים במשטרה ומשרד לביטחון פנים ולא היה שינוי עד לתקופה האחרונה".
את מאמינה שהשר בן גביר יכול לקדם את זה?
"אנחנו נבחן את זה במבחן התוצאה. אנחנו שמחים מההחלטה ומקווים שהיא תיושם בשטח. לצערינו, החולייה החלשה היא היישום בשטח ולא ההנחיות מגבוה".
מה הסיבה שעד עכשיו לא מצאתם אוזן קשבת?
"אני חושבת שלא היו מספיק הנחיות והכשרות לשוטרים. השוטרים רואים את תפקידם בלחקור. הנושא של התמודדות עם המשפחה זה הדבר האחרון שמעניין אותם. הצענו מודל שקיים באנגליה, שחייב להיות קצין קישור למשפחות נרצחים. הוא לא עוסק בחקירה אלא כל תפקידו לעמוד בקשר עם המשפחה. בכל מחוז יכול להיות קצין שימלא את התפקיד. אבל במשטרה אמרו לי 'אנחנו לא אנגליה ואין לנו תקציב'".
מה המשטרה צריכה לעשות נכון לעכשיו?
"קיימת החלטת ממשלה משנת 2009 על הקמת מרכזי סיוע למשפחות נפגעי עבירות המתה. המרכזים התחילו לפעול משנת 2011. בהחלטה ישנו צוות 'הודעה מרה' – שיגיע לבית של הנפגעים. הצוות צריך להיות מורכב משוטר ומעובד סוציאלי מהרשות המקומית. בעבר היו הכשרות של צוותים כאלה, אבל מאז 2014 התפקיד בוצע לתקופה קצרה וזה הופסק כי זה הוטל על אגף התנועה. אני הגשתי ניירות עמדה וערכתי מחאות, אבל בינתיים הבעיה לא נפתרה. המשפחות פשוט בשוק לשמוע על רצח מהתקשורת או מאדם מזדמן, זה יוצר טראומה לכל החיים. אנחנו מקווים שהשר בן גביר יפתור גם את הסוגיה הזאת".
כיום מי היא הגורם שמודיע על רצח למשפחת הקרבן?
"כל שוטר מזדמן, שוטר שמגיע לזירת הרצח מוצא את הפרטים של בני המשפחה מגיע לבית, דופק בדלת ואומר במילים פשוטות הבן שלכם נרצח והולך. המטרה של הגעת הצוות היא למסור הודעה באופן רגיש ולהרגיע את המשפחות, לדעת שהם יקבלו בהמשך סיוע נפשי וגם שיתמקדו באבל שלהם".
האם את בעד הקלה באישורי נשק כפי שמכריז השר?
"אנחנו אומרים שמול הסיכוי שמי יהיה לו נשק יצליח למנוע פגיעות בזמן הפיגועים הלאומניים לעומת זאת יתרבו האירועים של טרור אזרחי בבית ובמרחב הציבורי. קיימת סברה שמי מחליט לרצוח אז הוא ירצח בכלי אחר לאו דווקא בנשק חם, זו סברה לא נכונה. נשק חם מאפשר קלות פסיכולוגית לבצע רצח באופן מהיר וספונטני. היו מקרי רצח מרובי קרבנות של נשק חם של מאבטחים. היו מקרי רצח של נשק מורשה על ידי שוטרים. היום נגזרו 26 שנות מאסר על אוראל זוית שרצח את יורי פודובניק ז"ל, שהיה לו נשק ברישיון. אולי בסכין הוא היה פוצע את הקורבן, אבל לירות נשק זה יותר קל וקטלני. לכן אנחנו מאוד מפחדים לעידוד האוכלוסיה לקבלת נשק חם. הקריטריונים הם ממש לא מחמירים, עברתי על הטופס. מי שמבקש את הבקשה צריך להביא חוות דעת מרופא המשפחה, אבל אם הוא נמצא בטיפול פסיכיאטרי פרטי, מה שלא יופיע בתיק הרפואי שלו, אז זה גם לא יופיע בטופס הבקשה. אם הוא נמצא בטיפול פסיכולוגי פרטי זה לא יופיע בטופס הבקשה. לרוב לאנשים שרוצחים בנשק יש רקע פסיכיאטרי קליל. לכן קשה מאוד לאבחן אותם".
