מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי, השתתף הבוקר בדיון מתוח במיוחד של ועדת הכנסת, בניסיון להשפיע על ניסוחי הצעת החוק של השר המיועד איתמר בן גביר לתיקון פקודת המשטרה (14 דצמבר).
השר המיועד בן גביר פתח את הדיון בהצהרה: "במדינה דמוקרטית שר קובע מדיניות… פקודת המשטרה נקבעה לפני קום המדינה ותוקנה לאחרונה בשנות ה-70… אם זה לא היה בן גביר הייתם מוחאים כפיים", המשיך השר המיועד, ונתלה באילנות גבוהים.
חיזוק לעמדתו הוא מצא בדו"ח ועדת אור, ועדת החקירה לאחר מהומות אוקטובר 2000 בהן הרגו שוטרים 13 אזרחים ערבים שהתפרעו.
בן גביר ציטט את מסקנות הדו"ח בנוגע לשר בט"פ דאז שלמה בן עמי: "השר לא יכול להיות בעמדה פסיבית, אכן השר אינו אמור להתערב בהחלטות אופרטיביות פרטניות ובנושאים מקצועיים, עם זאת עליו לגלות מנהיגות, לקבוע סדר יום, לקבוע כללים… השר רשאי להתערב בהחלטות אסטרטגיות… אבל בחוק זה לא קיים".
בשלב זה התערב בדבריו סגן השר היוצא, יואב סגלוביץ: "זה קיים, ליד השר לבט"פ יש מזכירות מדינית".
בן גביר: "נכון, אבל זה לא מעוגן בפקודה".
חברי כנסת מהאופוזיציה לבן גביר: "אז תסביר מה אתה רוצה לעגן (וכבר קיים בפועל), ומה מעבר לכך?".
בן גביר לא ענה, אבל חזר על טענתו שהשר הוא "עציץ".
מפכ"ל המשטרה שבתאי הבהיר כי המשטרה לא שותפה עד כה במהלך של השר המיועד לשינוי החוק, ודרש כי המשטרה כן תהיה שותפה לקבלת ההחלטות. המפכ"ל הזהיר כי להצעת תיקון החוק של בן גביר עשויות להיות השלכות דרמטיות על אמון הציבור במשטרה.
לנוכח דבריו אלה, ניכר בעליל כי בן גביר לא רווה נחת מדברי המפכ"ל שישב לידו, ובמספר מקרים הוא אף התערב בדבריו, וסינן הערות תגובה לדברי שבתאי.
לדברי המפכ"ל, תפיסת השר המיועד להפעיל את המשטרה באותו האופן בו שר הביטחון מנחה את צה"ל, היא מסוכנת. רב ניצב שבתאי השתמש בביטויים מרוככים: "משטרה היא לא צבא. המשטרה עובדת מול אזרחים, והצבא מול אויב מוגדר. ההבדל עצום. משטרה חשופה למידע אישי ורגיש של אזרחי המדינה, והצבא פחות".
שבתאי הביע חוסר נוחות מהשינויים המסתמנים, מה שכבר הפך לדין ודברים בינו לבן גביר אל מול מצלמות הטלוויזיה של ערוץ הכנסת: "הצעת החוק כרגע היא דקלרטיבית", אמר המפכ"ל. "עצם ההצהרה והרצון להשוואה למבנה שבו הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון, היא כשלעצמה משפיעה על הדרך שבה אזרחי המדינה יתפסו את המשטרה. עצם השינוי הדקלרטיבי יהווה אמירה, שתפגע במערכת היחסים המורכבת והיומיומית בין השוטרים לאזרחים. מיליוני מפגשים יצבעו בגוון אחר".
שבתאי חלק גם על טענת בן גביר כי השרים במשרד היו עציצים עד כה. "לשר לבטחון פנים יש סמכויות רבות", הדגיש שבתאי. "כמפכ"ל שירתתי תחת שני שרים, ועד היום לא נתקלתי בבעיה כמו זו המתוארת. לא היו מקרים שהשר ביקש לממש את מדיניותו ולא ניתן לכך מענה… הצעת החוק לא מפרטת ולא מבהירה מה לא ניתן לעשות עד כה".
בן גביר קטע את שבתאי והעיר בשקט: "לא ניתן לקבוע מדיניות".
שבתאי השיב: "הפעלת המשטרה היתה נגזרת של מדיניות השר".
בן גביר: "איפה זה כתוב?".
שבתאי: "השר מאשר כל מינוי ומינוי במשטרת ישראל. הסמכות להכרזה על אירוע חירום היא בידי השר… אני מנסה להבין מה הצעת החוק משנה על מנת שנוכל לגבש עמדה".
בן גביר שוב אומר למפכ"ל מול המצלמות: "מדיניות, מדיניות, הסברתי לך…".
בן גביר: "פקודת המשטרה – שוד ושבר"
בשלב הזה שבתאי מעלה מספר סיטואציות בעייתיות שהוא מזהה. "בהפגנות ובמחאות – האם השר יוכל להנחות לפזר או לא לפזר?".
בן גביר שוב מעיר למפכ"ל: "כמו שבר לב הנחה אותך בהפגנות".
שבתאי: "האם השר יוכל להורות להסיט כוחות לרשות מקומית מסוימת על חשבון פעילות מתוכננת במקום אחר? האם השר יוכל להורות למשטרה לא לחקור עבירות מסוימות? הצעת החוק חייבת לתת מענה לשאלות האלה, ולא ראינו שיש בה מענה", אמר המפכ"ל בתוקף ודרש שהמשטרה תשתתף בדיונים על ניסוח החוק החדש.
בהמשך לשאלות של המפכ"ל בן גביר אישר כי הוא מבקש לקבוע מדיניות גם בענייני חקירות, ובעניין זה הוא נתלה שוב על הארכיון כאשר ציטט מדו"ח וועדת צדוק (1999), שבדקה את חלוקת הסמכויות בין משרד בט"פ לבין מפכ"ל המשטרה. "הוועדה סבורה כי השר רשאי להתוות מדיניות כללית בנושא חקירות, לרבות קביעת סדרי עדיפויות וכללים – בהתייעצות עם היועמ"ש והמפכ"ל. המונח התייעצות מטריד אותי, כי התייעצות הפכה להיות קבלת הוראה. עם כל ההערכה לפקידי הציבור, גם ליועצת המשפטית, ההכרעה צריכה להיות של הדרג הנבחר", טען השר המיועד. "מי שקורא את פקודת המשטרה – שוד ושבר. הכל בידי המפקח הכללי. ההפעלה, ההוצאות, ההוראות. המפכ"ל קובע מדיניות, והשר רק מאשר. כשאהיה השר יהיה אפס סובלנות לעבירות פרוטקשן, טרור חקלאי וירי בחתונות, גם בשביל האנשים באום אל פחם, וגם בשביל האנשים ברהט. אני אומר למפכ"ל: אלה העבירות שבהן צריכים למצות את החקירות עד תום".
נושא אחר עליו התנצחו השניים היה דרישתו של בן גביר, כי השר ישלוט גם על תקציב המשטרה.
"להצעת החוק יש השלכות דרמטיות על אופיה, צביונה והאמון שנותן הציבור במשטרה", אמר שבתאי. "אזרחי המדינה מצפים למשטרה נטולת אינטרסים שנותנת שירות מקצועי ולא מוטה. משטרת ישראל תמיד היתה ותהיה ארגון הפועל בנקיון כפיים, ולא מערב שיקולים זרים בהחלטותיו…
"אני לא נגד שינויים. אני מבקש לקיים דיון עומק בכל ההשלכות הנגזרות. המשטרה היא של כולנו, והיא חייבת להישאר ממלכתית, מקצועית, ופועלת באופן שוויוני והוגן כלפי כל אזרחי המדינה. בחברה המקוטבת בה אנו חיים, ישנו גוף אחד שנדרש להתמודד עם כל המשברים החברתיים, והגוף הזה הוא משטרת ישראל. חיוני שנשמור עליה – כמשטרה עצמאית, נקייה וממלכתית".
המשנים ליועמ"ש: לא לחקיקת בזק
בדיון השתתפו גם המשנים ליועמ"שית, עו"ד עמית מררי ועו"ד גיל לימון. לדבריהם, ההצעה של בן גביר "אינה מאזנת כראוי בין סמכויות השר לבין עצמאותה המקצועית של מערכת אכיפת החוק, ויש פוטנציאל לפגיעה ממשית וקשה בעקרונות יסוד במשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל”.
בדיון הוסבר כי שינוי חקיקה כה משמעותי, שעוסק באיזון העדין בין סמכותו של השר לבין עצמאותה של משטרת ישראל, אינו מתאים לחקיקת בזק ערב השבעת הממשלה, וראוי שהתיקון יגובש כהצעת חוק ממשלתית לאחר דיון מקצועי ומעמיק, גם תוך מתן הזדמנות לציבור להעיר את הערותיו.
לפי הדוברים מלשכת היועצת המשפטית לממשלה:
– כבר היום תפקידו של השר לביטחון פנים כולל קביעת מדיניות למשטרה בעניינים בעלי חשיבות עקרונית. עם זאת, לאורך השנים נשמר עקרון עצמאות המשטרה והעומד בראשה.
– קריאת מכלול הצעת החוק מלמדת שהיא עלולה לצמצם באופן מהותי את עצמאות שיקול הדעת של מערכת אכיפת החוק, ובתוך כך, של משטרת ישראל והעומד בראשה. בכך, היא מביאה למעשה להסטה של נקודת האיזון בין סמכויות השר לעצמאות המשטרה, באופן שפוגע בעצמאות המשטרה וחורג מחלוקת התפקידים הנהוגה.
– בכל הנוגע לתחומים רגישים ביותר ובהם מדיניות חקירות, ניהול חקירות פליליות, הפעלת כוח כלפי אזרחים ובוודאי העמדה לדין, תחומים אלה ראוי שיהיו מסורים למשטרה ולגורמי אכיפת החוק ולא לגורם פוליטי.
– על המשטרה לבצע את תפקידה ללא משוא פנים ומבלי שתהיה נתונה ללחצים פוליטיים. זהו גם תנאי לאמון הציבור בה, הבהירו עורכי הדין מררי ולימון.
