
בנק הפועלים הודיע לחברת דפוס תעשייתית גדולה ממרכז הארץ, המחזיקה מפעלים בחולון ובעמנואל, על כוונתו לסגור את חשבון הבנק של החברה הקיימת שש שנים, בגין "פעילות חריגה" ו"דגלים אדומים" המצביעים על התנהלות בלתי תקינה לכאורה ועל חשש לעבירות על חוק איסור הלבנת הון.
החברה, המעסיקה 60 עובדים ומגלגלת מחזורים של כ-20 מיליון שקל בשנה, עתרה לבית משפט המחוזי בתל אביב באמצעות עורכי הדין תמיר סולומון ושלום אהרון בתביעה נגד הבנק. בשלב ראשון בקשה החברה הוצאת צו מניעה כסעד זמני, למניעת סגירה מיידית של החשבון, שתגזור עליה השלכות קטסטרופליות.
בנק הפועלים שב וטען כי פעולות החברה מעלות חשד להתנהלות בלתי חוקית, עקב דפוס חריג במסגרתו החברה מבצעת ניכיון של צ'קים עצמיים אצל נותני אשראי חוץ בנקאי באופן יומיומי כמעט ובהיקפים גדולים, מבצעת הפקדת מזומנים בסכומים גבוהים לחשבון הבנק; ובשל העדר התאמה בין דו"חות החברה לפעילות בחשבון. לטענת הבנק, ההתנהלות מצביעה לכאורה על פעילות עסקית שאינה אותנטית, וכי תזרים המזומנים של החברה בנוי על התנהלות פרטית מול צ'יינג'ים ועל פריטת צ'קים עצמיים, ללא כניסת כספים מלקוחות.
אגב, אחד מספקי האשראי החוץ בנקאיים המרכזיים של בעלת החשבון היתה חברת יונט קרדיט, לגביה מתנהלת חקירה פלילית בחשד למעילות והונאות, ואולם חברת הדפוס ניכתה צ'קים גם אצל ספקים נוספים, בהיקף אשר נראה לבנק חשוד.
"תשעים אחוז מהתנועות בחשבון הם כניסה ויציאה של כספים מגורמים חוץ בנקאיים", טענו עורכי הדין של הבנק ממשרד עו"ד רון כהנא, "בכל יום כל יום נכנסים שיקים לחשבון".
עורך דין ורו"ח סולומון ואהרון טענו בתביעה, כי הבנק לא טרח לבחון את התשובות והמסמכים הרבים שהגישו, והחלטתו לסגור את החשבון אינה סבירה. מנהל חברת הדפוס הסביר למנהלי הבנק כי התנהלותו הפיננסית נובעת מהסירוב של הבנק להעמיד אשראי לחברה, ואף הקטינו את מסגרת האשראי הקיימת. בשלב מסויים שינה הבנק את מדיניותו והעמיד לחברה מסגרת של 5,000 שקל בלבד, לאחר שבשלבים הראשונים לפעילותה העמיד לה הלוואות לרכישת מכונות וציוד יקר.
עורכי הדין סולומון ואהרון ציינו, כי "יתכן והבנק אשר צמצם את האשראים בחשבון אינו רואה בעין יפה כי מתחריו נותני השירותים הפיננסיים (צ'יינגים בשפה העממית, ז.ק) מסייעים בידי המבקשת באמצעות העמדת אשראי והלוואות, ומשכך הוא פעל לסגירת החשבון משיקולים לא ענייניים". לטענת עורכי הדין, החברה ענתה וסיפקה הסבר מפורט, סביר והגיוני לעסקאותיה עם הגורמים החוץ בנקאיים.
לאחר שמנהלת סניף הבנק הטילה ספק בקיומו של העסק כעסק ממשי, מנהל החברה הזמין אותה לבקר במפעלי הדפוס, ציינו עורכי הדין סולומון ואהרון, אולם מנהלת הבנק דחתה את ההזמנה והודיעה כי החברה לא מסרה הבהרות לאופן פעילותה.
המחלוקת הגיעה איפוא לבית המשפט. השופטת אורלי מור-אל שמעה את עדויות מנהל חברת הדפוס ומנהלת סניף הבנק, ואז קיבלה את בקשת החברה והוציאה צו מניעה נגד סגירת החשבון בבנק הפועלים (5 דצמבר).
"מן העדויות עולה שהמבקשת נדרשת לאשראי קצר-מועד מגופים חוץ בנקאיים לצורך פעילותה השוטפת… מנהל המבקשת הסביר כי בעקבות מדיניות הבנק, נאלצה המבקשת לפנות לגורמים חוץ-בנקאיים שהינן חברות ציבוריות וגופים הפועלים ברישיון ולקבל מהם כספים… מנהל המבקשת הסביר שקבלת אשראי נעשית על ידי ניכיון שיקים, לרבות של המבקשת (החברה) עצמה, תמורתם מקבלת המבקשת לעתים כספים במזומן ולעתים העברות בנקאיות אותם היא מפקידה בחשבון על מנת שלא להיכנס ליתרת חובה ולמנוע חזרת שיקים של החברה".
השופטת ציטטה את תשובת מנהל החברה לשאלה, מדוע ניכה שיקים של עצמו בצ'יינג'ים: "זה נקרא הלוואת סולו לטווח קצר, לחודש, חודשיים, וכשאני תקוע אני לוקח ליומיים גם. מאחר שהבנק חסם אותי ועצר לי את המסגרת… כדי להפעיל את העסק אני לוקח את הצ'ק שלי למלווה חוץ-בנקאי בעל רישיון, והוא נותן לי מזומן או מבצע העברה לחשבון. יש אישור של רואה חשבון והכל רשום".
מנהל החברה הסביר גם כי חלק מהצ'קים שהוא מוסר לנכיון הם של לקוחות שמשלמים בתנאי אשראי של שוטף פלוס120 ימים. "יש לי לקוחות כמו עיריות, מועצות או בנקים, שמבצעים לי העברות. גם בנק הפועלים עצמו הוא לקוח שלי. מלקוחות אחרים אני מקבל צ'קים – ומנכה אותם בצ'יינג'", הסביר המנהל. "בשוטף 120 אני צריך לממן שמונה מיליון שקל (ארבעה חודשים של עבודה, ז.ק). בינתיים אני צריך לשלם סחורה, משכורות ושוטף. כשאני תקוע אני הולך למי שנותן לי כסף… בכל פעם שהייתי צריך לדוגמה מאה אלף שקל, הייתי הולך ולוקח מיונט קרדיט הלוואות לטווח קצר".
השופטת מור-אל כתבה בהחלטתה כי התרשמה שהחברה "נכונה להעביר כל מסמך ויש ביכולתה להסביר את המירב המכריע של הפעולות בחשבון… הובאו הסברים המניחים את הדעת וניכר, לפחות לעת הזו, שמדובר בפעולות שאין בהן חשד שהן בלתי חוקיות… הפעולות הוגדרו על ידי הבנק כפעולות שאין בהן הגיון עסקי אך מנהל המבקשת הסביר את ההגיון העסקי שמוביל את התנהלות המבקשת, בהעדר מסגרת אשראי מספקת מן הבנק".
לדברי השופטת, "הוסר החשש להלבנת הון או לפעילות הנוגדת את הדין… בניגוד לנטען במכתבו של הבנק". נוכח זאת, חוייב בנק הפועלים להמשיך ולהפעיל את החשבון, וניתן צו מניעה כנגד סגירתו עד גמר ההליכים.
בהליך העיקרי (השלב הבא) תעלה לבירור טענת הבנק על פעילות "הנוגדת את תנאי החשבון", להבדיל מהטענה להלבנת הון שהוסרה מהשולחן. בשלב זה ישא הבנק בהוצאות בסך 6000 שקל לעורכי הדין.











