בית המשפט המחוזי בחיפה גזר (4 דצמבר) את דינה של דינה זלוטניק (32) מכרמיאל, לאחר שוויכוח בינה לבין חברתה שושנה מנשירוב (32 במותה) הוביל לתגרה בסופה רצחה את החברה בדקירות סכין. בית המשפט אמר כי מדובר ברצח אכזרי אך למרות זאת לא גזר עליה במאסר עולם.
הרצח התרחש בלילה שבין ה-14 ל-15 בינואר 2020, לאחר שפרץ ויכוח בין זלוטניק לבין מנשירוב בשעות הבוקר המוקדמות, לאחר לילה בו בילו יחד ואף שתו בירה. בכתב האישום תואר כי באותו לילה השתיים התכתבו ושוחחו עם כמה גברים, ומנשירוב חשדה שזלוטניק מעוניינת בקשר עם בחור שהיה בעבר בן זוגה. הריב התפתח ביניהן על רגע רצונה של זלוטניק להיפגש עם אותו בחור.
קללות הוחלפו בין הצדדים בתחילת האירוע כשזלוטניק ירדה על מנת לפגוש את הבחור ולא ענתה לשיחת טלפון שיזמה מנשירוב אליה – מה שעורר את כעסה. כשחזרה זלטניק לדירה, הקללות החריפו בין השתיים וגלשו לתגרת ידיים של ממש. בית המשפט קבע מחמת הספק כי מנשירוב היא זו שתקפה ראשונה את זלוטניק באמצעות סכין שהביאה מהמטבח, כאשר שרטה באמצעותו את צווארה.
מיד אחרי שהנאשמת הרגישה את הכאב כתוצאה מהשריטה היא הפילה את מנשירוב וגרמה לסכין ליפול מידיה של האחרונה. זלוטניק על פי האישום, לקחה את הסכין והחלה להלום באמצעותו במנשירוב. מותה של המנוחה נגרם על ידי שהוכתה שוב ושוב לפחות 20 דקירות בפניה, צווארה, בכפות ידיה ובגרונה, בחזה וזרועותיה ודקרה אותה כשהדקירה האחרונה הייתה הקטלנית. עוד נקבע על ידי בית הדין כי לא נלוו הכנה או תכנון והכוונה התגבשה תוך כדי המאבק כהרף עין, בספונטניות ובהחלטה של רגע.
הנאשמת ניגשה מיד לאחר מכן אל בית השכן וביקשה שיזמין משטרה והיא הודתה באוזניו של השכן שהיא "רצחה" או "הרגה" את חברתה וגם באוזני ראש צוות החקירה אמרה שהיא אשמה במיוחס לה.
השופטים דחו את טענות ההגנה שלפיה מעשיה של הנאשמת מהווים למעשה המתה בנסיבות של אחריות מופחתת וקבעו "אין בשום אופן לקבל את מעשה הרצח האכזרי שביצעה ככזה שאדם סביר יכול להבינו או להבין את מניעיו", והוסיפו כי "מדובר במעשה רצח לכל דבר ועניין".
בתסקיר העונש שנערך לזלוטניק צוין כי היא הביעה צער על המעשה ועל התוצאה הקשה אך השליכה את ההתנהלות על השימוש באלכוהול ועל הפחד שחוותה מפני המנוחה. התרשמות שירות המבחן הייתה כי הנאשמת סובלת מאישיות בלתי בשלה וכי קיים רקע של שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים וקשיים נפשיים. ב-2019 הורשעה הנאשמת על התנהגות פרועה במקום ציבורי והיזק לרכוש, בגינה הוטלו עליה שלושה חודשי מאסר על תנאי.
התביעה הצביעה במשפט, באמצעות עו"ד אילנה פיקוס רויטבלט, על המספר הרב של הפגיעות החמורות, 20 במספר, שגרמה הנאשמת למנוחה. מתחם העונש ההולם לדברי התביעה נע בין 25 שנות מאסר לבין מאסר עולם. הפרקליטה הדגישה את היעדר נטילת האחריות מצד הנאשמת כאשר ניסתה לשכנע כי פעלה בתנאי הגנה עצמית.
מנגד, סנגורה של הנאשמת החל את טיעוניו בכך שהמנוחה היא זו שהביאה את הסכין ובכך החל האירוע ופעולת המנוחה היא זו שגרמה לאירוע האלים. הוא טען גם כי מרשתו מקבלת טיפול פסיכיאטרי והפנה לשורה של מקרים שבהם בבית המשפט העליון הוטלו עונשי מאסר לתקופות קצובות ולא עונש מאסר עולם בגין עבירה של רצח בכוונה. עוד טען לעונש מידתי שיאפשר שיקום למי שמסוגלת לחיות חיים נורמטיביים ועשתה כן עד להסתבכותה.
הנאשמת סיפרה בדבריה האחרונים כי היא מתקשה וחשה כאב והודתה שהיא ראויה לעונש ומבינה שאין דרך לתקן את תוצאות המעשה וכי היא צפויה לשאת את השלכות המעשה עד ליומה האחרון.
השופטים אמרו לבסוף: "מצאנו לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 22 לבין 25 שנות מאסר לנשיאה בפועל לצד מאסר מותנה ופיצויים לטובת בני משפחת המנוחה".
לבסוף קבעו כי גזר דינה של הנאשמת יהיה 23 שנות מאסר לריצוי בפועל ו-24 חודשי מאסר על תנאי, כמו גם 150 אלף שקלים פיצויים למשפחתה של מנשירוב.
