הרשת גועשת בעקבות הטרגדיה בה נדקר למוות עובד בית החולים איכילוב, יורי וולקוב, רק כי העז לבקש מרוכב האופנוע עדי מזרחי להניח לאשתו שהעירה לו לאחר שהתפרע בכביש (23 נובמבר).
תחילה, המשטרה ייחסה למזרחי עבירת "המתה בקלות דעת", ולא רצח בנסיבות מחמירות. אלא שלאחר זעם רב בקרב משפחת הקורבן והציבור הרחב ניתנה הבהרה מטעם משטרת ישראל לפיה דרישת המעצר הינה בגין עבירת רצח.
אירוע טרגי שכזה בו אדם קיפח את חייו ללא כל סיבה מוצדקת מעורר את השאלה האם מבחינה משפטית אכן מדובר ברצח? כמו כן עולה השאלה האם מוצדק כי רק לאור סערה תקשורתית סבב תיק פלילי כזה או אחר – ישונה סעיף החשד?
לצורך מענה על השאלה ועל מנת לספק תמונת מצב משפטית יצוין כי בשנת 2019 נכנס לתוקפו תיקון 137 לחוק העונשין – הרפורמה בעבירות המתה. רפורמה זו סיווגה מחדש את עבירות ההמתה, עד שנת 2019 כלל חוק העונשין שלוש עבירות המתה מרכזיות והן:
רצח
הריגה
גרימת מוות ברשלנות.
כיום, לאחר התיקון ישנן ארבע עבירות המתה מרכזיות חדשות המדורגות לפי החומרה, וגן בתוכן נקבע מדרג של עבירות, ואלו הן:
1. רצח בנסיבות מחמירות – סעיף 301א (א) "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד".
זוהי העבירה החמורה ביותר, והיא מונה 11 נסיבות שונות אשר התקיימותן הופכת גרימת מוות "בכוונה" ו/או ב"אדישות", לעבירה החמורה של רצח בנסיבות מחמירות אשר עונשה הינו עונש מאסר עולם חובה. בין הנסיבות המפורטות נכללות:
רצח בכוונה תחילה.
רצח במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת, להסתיר ביצוע ולאפשר הימלטות מן הדין.
רצח לאחר התעללות ממושכת בקורבן.
רצח של עד.
2. עבירת הרצח הבסיסית – סעיף 300 לחוק העונשין: "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם".
עבירה זו משמעה גרימת מותו של אדם בכוונה או באדישות, אולם בשונה מהעבירה של רצח בנסיבות מחמירות, העונש של מאסר עולם הוא עונש מרבי. כלומר, במסגרת התיקון לחוק נעשתה הגדרה מחדש של העונש בעבירה זו שדינה מאסר עולם, אבל הוא אינו עונש חובה. בית המשפט רשאי להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה, או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים.
במקרה של מזרחי, אם בית המשפט ירשיע אותו בעבירת הרצח הבסיסית הוא רשאי לקבוע כי העונש יהיה מאסר עולם של ממש, או לחלופין לקצוב את העונש עד 30 שנות מאסר.
3. המתה בנסיבות של אחריות מופחתת – סעיף 301ב(ב) "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים".
עבירת המתה המתבצעת מתוך יסוד נפשי של אדישות או כוונה, אשר מגלמת בצידה עונש נמוך יותר של 20 שנות מאסר, וכוללת נסיבות מקלות, ביניהן: המתה לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות.
אובדן שליטה של הנאשם לאחר אותה ההתגרות
הפרעה נפשית של הנאשם אך כזו אשר אינה שוללת לגמרי את אחריותו.
עבירה זו כוללת חלופה נוספת של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, כאשר הנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה או מתמשכת בו או בבן משפחתו, והעונש בצידה הינו 15 שנות מאסר.
4. המתה בקלות דעת – סעיף 301 ג: "הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר 12 שנים".
עבירה זו מבדילה בין שני מצבים אפשריים של יסוד נפשי של פזיזות – האחד הינו אדישות והשני הינו קלות דעת. כפי שהוסבר, מקרים של המתה באדישות נכללים אמנם בשלושת סוגי העבירות הראשונות, אך במקרים של המתה בקלות דעת הנאשם נטל סיכון בלתי סביר לגרימת המוות אך קיווה שהתוצאה לא תתרחש.
5. "גרימת מוות ברשלנות", סעיף 304 לחוק העונשין.
נחשבת לעבירת ההמתה ה"קלה" ביותר מבין העבירות האמורות, ומשמעותה היא הפרת חובת זהירות שהיה על הנאשם לעמוד בה, למשל, יזמים ואחראי בטיחות במקומות עבודה, נהגים וכדומה.
הכותבת היא עורכת דין פלילית ומנויה באינדקס עורכי הדין של "פוסטה"
לפי מה שרשום כאן זאת באמת יכולה להיות המתה בקלות דעת הפרקליטות לא טעתה , הוא לא התכוון לרצוח. אני נגעל מהרצח אבל עדיין
הבעיה שהיה לו כלי נשק. זה לא אגרוף הוא היה מצוייד בסכין שעצם נשיאתו לא חוקית ודווקא בגלל הסיבה הזו שזה משהו שניתן לרצוח איתו בקלות