מפקחים של רשות מרקעי ישראל (רמ"י) פינו בשבוע שעבר שטח של 17 דונם בשכונת תל גיבורים הממוקמת על גבול חולון ותל אביב (27 אוקטובר).
מהרשות נמסר כי מדובר בפינוי שבוצע על פי פסק דין של בית המשפט, וכי הקרקע תשמש לבניית כ-1,000 יחידות דיור ואזור תעסוקה שישתרע על פני 280 אלף מ"ר. עוד אומרים ברמ"י, כי בפועל הקרקע פונתה מפולשים שהחזיקו בה בניגוד לחוק, וטרם הבנייה בקרקע השטח עתיד לשמש כמסוף תחבורתי.
מנגד, 11 משפחות שפונו מהשטח מאוכזבות מפסק הדין טוענות כי כרגע אין להם לאן ללכת.
מנגד, תשעה מתושבי השכונה הוותיקים ניהלו מספר הליכים נגד הפינוי:
מרדכי תורגמן
רפאל אמזלג
משה אמזלג
נאוה אמזלג
שלומית סידי
אליהו אמזלג
אילנית סיבוני
אורן זריהן
דקל תורג'מן.
ההליכים הגיעו עד בית המשפט העליון, שפסק כי על התושבים להתפנות. כבר בחודש יוני 2021 הגישה רמ"י בקשה לביצוע פסק הדין, ופנתה לרשמת הוצאה לפועל. אלא שאז, כצעד אחרון וניסיון למנוע את הפינוי, התושבים הגישו תביעה ובקשה בהולה לעיכוב הביצוע.
התושבים טענו בבית משפט השלום בבת-ים כי הם צאצאים של יעקב ומזל תורג'מן. לטענתם, הם החזיקו ועיבדו את המקרקעין מזה שלושה דורות, עוד משנות ה-40. בתצהירים שהגישו באמצעות עו"ד דובי בר חן ועו"ד ירין גולן הוסיפו התושבים כי הם מתגוררים בביתם מימי ילדותם וכי מדובר בבית הוריהם. לטענתם, ככל שנפל פגם פרוצדוראלי בהתנהלותם לרישום הקרקע על פי הנוהל בשנות השבעים, אין בכוח פגם זה לאיין את זכותם בקרקע ועל כן אין לפנותם מביתם, ובוודאי שללא פיצוי.
מנגד טענה רמ"י כי התושבים לא ביססו ולו ראשית ראיה או ראשית טענה לזכויותיהם הקנייניות. עוד נטען כי גם בבקשת התושבים הם לא טוענים לזכות קניינית כלשהי כי אם למגורים במקרקעין.
בנוסף טענה רמ"י כי בדיקה פרטנית לגבי התובעים במרשם האוכלוסין מלמדת שהם עברו לשטח רק לאחרונה לצורך מניעת פסק הדין, וכי חלק משטח של כמעט 30 דונם מיועדים לפיתוח מיידי לתועלת כלל הציבור.
השופטת רונית אופיר מבית משפט השלום בבת-ים קבעה כי למתיישבים במקום אין זכות קניינית על הקרקע, ועליהם לפנותה כדי לאפשר בנייה בשטח (25 אוקטובר). "מדובר בפסק דין חלוט ועל כן התובעים מושתקים מלטעון אחרת במסגרת הליך זה", פסקה השופטת ומתחה ביקורת על אופן ניסוח התביעה. השופטת הוסיפה כי כפי שנקבע בפסק הדין בעליון, "היות ומדובר במקרקעין בבעלות המדינה, הרי שכל טענה לזכויות נוגדות בה בטלה החל ממועד הרישום… גם אם התובעים יושבים בפועל במקרקעין הרי שאין מדובר בזכויות על פי דין שיש בהן כדי להקנות את הזכות לסכל את פעולת המדינה להוצאתו לפועל של פסק הדין בתביעת הפינוי".
אחד מתושבי השכונה, יוסי אמזלג (68), אמר לאתר "פוסטה" כי "רמ"י החליטה לעשות מחטף בזלזול. למרות שהלכתי בשקט, רוב התושבים פונו באלימות. אני לא נשארתי כי אני הולך לפי החוק".
מאיזו שנה אתה גר בתל גיבורים?
"משנת 1962, ההורים שלי גרו בתקופת המעברות".
לאן תלך עכשיו?
"לכולנו אין לאן ללכת, גם לא קיבלנו פיצויים. אני ישן פעם פה ופעם פה. אני מרגיש כמו פליט. אין לך איפה לשים את הראש".
לא נתנו לכם פיצויים כמו בגבעת עמל?
"לא נתנו שקל".
אז תגישו תביעת פיצויים?
"אין לנו מושג מה אנחנו הולכים לעשות".
למה השופטת לא הסכימה עם התושבים?
"השופטת לא מבינה את התיק. יש תצהירים משנות ה-60, אז איך אתה קורא להם שופטים? השופטת אמרה שאנחנו שקרנים. צו ההריסה היה מוכן מראש. הם (רמ"י) באו אלינו לפני המשפט ואמרו לנו – בית המשפט יוציא אתכם. כבר נקבע מראש".
ברמ"י טוענים מנגד, כי לנוכח העובדה שמדובר במשפחות קשות יום ולפנים משורת הדין, הרשות הציעה למחזיקים בשטח דמי התארגנות לפינוי, כדי לאפשר להם לשכור מקום מגורים חלופי. עו"ד שירה תם, מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל: "מתוך הבנה למצב המשפחות השוהות במקום, רמ"י פועלת במלוא הרגישות, יחד עם ביצוע חובתה לקיים את החלטת בית המשפט ולהחזיר את הקרקע לטובת הציבור".
