פיצה היא אחד המאכלים שמלווים אותנו מילדותנו ולא עוזבים אותנו לאורך כל החיים. לכל אחד יש את הפיצה המועדפת עליו, שעליה הוא לא מוכן לוותר בשום אופן. האמיצים שבינינו אפילו לא מפחדים להשקיע בפיצה ביתית בהכנה עצמית. אם גם אתם נמנים על האנשים האלה, אתם ודאי יודעים כי חיפוש מתכון לפיצה הוא משימה לא פשוטה. פיצה טובה דורשת לא מעט: כל המרכיבים שלה צריכים להיות טעימים ומשובחים ולהשתלב זה עם זה בצורה מושלמת. ואם אפשר, היא צריכה להיות גם קלה יחסית להכנה, ולא לדרוש אביזרים מסובכים. ובכן, השקענו וחיפשנו, ומצאנו בשבילכם את המתכון המושלם לפיצה ביתית שאף פעם לא תפרדו ממנו.
מתכון לפיצה ביתית
ראשית, חשוב לזכור כי טעמה של פיצה איכותית תלוי קודם כל באיכות המרכיבים. ככל שתצטיידו במוצרים איכותיים יותר (רצוי של חברות איטלקיות מקוריות), כך התוצאה הסופית תהיה טעימה יותר. עם זאת, במתכון הבא אין מניעה גם להשתמש במרכיבים פשוטים, אם כי חשוב להקפיד על טריות הירקות בהכנת הרוטב.
הבצק
בצק הפיצה הוא החלק החשוב ביותר במתכון. הבצק מהווה את עיקר הנפח של המנה ומשפיע ביותר על טעמה. בצק לפיצה הוא מעט מורכב להכנה, אך בחרנו במתכון שדורש כמה שפחות עבודה, ועם זאת עדיין מייצר בצק מופלא – עבה במידה אך אוורירי, רך וטעים.
נתחיל בערבוב שמרים יבשים או טריים עם מים פושרים (להיזהר שלא יהיו חמים מדי!) ונערבב עד המסתם. על משטח עבודה נפזר קמח המיועד להכנת פיצה, נערום אותו וניצור גומה קטנה בחלק העליון שלו. אל תוך החור ניצוק את השמרים, נוסיף שמן זית, מלח וסוכר. כדי שהבצק יהיה גמיש ואוורירי, יש ללוש אותו במשך עשר דקות לפחות, עד שהוא אחיד וקל לעבודה. נמשח אותו בשמן זית מכל צדדיו, נכניס אותו לקערה ונכסה במגבת מטבח נקיה. נניח לו לתפוח בנחת במשך שעה עד שעתיים.
נוציא את הבצק מהקערה ונעביר אותו אל משטח עבודה מקומח. נחבוט אותו על גבי המשטח כמה פעמים כדי שבועות האוויר שהצטברו בו יעלמו. נרדד את הבצק לצורת עיגול בגודל שמתאים לתנור שלנו (ייתכן שיהיה לכם מספיק בצק לשתי פיצות בינוניות במקום אחת גדולה). אפשר גם למתוח את הבצק באוויר בעזרת הידיים: זה דורש מיומנות, אך מקנה לו גמישות שמתבטאת גם בתוצר הסופי. חשוב לשים לב שהבצק לא יהיה עבה מדי, כיוון שהוא עתיד לתפוח מעט באפייה. נעביר אותו לתבנית משומנת (או לאבן פיצה, אם ישנה). בעזרת האצבעות, ניצור בשולי הבצק מעין מסגרת עבה מעט יותר, כיוון שזה חלק שנוטה להיחרך באפייה אם הוא דק מדי.
הרוטב
ניתן להכין את רוטב הפיצה גם מעגבניות משומרות או אפילו להשתמש ברוטב קנוי, אך אם אתם רוצים לייצר רוטב טעים ואותנטי באמת, אין מנוס מלהשתמש בעגבניות טריות.
נבחר עגבניות יפות וטריות, נחתוך בתחתית כל אחת מהן צורת X בעזרת סכין חדה ונבשל אותן במים חמים למשך כעשר דקות. נעביר את העגבניות בזהירות לקערה עם מים קרים עד שיתקררו ואז נקלף ונקצוץ אותן דק-דק.
נחמם שמן זית במחבת ונטגן בו שום כתוש עד להשחמה קלה. נוסיף את העגבניות הקצוצות ונמשיך בטיגון למשך כשתי דקות נוספות. נוסיף בזיליקום טרי קצוץ, סוכר, מלח ואורגנו מיובש. נערבב היטב ונניח לרוטב להתבשל כשתי דקות נוספות. נטעם ונתקן את התיבול לפי הצורך.
ניצוק את הרוטב על הבצק ונמרח אותו בעזרת מצקת בתנועות סיבוביות, אך נשאיר את השוליים חשופים. נבריש את השוליים בשמן זית, נפזר מלמעלה גבינת מוצרלה מגוררת (או כל גבינה קשה אחרת שאנחנו אוהבים), נוסיף תוספות כיד הדמיון הטובה עלינו ונאפה למשך כרבע שעה בחום של 200 מעלות. כשהגבינה מתחילה לבעבע והשוליים מקבלים צבע שחום מפתה נוציא את הפיצה מהתנור ונגיש אותה ישר לשולחן.
לסיום, כמה טיפים:
את בצק הפיצה ניתן להקפיא בצורת כדור לשימוש מאוחר יותר, ולהפשירו במקרר. הוא שומר היטב על טעמו ומרקמו גם לאחר הקפאה.
- אם הפיצה מיועדת לילדים, כדאי להפחית את כמות השום והבזיליקום שברוטב. ניתן גם לטחון אותו מעט במטחנה ידנית או בבלנדר כדי להעלים כל זכר לעלים הירוקים.
- יש כאלה שמעדיפים לאפות את הפיצה בחום גבוה ביותר של 300 מעלות לזמן קצר יותר. באופן זה נוצר בצק קריספי מבחוץ ורך ביותר מבפנים.
- במידת האפשר, כדאי להניח לבצק לתפוח לזמן רב יותר, אפילו למשך לילה שלם. הדבר משפר את טעמו, מרקמו ואפילו את הצבע שלו.
