
12 מאי 2021 היה אחד מאותם ימים סוערים של מבצע "שומר החומות", כאשר הארץ רעשה וגעשה עקב התפרעויות של צעירים ערבים על רקע התקוממות של ערביי ישראל.
בערב של אותו היום, קבוצה של צעירים יהודים הגיעה לאזור תחנת הדלק באור עקיבא. כאשר הם הבחינו בצעיר ערבי הם צעקו "ערבי ערבי", הגיעו עד אליו והחלו לתקוף אותו, הפילו אותו על הכביש, היכו אותו באמצעות חפצים ומקלות, בעטו בו, ודקרו אותו ברגלו ובראשו בסכין.
מספר עוברי אורח שהבחינו בתקיפה הקשה נחלצו לעזרת המתלונן, והגנו עליו מפני התוקפים והזעיקו את המשטרה.
בזמן שהשוטרים הגיעו לתחנת הדלק אחד התוקפים עוד היה אחוז אמוק והיכה את הצעיר הערבי באמצעות מוט שאחז בידו, אבל כאשר הבחין בשוטרים הוא ניסה להימלט, ונתפס.
בחיפוש על גופו נתפסה סכין והוא נעצר, אז גם התברר כי לצעיר הערבי שהותקף נגרמו חבלות רבות כולל פצעי דקירה בראש ובירך, והוא פונה באמבולנס למרכז הרפואי הלל יפה.
התוקף היהודי, רומן לויטן בן 34 מחדרה, נעצר בחשד שלקח חלק בהפרת סדר, התפרעות אלימה, קריאות גזעניות ואף ניסיון לינץ' בערבי. פרקליטות מחוז חיפה הגישה נגדו בהליך מהיר כתב אישום, בו היא ייחסה לו ביצוע עבירה של מעשה טרור, חבלה בכוונה מחמירה והחזקת אגרופן או סכין. בית משפט המחוזי בחיפה האריך את מעצרו עד תום ההליכים, אבל כעבור ארבעה חודשים בספטמבר אשתקד החליט השופט ניצן סילמן לשחררו למעצר בית באיזוק אלקטרוני.
לויטן, שיוצג לאורך ההליך כולו על ידי עו"ד יובל זמר, הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום, ולפיכך נפתח משפט הוכחות במהלכו העידו מספר עדים, ביניהם גם הצעיר הערבי שהוכה ונפצע, והשוטרים שנכחו בזירת הלינץ'.
במהלך המשפט נסובה המחלוקת בעיקר לגבי מידת מעורבותו של הנאשם באירוע.
הצעיר הערבי העיד כי הוא הוכה על ידי אנשים רבים, "מעל 500 איש אולי הרביצו לי", כדבריו, אולם הוא סיפר כי איבד את ההכרה והתעורר בבית החולים מבלי שהיה יכול לזהות מי מתוקפיו.
התביעה הסתמכה על עדויות של שלושה השוטרים שהגיעו למקום.
- שוטר אחד העיד כי ראה את הנאשם מכה את הקורבן בראשו באמצעות מקל חלול של מטאטא מברזל.
- שוטר אחר העיד כי ראה את הנאשם בעת שהגיח מתוך ההמון וניסה להכות את הקורבן, אולם נעצר לפני שהספיק לעשות זאת.
- שוטר נוסף העיד כי הבחין באדם שהתעקש להיצמד לנאשם, דיבר איתו בשפה הרוסית וניסה לשלוף דבר מה מכיסו, בדיעבד התברר לו כי אותו אדם ניסה לשלוף מכיסו של הנאשם סכין, עליה נמצא דם עם די-אן-איי התואם את דמו של הקורבן.
- הנאשם עצמו טען כי נקלע לזירה במקרה, הותקף על ידי אחרים, נפל, אחז במקל המטאטא וזרק אותו כדי להגן על עצמו. לטענתו, הוא פגע בקורבן בלי כוונה.
השופט ארז פורת קבע בהכרעת הדין כי עדויות השוטרים מביאות אותו למסקנה כי הנאשם רק הניף את המקל וניסה לחבוט בקורבן, אולם הוא נעצר בטרם הספיק לעשות זאת.
קביעתו זו של השופט המחוזי הסתמכה על עדות השוטר השלישי, לפי השופט יתכן ושני השוטרים האחרים "נטו להשלמת הסצנה העובדתית שתיארו ולא חזו בה בעצמם, ורק נדמה היה להם בהתבסס על רצף האירועים…". כתמיכה לכך ציין השופט את התיעוד הרפואי של הקורבן, שם מצויין כי נמצאו דקירות בראשו של הקורבן אך לא סימני מכות מחבטת מקל.
כמו כן הזכיר השופט פורת כי התביעה לא הביאה כל ראיה לכך שהנאשם השתמש בסכין המגועלת בדם שנתפסה על גופו, והתביעה לא הצליחה להוכיח כי הנאשם חבר לאחרים כ"מבצע בצוותא".
השופט פורת ציין כי הוא מקבל את עמדת הסנגור זמר לפיה אין ראיה התומכת בטענה שהנאשם הגיע למקום באופן מכוון כדי לפגוע בערבי. "גם אם אניח כי הנאשם פעל ממניע גזעני", ציין השופט, "עדיין לא ניתן להגדיר את מעשי הנאשם כמעשה טרור כהגדרתו בחוק".
השופט הוסיף כי החוקרים לא בדקו את הטלפון הסלולרי של הנאשם ולא הפיקו איכונים של הטלפון – מה שאולי היה עשוי ללמד על כוונותיו ומשך הזמן בו שהה בזירת האירוע.
גם אופן הגעת הסכין לכיסו של הנאשם, קבע השופט, נותר ללא הסבר, ולכן גם לא הוכח שהנאשם הוא זה שדקר באמצעות הסכין את הקורבן, בפרט מאחר שאותו אלמוני אשר נראה משוחח עם הנאשם בזירה ומנסה לשלוף מכיסו את הסכין – לא נעצר ולא נחקר.
בסופו של משפט ההוכחות, השופט החליט לזכות את הנאשם מהעבירה החמורה "מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה", כפי שהסתיימו רבי ממשפטי אותה תקופה בוערת גם נגד ערבים מיפו לוד ועכו. ועדיין, השופט הקפיד לציין, כי "מי שמנסה להכות באדם פצוע ושותת דם באמצעות מקל של מטאטא העשוי ברזל וחלול… צריך לצפות כי מעשהו יביא לחבלה חמורה אצל יעד התקיפה".
סיכומו של דבר, השופט הרשיע את הנאשם בעבירות גרימת חבלה בכוונה מחמירה ובהחזקת סכין (10 יולי).
עו"ד זמר מסר בתגובה: "הכרעת הדין מדברת בעד עצמה. הנאשם זוכה לחלוטין מהאישום החמור ביותר שיוחס לו. לא זו אף זו, בית המשפט מאמץ את גרסתו לפיה לא היכה במתלונן ולא היה שותף לתקיפתו האלימה, ובכך דוחה את טענת המאשימה בכתב האישום".











