רגע לפני פיזור הכנסת, מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה תיקון לחוק "זכויות נפגעי עבירה" והרחבתו, כך שנפגעי עבירה בתיקי עבירות אלימות ומין חמורות יוכלו להביע את עמדתם על הסדרי טיעון לפני בית המשפט, ולהביע את התנגדותם להסדרים.
הצעת החוק בשלב הנוכחי, כפי שאושרה בקריאה הראשונה, קובעת כי עמדת נפגעי עבירה ומשפחות הנרצחים תימסר לבית המשפט באמצעות הפרקליטות, שתחוייב להודיע כי הנפגעים מתנגדים להסדר, ולמסור לבית המשפט את עמדתם.
טרם הוכרע אם נפגעי העבירה יורשו להגיש לשופט עמדה בכתב – אפשרות זו נשארה פתוחה ותוכרע לפני הקריאות הבאות, אך לפי ההצעה הנוכחית בית המשפט יחוייב לברר את עמדת נפגעי העבירה ולדון בה.
כיום קובע החוק כי נפגעי העבירה זכאים למסור בכתב את עמדתם על הסדרי טיעון לתובע בתיק, אך לתובע אין חובה למסור את עמדתם לבית המשפט.
יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, לרה צינמן, אמרה כי "הרחבת זכות העמידה באמצעות השמעת עמדה של נפגע עבירה באופן ישיר בפני בית המשפט, זהו שלב ראשון במאבק", לדבריה השלב הבא יהיה מאבק על זכות משפחות הנרצחים להביע עמדה בעל פה אל מול השופטים באולם.
גם הפרקליטות וגם הסנגוריה הציבורית מתנגדות באופן נחרץ למתן זכות טיעון בעל פה לנפגעי עבירה, מהלך שיערער את שיטת המשפט לה יש שני צדדים, אולם הצעת החוק שאושרה בתמיכת הממשלה, מקדמת מעורבות גדולה יותר של נפגעי העבירה בדיונים על אישור הסדרי טיעון, באמצעות הצגת עמדתם, גם אם לא במישרין אלא על ידי התביעה או אף מסירת עמדה בכתב.
בדברי ההסבר להצעת החוק, שקודמה על ידי יו"ר ועדת חוקה ח"כ גלעד קריב בתמיכת ועדת השרים לחקיקה, נכתב כי "על בית המשפט תוטל חובה לברר מה היתה עמדת נפגע העבירה להסדר הטיעון המוצג בפניו. מתן הזכות לנפגעים להביע עמדה בהליכים המשפטיים יועיל להליך ויגביר את אמון הציבור בו".
עוד נקבע כי "בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, תבחן הוועדה אם להותיר את הבאת עמדתו של הנפגע בפני בית המשפט באמצעות התובע, או לאפשר להביא את עמדתו לבית המשפט בכתב, בעל פה או בדרך אחרת".
יצוין כי האישור בקריאה ראשונה, כפי שנעשה, מחיל על הצעת החוק "דין רציפות", כך שהכנסת הבאה תחל בדיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית, מבלי שההצעה תחזור לנקודת ההתחלה.
"כל הסדר טיעון בתיק רצח הוא פצע למשפחות, ולדעתנו זה גם פצע לחברה כולה", אומרת צינמן, הנלחמת למען קידום זכויות משפחות הנרצחים ונפגעי העבירה בחוק. לדבריה, המשפחות מתנגדות להסדרי טיעון כמעט תמיד. "הפרקליטות מנסה להפחיד אותנו, שתיקים שיתנהלו עד סיומם עלולים להסתיים בזיכוי, אבל אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון. הבקשה של המשפחות היא: תנהלו משפט, ואם צריכים להתגלות המחדלים של איסוף הראיות על ידי המשטרה, שיתגלו ושלא יטייחו אותם. אנחנו רוצים שהמשפטים יתנהלו ובית המשפט יכריע".
תיקון נוסף לחוק שאושר בקריאה ראשונה, הוא מתן זכות לנפגעי העבירה למסור עדות, "הצהרת נפגע" בעל פה בבית המשפט בשלב הטיעונים לעונש, לאחר הרשעתו של נאשם. כלומר, לאחר אישור הסדר או לאחר מתן הכרעת דין.
החוק כיום מאפשר מסירת הצהרת נפגע בכתב, בהצהרה זו מתארים הנפגע או משפחת הנרצח את הסבל שנגרם להם והנזק ארוך הטווח. לעתים מאפשרים בתי המשפט לנפגעי העבירה להעיד גם בעל פה בשלב זה, אך הדבר אינו מוסדר.
התיקון קובע כי לנפגעים תהיה זכות כאמור להעיד בעל פה, בנוסף להגשת "תסקיר נפגע" שמוגש כחוות דעת מקצועית על ידי גורמי טיפול.
התיקון שאושר בקריאה ראשונה בכנסת, בתמיכת הממשלה, הוא מיזוג בין מספר הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת קריב, שרון רופא אופיר, יבגני סובה, אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא ואחרים.
סוף סוף התכלתם לקבל קצת שכל ולהבין גם את הצד הנפגע