בהיסטוריה של לשון הרע יש שלושה תאריכים מכוננים:
1965 – שנת הלידה העתיקה של החוק הישראלי
1967 – השנה האחרונה שהחוק תוקן
שנות האלפיים – רשת פייסבוק של צוקרברג מכתיבה את הכללים מחדש.
כך, בסוג של בדיחות דעת אופיינית, פתח עו"ד רון לוינטל את הפאנל שהנחה בכנס אילת של לשכת עורכי הדין, על התחום המשפטי הצומח ביותר "רשתות חברתיות, חופש ביטוי, ריבונות ואכיפה" (23 במאי).
"מספר תביעות לשון הרע בעשור וחצי של פעילות פייסבוק ועידן הרשתות החברתיות שהביאו לעולם את הפייק ניוז לא הוכפל, אלא הרבה מעבר לכך, יש כיום פי חמישה תביעות בהשוואה למה שהיה קודם", אמר עו"ד לוינטל, מעורכי הדין הפרטיים הבולטים בתחום כיום, יו"ר ועדת איסור לשון הרע בלשכת עורכי הדין.
ראשונת הדוברים, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו, טענה כי המדינה צריכה להילחם בפייק ניוז, עם רגולציה על הרשתות החברתיות. הניסיון לקדם חוק כזה בישראל ("חוק הפייסבוק") נכשל עקב מחלוקות פוליטיות. "פייק ניוז היו מאז ומעולם", אמרה ברנע פרגו, "אך המשקל שלהן עלה דרמטית עם תפוצת הרשתות החברתיות והן הופכות מתוחכמות ומשוכללות יותר, ומופצות להיקף בלתי מוגבל של אנשים".
בפאנל המשותף ישבה גם עו"ד כנרת בראשי, שמנהלת במסגרת תיקי נתניהו קמפיין קולני ישיר ואגרסיבי נגד המשטרה והפרקליטות, ועדי התביעה שלהן, בינהם ברנע פרגו. לאחר לכתה של יועמ"שית ראש הממשלה, תקפה בראשי את דבריה, וטענה כי התשובה שנתנה ברנע פרגו ביום ראשון לבג"צ בנושא הבנייה בביתו של ראש הממשלה בנט, היתה "פייק ניוז" בעצמה.
בראשי גם לקחה את הקריאה של יו"ר הלשכה אבי חימי בפתיחת הכנס לגונן על בית משפט העליון, כדי לקרוא ב…. רשתות החברתית, להדחתו לאלתר מתפקידו. בראשי, שלא מפסיקה למשוך ולשגר אש על רקע מתקפת תומכי נתניהו על מגיני בית המשפט, אמרה למנחה עו"ד לוינטל, "איך שאני אומרת בוקר טוב, אני מקבלת תביעות דיבה. מצד שני, אנשים מפיצים עלי משנה שקרית דרך יוזרים פיקטיביים, ואין לי דרך לחשוף את זהותם".
עו"ד לוינטל לקח את הדברים והציע לדבר על "קטטות הרשת" והתביעות הנגזרות, עם משתתפי הפאנל הנוספים, עורכי דין שמייצגים תובעים ונתבעים, עיתונאים ונציגי רשויות האכיפה. "אני מסתכל מהצד לפעמים על 'התקוטטויות' של עיתונאים, פעילי ימין ופעילי שמאל. האם ראוי שכל התקוטטות כזו תניב תביעות דיבה?".
חיים לוינסון הוא עיתונאי ב"הארץ", פאנליסט מתוקשר וצייצן מדופלם ברשתות ובכלל אשר מתמודד מול תביעות שהגישו נגדו ערוץ 14 וח"כ גלית דיסטל אטבריאן עקב ציוצים סאטיריים. "אנשים אוהבים להיפגע. תביעות דיבה צריכות להיות מוגשות על עובדות לא נכונות או הטעיה, ולא על שטויות. העיתונאי גיא פלג מגיש לדעתי יותר מדי תביעות. הוא תבע אדם שכתב עליו שהוא 'קצין גסטפו נאצי' – אז מה!? לדעתי לא צריך לתבוע על גידופים מעין אלה".
לוינסון סבור גם כי לא ראוי שחברי כנסת מגישים תביעות, כשמצד שני אין אפשרות לתבוע את חברי הכנסת בגלל חוק החסינות.
למי יש סיבולת אקסטרה?
עו"ד לוינטל לוקח את זה צעד קדימה: "שאלה דומה אפשר לשאול גם לגבי שוטרים, אנחנו רואים תופעה של יותר ויותר שוטרים תובעים אזרחים שכתבו נגדם ברשת בגלל פעולות אכיפה. בין השוטר לאזרח קיים חוסר שוויון מובנה. לשוטר יש יתרון מוחלט: יש לו גב משטרתי, דוברים שמתפקדים לעיתים כ'קציני שיימינג' ומערך מצלמות גוף שהשוטר יכול לעשות בהם שימוש לתביעה נגד האזרח".
עו"ד יוני ג'ורנו, שמייצג שוטרים בתביעות דיבה נגד אזרחים, טען בתגובה: "לצערי, בתי המשפט מעדיפים כוכבי ריאליטי. כשייצגתי את אביבית בר זוהר וקראו לה ברשת 'זונה', היא תבעה וזכתה ב-30 אלף שקל. אבל כשייצגתי שוטרת שקראו לה 'זונה', בית המשפט פסק פיצויים של 5,000 שקל בלבד לשוטרת. למה?".
עו"ד שירה בריק ממשרד עורכי דין ליבליך-מוזר-גליק המייצג בין היתר את קבוצת "ידיעות אחרונות" ואת קבוצת "הארץ", הביאה את הפרשנות שלה לטענה של ג'ורנו: "שוטר הוא לא ככל אזרח. הוא משרת ציבור, הוא צריך 'סיבולת' אקסטרה. כאשר אזרח כותב על שוטר שמשתמש בכוח, והשוטר תובע – זו תביעת השתקה".
עו"ד ג'ורנו לא מרפה: "השוטרים מתוסכלים וחלשים, וזו מדינה חלשה".
הנה שוטרת שהצטרפה לדיון, רפ"ק לי פרל בהירי ממדור חקירות במטה הארצי שהוזמנה לפאנל כנציגת משטרת ישראל ומגוננת על הז'אנר של ג'ורנו. "שוטר הוא לא שק חבטות. הוא לא יוצא עם שריון לשטח. השאלה למה הפסיקות נמוכות כל כך".
עו"ד לוינטל מגיב מכורסת המנחה: "ליין השוטרים התובעים מזיק לכל הצדדים: לשוטרים שמקבלים פרוטות, לעורכי הדין שמייצגים עבור פרוטות, לאזרחים שנפגע חופש הביטוי שלהם, לשופטים שמבזבזים זמן שיפוטי. אף תיק כזה לא הניב פיצוי משמעותי לשוטרים. חלקם נדחו, ונפסקו הוצאות".
לטענת עו"ד לוינטל, מדובר בניצול לרעה של חוק איסור לשון הרע, ופערי כוחות לא הוגנים בין השוטר לאזרח. "צריך גם לזכור – שוטר שפגע באזרח ונתבע בתביעה נזיקית לא משלם את הפיצוי מכיסו – המדינה משלמת. לא ברור למה הוא תובע אישית וגורף את הפרוטות שנפסקות לכיסו הפרטי. לא חלות עליו חובות לפצות אזרח מכיסו, או זכויות לפרנסה שנייה פרטית שנובעת מעבודתו הציבורית".
הנושא הבא היה היבט האכיפה בעבירות לשון הרע, והחוק הפלילי. "אזרחים פונים למשטרה ומגישים לעתים תלונות על פרסומי השמצה קשים, על איומים, הפרת צווים שיפוטיים והטרדה מינית ברשת, באמצעות חשבונות 'בוטים', או אתר שמפרסם מחו"ל. המשטרה סוגרת את כל התיקים האלה, חוץ מפרשת הבלוגרים (לורי שם טוב ושות') שפגעו בממסד המשפטי והציבורי", אמר עו"ד לוינטל. "למה המשטרה לא עוזרת לאזרח, אלא רק כשההכפשות הן נגד שופטים ועובדים סוציאליים?".
עו"ד בהירי: "לשון הרע בעיקרה זו עוולה אזרחית, צריך אישור פרקליט בכיר להגיש כתב אישום, והאישורים ניתנים במשורה – לא רק בלשון הרע (פלילי) אלא גם בעבירות הסתה, והעלבת עובד ציבור".
עו"ד לוינטל: "אנו רואים כיום תביעות אזרחיות שמוגשות גם בגלל 'ממים' ברשת וסטיקרים למיניהם. הוגשה עכשיו תביעה של צעירה, שתובעת חבר שלה לשעבר שהפיץ תמונה שלה ברשת עם 'ראש של היפופוטם'. למעשה כל אחד מאיתנו הוא בעל פוטנציאל להיתבע, על פוסט כלשהו שהעלה. אולי זו אמנות עכשווית?".
עו"ד בריק: "לדברים יש קונטקסט. אם אדם הפיץ 'יצירה' כזו בתום לב, או בהיסח הדעת בית המשפט יתייחס לדברים. בית המשפט קבע שצריך להתייחס בזהירות לתביעות נגד אנשים שמשתפים פוסטים של אחרים באמצעות כפתור 'share'. לחלק מהדברים צריך להתייחס כזוטי דברים".
המומחים על הבמה המשיכו ודיברו על המגוון הרב של הסוגיות בתחום שמסעיר את החברה בכל העולם, ומאיים על המגמות הפוליטיות המוכרות, ועל השיח החופשי והפרוע המשתרע על פני מיליוני אינטראקציות יומיומיות ברשת אשר מציף אינספור סכסוכים והרבה מאוד שאלות משפטיות רגישות אשר יורדות לשורש הגבולות של חופש הביטוי. בשורה התחתונה, מספר ההליכים המשפטיים שנמצא בתאוצה מתמדת, ושלפחות חלקם מיותרים וקנטרנים, תוצר של התנגשויות מילוליות שהיו מתנדפות מבלי להשאיר חותם, אלא שבעידן הרשתות החותם נותר באמצעות המילים הכתובות והצורבות ברשת.
"זה תחום משפטי שמתעצב ומתפתח כל הזמן תוך כדי תנועה", מסכם עו"ד לוינטל, "בחוק הקיים אין באמת תשובות איך על בתי המשפט להתייחס לכל like ולפרש כל share".
* גילוי נאות: עוד רון לוינטל הוא יועץ משפטי לאתר פוסטה
