בית משפט מחוזי דחה עתירה של אחד מנותני שירותי המטבע הפרטיים הגדולים נגד רשות שוק ההון.
הרשות דחתה את בקשת הצ'יינג' לקבל רישיון והורתה לו לסגור על בסיס מידע חסוי המייחס לו עבירות הלבנת הון, אשר עליהן לא נחקר.
לציינג' היו שלושה סניפים באזור גוש דן, ומדובר באחד מנותני שירותי המטבע הגדולים אשר מגלגל מאות מיליוני שקלים ומשמש בנק המספק שירותי אשראי וניכיון צ'קים עבור מאות צ'יינג'ים קטנים.בענף הביעו חשש מהשפעת המהלך נגד העסק הוותיק הפועל מ-1999 על המשך הפעילות של לקוחותיו.
עד 2019 התנהלה החברה תחת היתר רשמי של משרד האוצר.
משנת 2017 כאשר כל 2,000 העוסקים החוקיים בענף עמדו תחת איום, לאור רפורמה ברישוי וחוק חדש שהעביר את הצ'יינג'ים שהוגדרו כגורמים חיוניים בשוק האשראי בכל הקשור לתחרות מול הבנקים – תחת פיקוח של גורם חדש, רשות שוק ההון.
כך, החל מ-2017 הוגדרו כל הפועלים בתחום כבעלי "היתר זמני" עד שייבחנו בקשות חדשות לרישיונות.
לפני שנה הרשות הודיעה לבעל הצ'יינג' כי על בסיס מידע מודיעיני חסוי של המשטרה, הוחלט לסרב לבקשתו לחדש רשיון, משמע לסגור אותו.
בפרפרזה של שני משפטים שניתנה במקום נימוק נטען, כי לפי המידע המסווג הוא מעורב לכאורה ב"עבירות פליליות, לרבות עבירות הלבנת הון".
לפני כחודשיים נשלחה לו הוראת סגירה מיידית.
הבעלים עתר לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד אריה מוסקוביץ וטען כי אין לו אפשרות להתגונן, כאשר לא הוצגה לו טענה קונקרטית כלשהי ואין חומר גלוי, ולפיכך "זכות הטיעון" היא למראית עין, והתוצאה ידועה מראש. זאת כאמור מבלי שזומן אפילו לחקירת משטרה.
עו"ד מוסקוביץ ביקש מבית המשפט לקבוע כי מידע מודיעיני שלא התקיימה לגביו חקירה, לא יכול להיות בסיס ראוי וחוקי להחלטה.
השופט ארז יקואל דחה את העתירה אחרי שעיין במעמד צד אחד במידע המודיעיני: "בית המשפט לעניינים מינהליים אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות… בחנתי לעומקו את המידע, קיבלתי הסברים. התרשמתי שההחלטות, הנסמכות על המידעים השונים, נטועות במתחם הסבירות המנהלי".
השופט ציטט מהמבוא לחוק הפיקוח כי "אחת התכליות המרכזיות היא הצורך להילחם בפשיעה… לצד גורמים לגיטימיים הפועלים בענף, נכנסו לענף גורמים עברייניים ונוצרה תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב. לעתים משמשים נותני שירותי המטבע כצינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשע".
לדברי השופט, "אכן, לא הוגש כנגד העותר כתב אישום. עם זאת, לא הונח כל בסיס ממשי לטענות י אין בסמכות הרשות להסתמך אך על מידע מודיעיני חסוי". עוד הוסיף: "בניגוד לסברת העותרות, תוקפן של ההחלטות אינו לצמיתות. לא נשללה האפשרות לשוב ולפנות לרשות פעם נוספת… עם השתנות הנסיבות".
בנוסף לצו סגירה חייב השופט את העותר בהוצאות משפט של 20 אלף שקל למדינה.
לפי נתוני משרד האוצר המעודכנים לחודש נובמבר, מתוך 2,027 בקשות רישיון שהגישו נותני שירותים פיננסיים לרשות שוק ההון, אושרו עד כה 388 רישיונות, ולעומת זאת נשללו 396 בקשות. כלומר, על כל צ'יינג' המקבל רישיון – צ'יינג' אחר נדחה (רובם ותיקים ופעילים) ביחס של אחד לאחד (!).
עילת הסירוב על בסיס מידע מודיעיני למעשה אינה מצוינת בחוק, המתייחס במפורש רק לסירוב על בסיס הרשעה, או כתב אישום נגד העסק – או "נסיבות אחרות המתקיימות לדעת המפקח".
את הפתח הזה ניצל המפקח על שוק ההון, משה ברקת, כדי לפרסם חוזר הנחיות בשם "יושר ויושרה" בו הוא קבע כי לדחיית רישיון מספיק גם "מידע מרשות בטחון". בענף אומרים כי חוזר זה הוא "נשק יום הדין", אשר למבקשי הרישיונות אין אפשרות להתגונן מפניו, ומה שיותר בעייתי הוא שהמפקח יצר את "הנשק" בעצמו באמצעות הנחיות, על בסיס מונח עמום של מידע מודיעיני, ושימוש בנשק זה עשוי להביא ל"מוות" כמעט ודאי של העסק אליו הוא כוון. כך מצליחה המשטרה, מבלי להתאמץ בהשגת ראיות קבילות, לתת המלצה שלילית ולסגור את אותם נותני שירותים פיננסיים.
