בחודש אוגוסט אשתקד הוגשו כתבי אישום נגד חמישה תושבי באר שבע על עשרות עבירות של סחר בסם סינתטי, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וקשירת קשר לפשע.
את החקירה בצעו בלשי ימ"ר נגב, והיא הסתיימה ב-24 אישומים של סחר בסמים בשלושה כתבי אישום נפרדים, נגד חמשת הנאשמים:
אבירן אבקסיס (34)
שי יום טוב פרמונד (41)
בנימין סלמן (47)
לירון גבאי (46)
נאשם נוסף, נהג מונית (52)
נגד הנאשמים, שמיוצגים על ידי עורכי הדין אדיר בן לולו, בת אל חיים יואל, רחמים דיין, ניר ליסטר ועידו פורת, נטען כי הם במשך תקופה ארוכה הם הפעילו רשת להפצת סמים תוך שהם שוכרים דירה ממנה הפיצו את הסמים בתחכום רב באמצעות טלפונים מבצעיים ושמות קוד.
עוד עלה מהחקירה, כי בסוף חודש יוני הסתכסכו הנאשמים, והפורשים הקימו בנפרד רשת חדשה אשר פעלה בדומה לרשת הקודמת. במסגרת הרשת החדשה שכרו המעורבים יחידת דיור בבאר שבע, לשם הביאו את הסמים "המבושלים" על מנת לחלק אותם למנות, ומשם הפיצו ללקוחותיהם.
התשתית הראייתית נגד הנאשמים מתבססת על דו"חות פעולה של השוטרים, עדויות הקונים, שיחות מוקלטות, הודעות SMS וכן גרסאות שמסרו שניים מהנאשמים.
בחודשים האחרונים החל המשפט, אבל אז הגיש עו"ד רחמים דיין המייצג את נהג המונית, בקשה למשפט זוטא עקב טענה להפרת הבטחות שלטוניות מצד חוקרי המשטרה למרשו אשר שיתף עימם פעולה. בבקשה שהוגשה לבית משפט השלום בבאר שבע נטען, כי "מעמדו של הנאשם המדובר מקביל וזהה למעמד עד מדינה אשר ההסכם עימו הופר ברגל גסה… על אף שלא נחתם עימו הסכם פורמלי…".
עו"ד דיין טוען, כי חוקרי הימ"ר גבו את הודאותיו המפלילות לאחר שעשו תרגילי חקירה אסורים ופיתו את הנאשם בהבטחות חד משמעויות לכך שבתמורה לעזרה שלו בפיצוח התיק תבקש התביעה להקל בעונשו ולהסתפק בתקופת מאסר שלא תעלה על שנה וחצי.
על פי הסנגור, במהלך החקירות "היה הנאשם משוחח ארוכות עם צוות החוקרים והקצינים מחוץ לחדרי החקירה במסדרונות, ברכבים משטרתיים, תוך שהם מפצירים בו להודות ולהפליל עצמו בניגוד לרצונו בעבירות אותן לא ביצע, והכל תוך הסבר פתלתל שאיננו אמיתי ומנוגד לכל דין, כי אין משמעות לעובדה אם מכר הנאשם פעם אחת סם או עשרות פעמים".
עוד נטען בבקשה, כי "היחידה החוקרת הפצירה בנאשם להודות בניגוד לרצונו החופשי ותוך הטעייתו לחשוב כי למעשה הוא נמצא בסטטוס של עד מדינה , אבל ללא חתימה על נייר רשמי".
לפי הבקשה, החוקרים הציגו לנאשם מצג שווא במהלכו הם התקשרו לכאורה לגורמים רלוונטים בפרקליטות, ושוחחו עימם על העונש הצפוי לנאשם אם ימסור את המידע המבוקש. באחד המקרים, נטען, כי שבועיים לאחר מעצרו התקשרו החוקרים בנוכחות הנאשם לאדם שהוצג כגורם בכיר מאוד אשר אמון על ניסוח כתב האישום, והאחרון נשמע אומר בקולו כי הוא מתחייב לענישה שלא תעלה על שנה – שנה וחצי.
להמחשת טובות ההנאה שהובטחו, טוען הסנגור דיין בבקשה למשפט הזוטא, החוקרים הזמינו את בני משפחתו של החשוד על מנת שיקבלו חזרה את המונית עליה הוא נהג, על אף שהיו ראיות לביצוע עבירות של הפצת הסמים באמצעות המונית, הכל על מנת לבסס את אמון הנאשם לגבי ההסכם שהובטח לו. בנוסף, המשטרה השאירה בחזקתה רכב שני שנתפס לו, לטענת הסנגור כדי לוודא כי הנאשם יקיים את חלקו בעסקה.
"לא אחת ציינו החוקרים וקציני החקירות כי הנאשם הוא הרבה יותר מעד רגיל מבחינתם", כתב הסנגור, "הם הפגינו כלפיו חיבה ודאגו לצרכיו תוך מתן הבטחות אין סופיות לכך שהתוצאה הסופית תיטיב עימו… וכי הכל בידיים שלהם.
"החוקרים אפשרו לו לקבל אוכל חם וארוחות חמות מבני משפחתו, בניגוד גמור להוראות שב"ס והמשטרה, אפשרו לנאשם לשוחח בטלפון עם בני משפחתו, ואף אפשרו לו לצאת מחדרי החקירות כשאיננו אזוק… הכל בזמן שהם טוענים בהארכות המעצר לחשש ממשי מפני שיבוש החקירה".
לפי הסנגור, כאשר הנאשם העיר לחוקרים בהקשר זה כי בבית המשפט הם אומרים דברים שונים מאלו שנאמרים לו בחדר החקירות, הם ניסו לפייס אותו ודאגו לו לעוד סיגריות ועוד קפה. על פי הסנגור, זו היתה השיטה של החוקרים, חקירה רשמית מצד אחד וחקירה לא רשמית מצד שני, כאשר בחקירה הלא רשמית הם השיגו ממנו את הראיות במקביל לכך שהבטיחו לו את ההטבות.
ב-15 בנובמבר, נטען, לאחר שחומר הראיות נחשף בפני יתר הנאשמים הגיע פלוני לתא מעצרו של הנאשם בשעת ערב מאוחרת והחל לצעוק לעברו "עד מדינה", "מלשן מניאק" ואיים עליו כי ישוב בלילה ויגמור אותו בשל היותו עד מדינה.
בעקבות המקרה הזה, נטען, הוא לא עצם עין כל הלילה מחשש לפגיעה בו ובשעה שש וחצי בבוקר ארז את כליו וביקש מהסוהרים לצאת מהתא והאגף. משום כך הנאשם הועבר לאגף טעוני הגנה בכלא אלה, בין היתר בשל ההסתמכות של שב"ס חוות דעת חוקרי המשטרה.
דיון בבקשה ייערך בבית משפט השלום בבאר שבע ב-15 פברואר, ואז יתברר באם תתקבל הבקשה למשפט זוטא, הליך משפטי שיתקיים במקביל למשפט הראשי אשר יושהה עד לסיום הליך הזוטא.
בתגובה שנמסרה על ידי התביעה המשטרתית לבית המשפט נכתב: "ככל שעלה בידי המאשימה להבין את טענת הנאשם הרי שבסופו של יום הוא טוען כי ההודאות שניתנו על ידו במהלך חקירותיו 'הוצאו מפיו' שלא מרצונו החופשי. משכך, יש לקיים בעניינו 'משפט זוטא' במסגרתו תיבחן 'כשרותן' של אמירותיו בחקירותיו במשטרה. ככל שזו אכן עתירת הנאשם הרי שאין המאשימה נדרשת להשיב לטענות אלו, הן תיבחנה במסגרת 'משפט הזוטא' שיערך. יחד עם זאת יובהר, כי המאשימה דוחה מכל וכל את טענות הנאשם, די בנקל ניתן להתרשם מכך שאמירותיו ניתנו על ידו באופן חופשי ומרצון וזאת מבחינה קצרה של הודעותיו המוקלטות".
