בבית משפט השלום בחיפה נשמעת הבוקר, בפני השופט ד"ר זאיד פלאח, חקירתו הנגדית של קצין המשטרה הנאשם בגרימת מותו ברשלנות של סלומון טקה בן ה-19, ביוני 2019.
הדיון נערך באולם גדול בהיכל בית המשפט בחיפה. זהו דיון שני בו הנאשם מעיד. האולם מלא מפה לפה, ונוכחים בו בין היתר שתי אחיותיו של טקה המנוח, והוריו.
הנאשם מופרד מהקהל באמצעות זכוכית ולצדו מאבטח צמוד. הדיון מתנהל ללא הפרעה.
הקצין סיפר כי יצא לטייל בפארק ציבורי בקרית חיים בשעת ערב עם אשתו וילדיו, כאשר הוא אינו בתפקיד. אשתו הבחינה בסיטאוציה בפארק הציבורי, כאשר שלושה נערים (15.5, 15, 14) נראים מאיימים על ילד בן 13 והוא מסר להם 50 שקל, והסבה את תשומת לב בעלה שהחליט להתערב באירוע.
לדברי הנאשם, בן ה-13 אישר בפניו שנתן להם כסף, אך לא אמר מפורשות שסחטו אותו. "אבל לפי שפת הגוף שלו הוא היה מפוחד ולא הסתכל לי בעיניים, משפת הגוף שלו הבנתי שהנער מפוחד".
תובע מח"ש רונן יצחק: "למה לא הזמנת ניידת?".
הנאשם: "באותו רגע לא עלה לי בראש".
התובע: "ואז באותו שלב המנוח טקה מגיע לפארק. הוא חולף על פניך ועל פני הנערים, לדבריך בשחזור, בהתחלה טקה לא אמר מילה וממשיך ללכת. ואז הוא – טקה – שומע את השיח שלך עם הנערים, בחקירה הראשית תיארת אותו כשתוי ומסומם".
הסנגור, עו"ד יאיר נדשי, התערב: "אנחנו יודעים בדיעבד מחוות דעת שהמנוח היה שתוי ומסומם, בזמן אמת הקצין לא ידע את זה".
התובע ממשיך: "בשחזור אמרת – הייתי מוקף בנערים שהיו כולם תחת השפעת אלכוהול, והמנוח היה גם תחת השפעת סמים".
הנאשם: "היום אני זוכר רק שמפיו של המנוח נדף ריח של אלכוהול. זה הדבר היחיד שידעתי בשטח בזמן אמת".
בשלב זה התובע יצחק טוען שהנאשם השחיר את טקה בחקירותיו ובעדותו הראשית, ושואל: "המנוח איים עליך?".
הנאשם: "לא. באותו רגע לא. לא צעק עליי, אבל הפריע לעבודה שלי".
התובע: המנוח ראה אדם זר מבוגר לבוש גופיה, ניגש לנערים בני 13-16 ומתשאל אותם. שאלה הגיונית בעיניך?
"כן. הוא שאל מי אני".
אלו שאלות לעניין, לא של אדם מסומם או שיכור. יכול להיות שהנאשם טעה בהערכה של האדם שעומד מולו. המנוח לא האמין לך שאתה שוטר?
"הוא אמר שהתעודה מזויפת".
המנוח חשב שהנשק שלך הוא איירוסופט שיורה כדוריות, ולא אקדח אמיתי?
"נכון".
טקה אמר לך שהוא לא מאמין שאתה שוטר, והוא אמר לאחד הנערים: 'תזמין משטרה'. אתה מסכים איתי שכאשר אזרח רואה שאדם מבוגר פונה לחבורת נערים, מתשאל אותם, הוא רואה אקדח – המנוח עושה את המעשה הנורמטיבי. הוא חושד שאתה מתחזה לשוטר, ורוצה להזמין משטרה.
הנאשם מאשר.
הם חושדים בך שאתה מתחזה. הנערים הזמינו ניידת. למה אתה לא נשאר במקום. למה לא חיכית, למה הסתובבת והלכת, עזבת את הפארק?
"המנוח התחיל להתערב לי בעבודה, התחלתי להרגיש את העליהום".
בהתחלה הנערים שיתפו פעולה? המנוח לא קילל אותך לא איים עליך באותו שלב?
"נכון. אבל ברגע מסוים כשטקה התערב, הנערים הפסיקו לשתף פעולה, הפסיקו להקשיב לי. ברגע שהגיע המנוח, הרגשתי שאני מאבד שליטה באירוע. הוא בא והתחיל לשאול אותי שאלות, 'לתחקר' אותי".
התובע: "מנקודת המבט של הנערים אתה נמלט מהזירה. בעיניהם מגיע אדם מבוגר, מתחיל לעשות חיפוש על הנערים שהוא לא חוקי (מחפש כסף או חפצים בכיסיהם). סלומון מגיע, חושד שאתה מתחזה, הם אומרים לך שיזמינו ניידת, ואז אתה עוזב את המקום. הנה התשובה למה הם הולכים אחרי הנאשם, שמנתק מגע מהם".
התובע יצחק: אחד הנערים צילם אותך ואמר שהוא מעלה לפייסבוק. האם זה איום? האם קללות הן איום? בחקירה אמרת שטקה אמר: נביא לך אנשים מהדרום או מנצרת.
הסנגור עו"ד נדשי:" זה משתלב בעזות המצח שלהם לכל אורך האירוע".
עכשיו מושמעת בבית המשפט שיחת טלפון שעשה הנאשם למוקד 100 כאשר הוא חש בהסלמת האיום כלפיו, כאשר עזב את הפארק והנערים וטקה בעקבותיו . "חבורה של שלושה אתיופים ועוד נער, רח' השיירה. צריך ניידת שתפזר אותם מפה", אמר למוקדנית. בסוף השיחה למוקד נשמע הנאשם אומר ברקע לאחד הקטינים: "תוריד את האבן".
"הרגשתי שהם עוטפים אותי", אמר בבית המשפט, "אני מרגיש סכנה שקרבה אלי. הארוע הסלים מרגע לרגע. מרגיש שאני הולך לחטוף אבן".
ואז הקצין נכנס לחצר של בית בבנייה, אבל הנערים לא נסוגים. הוא נפגע מאבנים שהושלכו עליו. "אבן פגעה בכתף ימין. כשאני מרים את הראש לראות איפה הם, פוגעת בי אבן שניה ליד זרוע שמאל". בשלב זה הוא מגיב. "תוך 10 שניות אני יוצא מהחניה למרכז הכביש. אני צועק להם, ואז אני מוציא את הנשק ודורך אותו. יד שמאל שלי מגנה על הפנים מאבנים שנזרקות, וביד השניה עושה תנועה עם האקדח להרתעה… אני אומר תתרחקו, והמנוח מתקרב אלי.. להערכתי עברו 10 ל-15 שניות מהדריכה לרגע הירי".
השופט פלאח: "האם מהרגע ששלפת אקדח, עדיין נזרקו עליך עוד אבנים?".
הנאשם אומר שהיום הוא אינו זוכר, אבל היה דרוך "לחטוף". "הם לא נשמעו לקריאות שלי ללכת. אתה מרגיש את הדם מפגיעת האבן הקודמת".
התובע יצחק: "בין סיום שיחת הטלפון הראשונה שדיווחת על איומים, לשיחה השנייה אחרי הירי בטקה חלפו בסך הכל 48 שניות.
בשיחה נשמע הקצין בבהלה, אומר למוקד: " תביאו אמבולנס דחוף. שוכב פצוע על הבטן. לא בהכרה. קיבל נתז מהרצפה".
הוא מסביר לשופט: "יריתי ירי מבוקר, כיוונתי במודע אל הרצפה".
התובע: כאשר אתה שולף אקדח, כמה נערים מולך? כמה רגמו אותך?
"ארבעה, למיטב זכרוני. המנוח ועוד שלושה".
התובע: בחקירה אמרת שהיו שלושה, שני 'אתיופים' ונער לבן.
"אני לא בטוח כרגע, שלושה או ארבעה . קשה לי לזכור עכשיו.. זה ארוע מלחיץ".
האם זה הגיוני שלדבריך, 'ראית את המוות מול העיניים, היית בסכנת חיים', ואתה לא זוכר כמה היו שם מולך?
"אני זוכר בעיקר את טקה הדומיננטי".
התובע: אתה מפריז בחקירות שלך, מעצים את הפרטים.
"אני זוכר כרגע שני אתיופים ונער לבן. הייתי שם בלחץ מטורף. יכול להיות שהתבלבלתי, לא שיקרתי. אתה בסכנת חיים, לא מאחל לאף אחד להיות בלחץ כזה. הייתי בלחץ שאף פעם לא הייתי בו".
עכשיו דנים בכל צעד וכל תנועה של כל אחת מהדמויות. התובע: "כל אחד מהם, החזיק אבן?".
הנאשם: "למיטב זכרוני, כן. חטפתי אבן בכתף, ביד ואבן ליד הראש".
התביעה טוענת שברגע הירי, רק טקה היה בקרבת הקצין, והאחרים נמלטו והתפזרו כבר כשהוא דרך את האקדח, זאת על פי הדמויות שנקלטו מרחוק במצלמות בתים סמוכים.
עורכי הדין יצחק ויונניאן מנסים להוכיח שגרסת הנאשם לא יציבה באשר להתנהלות כל אחת מהדמויות בחבורה, והתפתחות הסיטואציה עד לירי הקטלני.
עו"ד אסי פיסו המייצג את משפחת טקה מטעם תוכנית סנ"ה והסיוע המשפטי : "מישיבה לישיבה מתחזקת בי הדעה שמדובר בירי מיותר, ובטח שלא מהווה הגנה עצמית. מרכיבי הגנה עצמית ברובם אינם מתקיימים כאן".
זה שוטר שהשתן עלה לו לראש וחשב שיכול להיות שוטר גם בבית ,עכשיו הוא רוצח שישב בכלא
קצין משטרה מושחת ללא בטחון עצמי. בלי הנשק הוא לא היה משחק אותה גבר על נערים. מח"ש – מחלקת חיפוי שוטרים.
מגיע למושחת הזה מאסר עולם, היית גבר ורצחת אז תהיה גבר ותשלם.
"אל תדאג", אדון שוטר, אף אחד לא יפגע בך אתה יודע את האמת. רמז: "מודה עוזב ירוחם".