רועי חיון נחשב ל"נער הזהב" של אתרי ההימורים בספורט, והפך גם לאשף פיננסי וטייקון פורקס מקומי אשר משך אליו השקעות מבכירי שוק ההון בישראל, או לפחות כמה מהמפורסמים שבהם.
בשבוע שעבר הוא הודה בסדרה של עבירות פליליות וכלכליות במסגרת כתב אישום שהוגש לבית משפט המחוזי בתל אביב (14 ינואר).
על פי הסדר הטיעון, על חיון יוטל עונש של 28 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך שני מיליון שקל וחילוט של חמישה מיליון שקל על עבירות של ניהול וארגון הימורים איסורים, הלבנת הון ועבירות מס.
המשא ומתן על ההסדר החל לאחר שימוע שהתקיים בפרקליטות במשך מספר חודשים. את חיון ייצגו עורכי הדין דוד ליבאי, גיורא אדרת ורונן רוזנבלום, ומולם היו אנשי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עורכי הדין תמר רוסמן ויונתן קרמר.
כתנאי לקיומו של הסדר הטיעון במשפט הפלילי יידרש חיון להגיע חודשיים לאחר הרשעתו גם להסדר אזרחי על שומת המס שלו עם מס הכנסה, ולשלם תשלום נוסף לצורך "הסרת המחדל". בלי קשר לקנס שנקבע, ולשומת המס שתיקבע, לפי ההסדר בתיק הפלילי המדינה תחלט מחיון עוד חמישה מיליון שקל. עם מעצרו נתפסו על ידי המדינה כסף ורכוש בשווי שני מיליון שקל, כעת הוא יידרש להשלים את היתרה, עוד שלושה מיליון שקל בכסף או רכוש.
כתב האישום בו מודה חיון, בן 34 כיום, מרמת גן במקור, מתאר כיצד הוא הפך לאשף פיננסי ומולטי מיליונר כבר באמצע שנות העשרים לחייו. יש בו התייחסות לתחילת דרכו אשר נזרעה בעסקים פליליים במסגרת ניהול הימורים ומתן הלוואות לאנשי עסקים וסלבס בליווי דמויות מבכירי עולם הפשע בישראל, מה שהניב עשרות מיליונים לו ולכמה מהעבריינים אשר הקיפו אותו.
את רווחיו מעולם ההימורים הלא חוקיים והשוק האפור, נטען, הוא מינף בהמשך לרכישת מניות מתחומים שונים בשוק ההון, אנרגיה, נדל"ן מניב וזירות מסחר אינטרנטיות. גם את העסקים האלו הוא ניהל תוך הסתרת חלקו ושליטתו בזרם ההכנסות והרווחים, ותוך הטמעת רכוש שמקורו בעבירות הפליליות ברכוש לגיטימי לכאורה.
תקופת ההימורים
לפי כתב האישום, מתחילת שנת 2006 ועד פברואר 2012 עסק חיון בארגון וניהול הימורים. תחילה הוא הקים את אתר הימורי הספורט המקומי King Bet והיה בעל הזכויות העיקרי בו. בין השנים 2009 עד 2012 הוא שימש כמנהל ומארגן של הימורי ישראלים באתרי ההימורים הבינלאומיים in2bet ו-PinnacleSports. במסגרת זו, היה לחיון שיתוף פעולה עסקי עם חברה בריטית/דרום אפריקאית הנותנת שירות למהמרים בתחום הספורט.
חיון ואדם נוסף שימשו כנציגי קבוצת המהמרים הישראלים מול אתרים אלה, ביצעו מולם את ההתחשבנויות והתחלקו ברווחים של מיליוני דולרים. בכתב האישום שב ומוזכר ה"אחר" שהיה נציגו של חיון, יד ימינו ואיש הניהול והכספים שלו בעסקים. מדובר בגלעד טוגנדרייך, אשר על שמו נרשמו לפי האישום גם חלק מנכסיו של חיון, אך במסגרת ההסדר הוא מכונה ה"אחר".
חוקרי להב 433 – יאל"כ ורשות המסים לא מצאו ספרי חשבונות מוסדרים של חיון, אך תפסו כמה מחברות שבהן נרשמו חלק מהכנסותיו וההלוואות בתקופת ה"הימורים". לפי האישום, חיון התנהל באופן שוטף על בסיס צ'קים ומזומן ונותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) קבועים ושימש כצומת לכניסה וליציאת מיליונים אליו וממנו אל השוק האפור – מצד אחד הלוואות, תשלומי ריבית וזכיות בהימורים ללקוחותיו, ומצד שני הפסדי הימורים והחזרי הלוואות שקיבל מהם. בין הצ'יינג'ים שאותרו בחקירה נטען למנות אחד בהרצליה אשר שימש גם כצ'יינג' של ריקו שירזי ועוד אתרי הימורים המזוהים עם קבוצות פשע שונות מרמת גן בעיקר.
מנמרודי עד ג'קי בן זקן
בשנת 2010 כאשר חיון החל להרחיב את מוטת עסקיו לעסקים "מקובלים" הוא רכש מוניטין גם כפיננסייר צעיר, סוג של נער פלא בשוק ההון. לפי כתב האישום, את כניסתו למגרש העסקים המרכזי, ולתחום מניות הגז והקידוחים אשר להט בעקבות גילוי מאגר "תמר", חייב חיון לאיש העסקים ממוצא אוסטרלי בשם משה הרשברג אשרנהג להמר אצלו בהיקף רחב. ההימורים יצרו להרשברג חוב כספי גדול, ולצורך הקיזוז שלו הציע הרשברג אשר היה פעיל בשוק ההון את רשת קשריו.
אולם, דווקא עקב הממשק של חיון ואנשיו עם הרשברג, ובמיוחד הליכי גביית החובות שלו, נפתחה החקירה הפלילית אשר הובילה למעצרו של חיון.
החקירה חשפה כי במרץ 2010, חברת "הכשרת הישוב" שבשליטת עופר נמרודי רכשה מחברת פטרומד את רשיון הקידוח הימי באתרי "שרה" ו"מירה", מערבית לחדרה. הרשברג ואדם נוסף בשם מנדל מוצ'ין לקחו חלק בתיווך העסקה ומוצ'קין קיבל 10 אחוז מזכויות הקידוח. בתיווך של הרשברג, חיון קנה ממוצ'קין 2.5 אחוז מהזכויות תמורת מיליון דולר – זאת ערב הנפקת מניות הקידוח בבורסה בסוף 2010. בתוך חודשים ספורים, צמח לו רווח ענק בעקבות ההנפקה, וחיון מכר את המניות שברשותו ב-17.7 מיליון שקל (כ-5 מיליון דולר).
לפי כתב האישום, כדי להסוות את מקור הכסף מרווחי ההימורים אשר שימש אותו לרכישה הראשונה, לקח חיון הלוואה של 3.7 מיליון שקל מבנק דיסקונט, תוך מסירת מידע כוזב לבנק.
הרשברג תיווך לחיון והיה שותפו בכמה עסקאות שוק הון נוספות בתחום האנרגיה. למשל, השניים ניהלו משא ומתן מול חברת "לפידות", לרכישת 10 אחוז מהזכויות ברשיון הקידוח "שרית" מול חופי אשדוד. הרשברג וחיון שילמו 1.4 מיליון שקל באוגוסט 2010, אבל רק הרשברג הוזכר בהסכם וחיון היה שותף סמוי שלו. בתוך חודש מכרו השניים את הזכויות לחברת "ספן" ב-1.7 מיליון שקל. כדי להסתיר את חלקו של חיון בעסקאות, נחתמו הסכמי הלוואה מזויפים בין הרשברג לבין ה"אחר", נציגו של חיון. בסיכומו של דבר, לפי האישום, חיון הלבין באמצעות פעילות בשוק ההון כספים בשווי חמישה מיליון שקל.
הנסיקה המטאורית של חיון בשוק ההון חשפה אותו למשקיעים כבדים ובינהם יצחק דנקנר, דן גרטלר, עמוס סאסי, רונן קריסטל ואשת הנדל"ן חנה קריסטל, ג'קי בן זקן, איתן אלדר וברק אברמוב מרשת הסושי "ג'אפאניקה", כולם נרשמו ברשימת העדים של התביעה למשפט אולם כעת התייתרה העדות שלהם.
מסעיף אישום נוסף עולה כי חיון היה המשקיע ובעל המניות העיקרי במערך סבוך של חברות זרות, שאותו הקים לצורך ניהול אתר מסחר מקוון באופציות בינאריות בשם 24OPTION. מערך החברות הוקם באמצעות חברת ניהול קפריסאית באיי הבתולה הבריטיים בשנת 2010, ונועד על פי האישום לצורך הטעיה ופיזור מסך ערפל מעל אחזקותיו של חיון, וכדי להתחמק מתשלום מס בישראל, כאשר החברה הקפריסאית סיפקה לצורך הרישום מנהלים ודירקטורים "קופים". חיון הקים אמנם, לצורכי תפעול, גם חברה ישראלית, אך זו נרשמה כמספקת "שירותי פרסום ותמיכת לקוחות" בלבד לחברות הזרות.
עדכון 4.2
הסדר הטיעון הוצג לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא. חיון הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של ארגון הימורים אסורים, הלבנת הון והתחמקות מתשלום מס. הטיעונים לעונש נדחו בחודשיים לצורך הגעה להסדר אזרחי שלו עם רשויות המס.
מפרקליטות המדינה נמסר כי "הרשעת חיון והעונש המשמעותי שהוטל עליו, מעבירים מסר לפיו מערכת אכיפת החוק פועלת להעמיד לדין גם עבריינים שהצליחו להלבין את הונם, להשתלב בעסקים לגיטימיים ולנתק, לכאורה, בין המקור הפסול של הונם לבין עיסוקם הנוכחי".
כולם עבריינים ורמאים והעונשים בישראל על עבירות מירמה, מיסים, וצווארון לבן – הם עונשים מגוחכים. אנחנו מדינת עולם שלישי גם בהתנהלות בתי המשפט.