בבית משפט העליון התקיים השבוע דיון בערעור של ריקו שירזי, שנשלח על ידי השופט עודד מודריק – בתיק האחרון לפני פרישתו – לשמונה שנות מאסר.
לפי גזר הדין, שירזי אמור לשלם גם קנס של מיליון שקל, או שירצה במקום זאת תקופת מאסר נוספת של שנה וחצי.
זהו תיק העבירות הכלכליות של שירזי, בגין רווחי הלוואות בריבית שהוסוו בעסק שיטתי של חשבוניות פיקטיביות והלבנת הון ב-15 מיליון שקל.
בחודש יולי האחרון נשפט שירזי לתשע שנים, בתיק החיסול של גיא יחזקאל וניסיון חיסול של אסי אבוטבול בפיצוץ רימון בפראג. שירזי הורשע בתיק זה בהריגה ובקשירת קשר נגד אבוטבול, בתגובה לכאורה ללכידת חוליית חיסול שנתפסה צופה על ביתו. שש שנים מהעונש שנגזר עליו בתיק הכלכלי חופפות לעונש בתיק ההריגה, ותאריך סיום המאסר המלא שלו קבוע למאי 2024.
בערעור שנידון השבוע בעליון בפני השופטים ניל הנדל, אורי שהם וג'ורג' קרא, התמקדו סנגוריו של שירזי – עורכי הדין שלמה בן אריה, בני נהרי ושוש חיון – בעד המדינה שהיה שותף עם שירזי בעסקים הכלכליים. שירזי נתן הלוואות לאנשי עסקים וחברות אנרגיה, ועד המדינה "כיסה" את העסק בחשבוניות מס שסיפק ללווים מחברות קש שונות.
בהכרעת הדין נקבע כי העסק עבד כך: הלווים זומנו לביתו של שירזי למתן הלוואה מאושרת בהמלצת עד המדינה. שם הסבירו להם את תנאי ההלוואה המיוחדים: עד המדינה יוציא מחברות מולן הוא פעל חשבוניות פיקטיביות אשר יסופקו ללווים עבור רכישה לכאורה של מוצרים מתחומי עיסוקם, בעיקר דלק ועבודות בנייה. הסכומים בחשבוניות נקבעו כך שסך המע"מ שלהן היה שווה לסכום הריבית שנקבעה בהלוואה. הלווים ניכו את החשבוניות בדיווחיהם התקופתיים לרשות המסים. המע"מ לכאורה, שהיה למעשה הרכיב האמיתי היחיד בחשבוניות, גילם את גובה הריבית על ההלוואות. כך מימנה קופת המדינה ללווים את ההחזרים לבנק של שירזי, באמצעות קיזוז תשלומי מע"מ זהים מהמסים ששילמו על פעילותם הכלכלית.
עוד נקבע בהכרעת הדין כי שירזי הוא ה"בוס" של העסק כנותן ההלוואות, ואילו עד המדינה הוא שחקן משני, למרות שהיה ה"מוח", ממציא השיטה וגם המוציא לפועל שלה מאחורי תרגיל החשבוניות אשר עמד בלב העסק ואיפשר את קיומו.
1. אמינות עד המדינה
עד המדינה נפסל פעמיים בעבר, עוד לפני תיק שירזי, מלשמש כעד מדינה בתיקים דומים של מתן שירותים פיננסיים וחשבוניות פיקטיביות לגורמי פשיעה, בגלל בעיות אמינות.
בשנת 2008, במסגרת מעצרים של אנשי דומרני על ידי ימ"ר לכיש ורשות המסים, הציע עד המדינה שהיה בין העצורים את שירותיו, אך פרקליטות מיסוי וכלכלה דחתה אותו. שנה מאוחר יותר, הוחלט לגייסו בתיק נגד יעדים בשוק האפור באזור אשדוד-אשקלון, אך ההסכם בוטל שבוע אחרי חתימתו עקב "היעלמות" עד המדינה שירד למחתרת.
בסוף שנת 2011 הוא "צץ" פעם שלישית, ונעצר שוב, הפעם על הפצת חשבוניות פיקטיביות בשותפות עם שירזי. נוכח היעד הבכיר שעמד עכשיו על הפרק, אישרה צמרת הפרקליטות את גיוסו למרות הכישלונות הקודמים, וחרף העובדה שמדובר בעבריין-יזם "במשקל כבד" בתחומו. עד המדינה הוגדר כ"תרנגולת שמטילה ביצי זהב" – כמי שמלמד איך הופכים עסקי הלוואות, חברות בנייה, עסקי מכירות דלק ועוד, לחומר גלם המניב מאות מיליוני שקלים, באמצעות פתיחת רשת של חברות קש והפצה וקיזוז חשבוניות פיקטיביות מחברה לחברה.
הדרמות עם עד המדינה לא נפסקו גם תוך כדי ניהול המשפט של שירזי. בעלים של צ'יינג' מהרצליה שדרכו עברו רוב הכספים של שירזי ועד המדינה, חשף בעדות כי קיבל הצעת שוחד מעד המדינה (מוקלטת), שהציע לו לשלם באמצעותו 150 אלף שקל לגורמים בצוות החקירה, כדי שיסגרו את התיק נגדו.
עו"ד בן אריה טען בערעור השבוע, בבית המשפט העליון, כי כל הליכי הגיוס, האישור, והמשך ההפעלה של עד המדינה למרות כל ההפרות שביצע – הם בלתי חוקיים. לדבריו, פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן ארי, זימנה את עד המדינה לשימוע אחרי הניסיון המתועד להדחת עד תביעה – אך חזרה בה מהכוונה לבטל את ההסכם בתירוץ ש"עד המדינה העיד אמת במשפט ונשקפת סכנה לחייו". עו"ד יורם הירשברג מהפרקליטות חזר ואמר בתגובה לדברים בערעור כי "לא מדובר בהפרה שמצדיקה את ביטול הסכם עד המדינה".
בכך לא מסתיימות התהיות: פרקליטי שירזי אשר טענו כי בסיום עדותו, עד המדינה הגיש תביעת מיליונים נגד המדינה בטענה שלא עמדו בסיכומים איתו ובשורת הטבות נוספות שסוכמו בעל פה. על פרטי התביעה מוטל איסור פרסום, אך המדינה כבר שילמה לו מאות אלפי שקלים בהסכם פשרה. עו"ד בן אריה אמר בעליון כי "התביעה מעוררת שאלות: האם נתנה פרקליטת המחוז את אישורה להסכם, כאשר היתה מודעת שקיים הסכם מקביל בעל פה? ואם היתה מודעת לו, מדוע לא נוסחו כל ההסכמות עם עד המדינה במסגרת ההסכם שהוצג לבית המשפט?".
אגב, על רקע תביעת המיליונים של עד המדינה, ל"פוסטה" נודע כי המדינה מיהרה לשלם לו מקדמה גדולה כמתואר, רק כדי שימשיך להעיד נגד נאשמים בפרשות נוספות אשר מסתעפות מהתיק הזה. על דוכן העדים הוא ממשיך להתעמר בנאשמים ובסנגורים שלהם כמו גם בפרקליטים מצד המדינה, ואף מתבטא ביהירות מול שופטים. כך היה רק לאחרונה באולמה של השופטת נועה תבור כאשר העד הטיח, "או שמקבלים מה שאני אומר, או שאני הולך".
השופט הנדל אמר כי על המדינה להציג לבית המשפט תמונה מלאה על התביעה שהגיש העד, "ומה שקיבל בתמורה בתשלום ובסגירת תיקים".
2. מי העבריין המרכזי?
הסנגורים טענו בערעור כי "הוגה השיטה בתיק" של עקיצת מע"מ הוא עד המדינה. שירזי אישר שהוא סיפק את הכסף ונתן הלוואות ללקוחות שהביא עד המדינה, אך הקומבינה של החשבוניות הפיקטיביות בוצעה ללא ידיעתו. לדברי עו"ד בן אריה, "ביום המעצר הודיעו לעד המדינה: זה או הראש שלך או הראש של ריקו, והוא הבטיח להביא את ריקו על מגש".
לפי הפרקליטות, עד המדינה היה רק מתווך בין שירזי לבין הלווים, אבל פרקליטי שירזי טוענים כי לעד המדינה היה "בנק הלוואות" משל עצמו. לדבריהם, "עד המדינה העיד ששירזי היה רק אחד ממקורות המימון שלו. ההיקף הכספי הכולל של הפעילות המשותפת להם בעשרת חודשי היכרותם זניח לעומת פועלו של עד המדינה ללא שירזי באותה תקופה. הסכום הכולל המיוחס להלוואות של שניהם עומד על 12 מיליון שקל. באותה עת מנהל עד המדינה במקביל פעילות פלילית של חשבוניות פיקטיביות והלוואות בהיקף של 140 מיליון שקל בצ'יינג'ים נוספים ובבנק ללא כל קשר לנאשם".
השופט הנדל היקשה על המדינה גם בהקשר הזה: "מדוע לא לומר לכל הפחות שמעמדם היה שווה? מדוע שאחד מהם יהיה דווקא עד מדינה ולא האחר?". התובע הירשברג בתגובה: "ללא המערער (שירזי) המיזם לא היה קם".
3. אפליה ודעה קדומה
ההגנה טענה בערעור כי השופט מודריק חשף בפסק הדין "דעה קדומה שלילית העולה כדי משוא פנים… חשש שבית המשפט לא השכיל לנתק בין תדמיתו הציבורית של המערער לבין מהות העבירות שיוחסו לו ולא בחן האם קיימת תשתית ראייתית מספקת להרשעה".
מודריק כתב: "היקף כזה של ארגון פשע מצדיק את המהלך של המדינה לחתום על הסכם עד מדינה עם אדם מורכב ובעייתי ואף להעניק לו חסינות". יש בעיה אחת עם ההגדרה הזו: שירזי לא הורשע מעולם בעבירה של ארגון פשיעה. השופט מודריק אף כתב על ה"מוניטין" של שירזי כאלמנט המוסיף חומרה לעבירות.
טענה נוספת של ההגנה היא כי מתוך שבעה לווים בתיק, התביעה הביאה רק שניים לבית המשפט. עו"ד הירשברג השיב: "העדים חששו מאוד. עד אחד נעצר לשישה ימים כדי למסור את עדותו. הלווים האלה שותפים לדבר עבירה, הם היו אמורים לנכות את החשבוניות הפיקטיביות ולא היה להם רצון לשתף פעולה".
החלטת הרכב השופטים בערעור תינתן במועד מאוחר יותר.
