פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, קורא להחמרת הענישה בעבירות נשק ואלימות, כנגד הפשיעה הגואה במגזר הערבי. בכנס חיפה למשפט שהתקיים באוניברסיטת חיפה אמר איסמן כי "המסר שחייב לצאת מהמערכת כולה הוא שעבירות מסוג זה תיעננה במעצרם של אותם עבריינים עד תום ההליכים, ובענישה מחמירה מאחורי סורג ובריח. ענישה, אשר תהפוך את החזקת הנשק הבלתי חוקי ללא כדאית".
עו"ד איסמן הוסיף כי "בעת חירום זו, ללא ענישה מחמירה בעבירות אלה, לא ניתן יהיה לייצר הרתעה. ללא הרתעה נמצא עצמנו במצב שבו התופעה רק תמשיך ותתעצם. עבירות נשק צריכות להוביל לעונשי מאסר ארוכים ומרתיעים".
איסמן מצטרף בכך לקריאתם של המפכ"ל קובי שבתאי ושר המשפטים גדעון סער, אשר קראו לאחרונה להעלאת רף הענישה, ולכך הצטרף תזכיר חוק שפרסם סער לקביעת עונשי מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי.
לצד זאת ציין איסמן את העלייה במבצעי האכיפה הכלכלית, בדגש על המגזר הערבי. לדבריו, "הפרקליטות פועלת לפגיעה בתשתית הכלכלית של ארגוני הפשיעה, וביעדים עברייניים מרכזיים: סוחרי אמל"ח, סוחרי סמים וגובי דמי חסות. לצד הגשת כתבי אישום בגין עבירות כלכליות מובהקות דוגמת הלבנת הון, עבירות מס וחילוט, במקביל, הזרוע האזרחית של פרקליטות המדינה פועלת לביצוע 'אכיפה משולבת'".
לדברי פרקליט המדינה, "מבצעי אכיפה אלה מעבירים מסר של השבת משילות ושלטון החוק לרחוב הערבי. הפרקליטות מתגברת את חוליות האכיפה הכלכליות במחוזותיה. בשנת 2019 בוצעו 29 מבצעים ביישובים ערביים. בשנת 2020, חרף היותה שנת קורונה בוצעו 43 מבצעים של אכיפה כלכלית משולבת, ובשנת 2021 מדובר כבר ב-62 מבצעים מהם 48 בחברה הערבית".
איסמן ציין כי הפרקליטות שותפה גם לפיילוט שיפעל בשבעה יישובים בחברה הערבית, בנוסח "שולחן עגול". בכל ישוב תיבנה תוכנית מעקב והתערבות בשיתוף ראש הרשות המקומית, מפקד תחנת המשטרה, פרקליט בכיר מפרקליטות המחוז, מנהלי תוכניות רווחה ושירותים חברתיים.
איסמן הפנה אצבע גם לאזרחים, ואמר שהאחריות מוטלת גם עליהם: "נדרשת עזרתם של בני החברה הערבית למשטרת ישראל בניסיונה לפענח עבירות ולאסוף ראיות. במילים פשוטות – בלי עדים אין תיקים. כולנו צריכים לקחת אחריות. ללא שיתוף פעולה לא ניתן יהיה לפענח פשעים ולהגיש כתבי אישום".
לצד זאת, לדברי פרקליט המדינה "אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא הגברת אמון הציבור כולו בפרקליטות". לצורך זה, אמר, נדרשות לא רק פעולות לצמצום הפשיעה – אלא גם קיום הליכים משפטיים הוגנים. "לבחון את עצמנו בכל שלב ושלב של ההליך. ככל שחל שינוי ראייתי המוביל למסקנה שאין עוד סיכוי סביר להרשעה עלינו לחזור בנו מכתב אישום – יהא התיק אשר יהא".
הוא התייחס לביטול כתב האישום נגד חלק מהנאשמים בפרשת הלינץ' בחייל ביפו, לאחר שההגנה חשפה צילומים המזכים אותם. "בשלב ראשון הסכמנו לשחרורם של הנאשמים הרלבנטיים ממעצרם. לאחר בחינת הדברים לעומק, הגענו למסקנה כי לא מתקיים עוד סיכוי סביר להרשעה… מטבע הדברים, במסגרת ניהול ההליך הפלילי עלולות ליפול תקלות", אמר איסמן.
"תקלות אלו פוגעות באמון הציבור בפרקליטות. תפקידנו למנוע אותן, לצמצמן וללמוד מהן. בכוונתי לגבש תוכניות עבודה אשר ייתנו מענה לשני הצרכים. מצד אחד, איתור ותיקון תקלות במשפט. מהצד השני, פעולות לצמצום הפשיעה. בכוונתי להניע תהליך בחינה סדור לצורך שיפור, תיקון וטיוב תהליכי עבודה המתבצעים על ידי פרקליטות ופרקליטי המדינה".
הנשיא הרצוג: "מדינת ישראל מתקרבת לטווח סכנה"
אורח הכבוד בכנס חיפה למשפט, נשיא המדינה יצחק הרצוג, הזהיר מהשלכות ההידרדרות באמון הציבור. "מדינה אשר מערכת המשפט שלה אינה זוכה לאמון הציבור – היא מדינה אשר היסודות שלה מעורערים. מדינה אשר מוטל בה ספק ביושרה של היושבים על כס השיפוט – היא מדינה המצויה על סיפו של מדרון חלקלק ומסוכן", אמר הרצוג. "מדינת ישראל אינה מדינה כזו. אבל אין ספק שהיא מתקרבת לטווח סכנה. האמון במערכת המשפטית מצוי במגמת ירידה של ממש. יש הטוענים כי הירידה באמון הציבור הינה ביטוי לחוסר אמון כולל במערכות. זו מגמה ההולכת וגוברת עם השנים, שלאחרונה אף החריפה".
"מערכת המשפט שלנו זקוקה לאמון הציבור אף יותר מהרשויות האחרות", הוסיף הרצוג. "אובדן האמון עלול לגרום לכך שפחות ופחות אזרחים יראו בבית המשפט כתובת לפתרון סכסוכים. הוא עלול להביא להטלת ספק בצורך הבסיסי לקיים החלטות שיפוטיות. ניתן לנהל מחלוקות, אך התקפות על היושבים בכס השיפוט – אינן הדרך".
