נטען כי ב-7 בינואר הגיע מכלוף לשביל כורכר סמוך לרחוב אבן עזרא באשקלון, כשהוא מחזיק בידו אקדח, חבוש קפוצ'ון ומסיכת קורונה על פניו. באותה עת שהה במקום הקורבן, ושוחח עם אחיו שהיה ברכבו. לפי הנטען, מכלוף נעמד בסמוך לקורבן, ירה ברגלו פעם אחת ונמלט. הפצוע פונה לבית חולים ברזילי, שם אובחן כסובל משבר מרוסק בעצם ואושפז שלושה ימים.
מכלוף נעצר יממה לאחר הירי בדירה בתל אביב, בה הסתתר יחד עם שלושה אחרים. לפי האישומים, בעת פשיטת שוטרים על המקום ניסו אחד או יותר מארבעת השוהים בדירה לזרוק מהחלון כשלושה ק"ג חשיש.
בכתב האישום לא צוין הרקע לירי, אך בשלב המעצר נבדק חשד כי המניע הוא סכסוך על ירושה. כך או כך, מכלוף הכחיש את המיוחס לו וטען כי סמוך לשעת האירוע היה בסופרמרקט באשקלון, ולאחר מכן עלה על מונית ונסע לדירה ששכר בתל אביב.
התשתית הראייתית נגד מכלוף התבסס בין היתר על סרטוני אבטחה, וגם על עדות הקורבן שזיהה את הנאשם כמי שירה בו. בין העדויות שנגבו היתה גם עדות אחיו של הקורבן, לפיה ארבעה חודשים לפני הירי הנאשם ואחיו התקשרו אליו ואיימו עליו כי במידה ולא ישלם להם 50 אלף שקל, הם יפגעו בבנו. אשתו של האח התלוננה במשטרה והוציאה צו הרחקה נגד הנאשם.
למכלוף הרשעות קודמות בעבירות סמים ואלימות, והוא גם ריצה מאסר. יש לציין כי מספר ימים לפני הגשת כתב האישום בתיק הזה, הוגש נגדו כתב אישום נפרד על החזקת הסמים בדירה.
סנגוריו של מכלוף, עו"ד עמית שלף ועו"ד שרון רבינוביץ, הצביעו על קשיים ראייתיים בתיק במהלך דין ודברים בין הצדדים, והציעו הסדר טיעון שלפיו מכלוף ירצה 18 חודשי מאסר, אולם בפרקליטות סירבו ושלב ההוכחות החל.
במהלך המשפט עלו לדוכן העדים השוטרים שטיפלו בתיק וגם הקורבן.
במהלך חקירתו הנגדית של הקורבן התגלו סתירות בעדות הקורבן. האחרון העיד כי זיהה את קרוב משפחתו לפי שלושה פרמטרים: הליכה, עיניים ומצח.
בעוד שבעדותו במשטרה אמר הקורבן כי לאחר הירי הנאשם הלך מהמקום, בבית המשפט הוא כבר שינה את גרסתו ואמר כי הנאשם ברח מהמקום בריצה. אם הנאשם אכן רץ, שאל הסנגור שלף, איך הקורבן זיהה את הליכתו?
זאת ועוד, כאשר הסנגור שאל את הקורבן מה צבע עיניו של הנאשם, הוא לא ידע להשיב.
ובאשר למצחו של הנאשם, הסנגור טען כי אין במצח שלו מאפיין מיוחד שמאפשר להבדיל אותו מאחרים.
עו"ד שלף שאל את הקורבן מעל דוכן העדים מה היה צבעו של הרכב שנמלט מזירת הירי. הקורבן השיב שצבע הרכב היה שחור, אולם אז הטיח בו עו"ד שלף כי אחיו העיד שמדובר בכלל ברכב לבן. הקורבן השתהה, ולבסוף אמר כי אין לו תשובה על כך.
סתירה נוספת נמצאה בגרסאות המתלונן ביחס לשלב שבו הבחין ביורה. מעדותו בבית המשפט עלה, כי רק כאשר היורה היה ממש קרוב אליו, הקורבן הסתובב וראה את היורה שולף את הנשק מכיסו.
עניין הצבע של הרכב שבו נהג היורה עלה גם בעדויות חוקרי התיק. הסנגור שאל את אחד מהם מה היה צבע הרכב שנמלט, וזה השיב ש מדובר ברכב סקודה בצבע שחור. אם כך, שאל הסנגור, מדוע באחד המזכרים נכתב כי השוטרים חיפשו בכלל רכב לבן שנמלט מהזירה?
עו"ד שלף שאל חוקר אחר האם ניסה לבדוק הימצאות מצלמות אבטחה מהבניין האחרון ברחוב שבו אירע הירי, והחוקר השיב כי אינו זוכר.
מלבד הקשיים הראייתיים הללו, הסנגור טען הסנגור למחדלי חקירה, בטענה שלא נבחנו כיווני חקירה אחרים וסכסוכים אחרים בתוך המשפחה. גם אחיו של הנאשם, ציין הסנגור, כלל לא נחקר. כך למשל, כאשר ניסה לברר פרטים ביחס לסכסוכים משפחתיים, אחד החוקרים השיב מעל דוכן העדים כי לא נכנס לעומק הסכסוך. מה שלטענתם עוה"ד מצביע על המחדל בחקירת המשטרה.
לאחר העדויות "הבעייתיות", הצדדים שבו להידבר, ולבסוף סיכמו על הסדר טיעון במסגרתו הודה מכלוף והורשע רק בעבירה של קשירת קשר לפשע. עם הצגת ההסדר בבית המשפט ציין נציג הפרקליטות: "בוצעה הערכה מחודשת של המצב הראייתי בתום פרשת התביעה ולאחר שינוי מהותי בעדות המתלונן, הגיעה המאשימה למסקנה שלא ניתן להוכיח את מה שמיוחס לנאשם בכתב האישום המקורי".
בהתאם להסדר, השופט יובל ליבדרו גזר על מכלוף שנת מאסר בניכוי תקופת מעצרו. משמע, לאחר קיצור מנהלי כפול, הוא צפוי להשתחרר בעוד שבועות בודדים. כמו כן הוטלו עליו מאסרים מותנים, קנס של 1,000 שקל ופיצוי בסך 8,000 שקל לקורבן העבירה.
