שני אחים מוכרים למשטרה מאשקלון נעצרו בחשד שהיו מעורבים בפריצה לניידת משטרה אשר חנתה בחניון בית החולים ברזילי באשקלון, ממנה נגנבו מוצגים חקירה וראיות.
ב-1 באוקטובר נדקר אביהם של החשודים ואושפז לטיפול בבית החולים ברזילי. אל המוסד הרפואי הגיע חוקר זיהוי פלילי ונטל מהאב מספר פרטים לצורך בדיקה והפקת ראיות. את הפרטים הכניס החוקר לניידת משטרתית שחנתה בחניית בית החולים. אחר כך הוא ניגש חזרה לבית החולים כדי להמשיך בחקירה.
המשטרה חושדת כי לאחר שהחוקר התרחק מהניידת, היא נפרצה ומתוכה נגנבו את המוצגים שנלקחו על ידי החוקר. בין היתר מדובר בחולצה שהיתה מגואלת בדם.
השניים נעצרו והובאו לבית משפט השלום באשקלון, שם ביקשה היחידה החוקרת להאריך את מעצרם בארבעה ימים בטענה למסוכנות וחשד כבד לשיבוש הליכי חקירה. המשטרה ייחסה להם עבירות בידוי ראיות, שיבוש הליכי משפט, פריצה וגניבה מרכב.
במסגרת הדיון התברר כי החשד נגד האחים מתבסס בין היתר על צילומי אבטחה שנבדקו באזור האירוע. נציג המשטרה אמר בהקשר זה בדיון: "ישנם סרטונים רבים, שאף הוצגו לחשודים בחקירה. ניתן ללמוד על ההתנהלות של החשודים לפני הפריצה, תוך כדי הפריצה ולאחר הפריצה".
סנגורם של החשודים, עו"ד נס בן נתן, הכחיש את המיוחס למרשיו. בתום הדיון, השופט אור אדם קבע כי קיים חשד סביר למעורבותם במיוחס להם. עם זאת הוסיף השופט: "נכון הוא כי לא החשודים בעצמם הם אלה שפרצו לניידת וגנבו ממנה את הראיה, אך הנסיבות הכוללות המפורטות במזכר שהציג החוקר, יחד עם המניע של החשודים והקשר שלהם אל האדם שפרץ, בהחלט מקימים חשד סביר כי מדובר במעשה שנקשר בצוותא גם אם בפועל בוצע על ידי אחר".
לאור קביעה זו, השופט הורה על שחרור החשודים למעצר בית בן מספר ימים.
המשטרה לא השלימה עם החלטת השחרור והגישה ערר לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. "מדובר באירוע של עזות מצח של התפרצות לרכב משטרתי וגניבה של ראיות", אמר נציג המשטרה בדיון, "הצגתי סרטון בו מצולמים החשודים – החשודים נקשרים לאירוע".
נציג המשטרה הוסיף כי קיים חשד נוסף, שלישי במספר, שטרם אותר אך פרטיו ידועים.
גם השופט אריאל ואגו אמר כי מדובר באירוע חמור המצביע "על תעוזה ומתוך קריאת תגר כמעט מפורשת על המשטרה וזלזול בעבודתה, תוך ניסיון לשבש את החקירה ולהעלים מוצגים". עם זאת הוסיף השופט כי "עוצמת החשד כלפיהם אינה מאוד גבוהה ובעיקרה היא נסיבתית כעולה מתיק החקירה".
לפיכך, השופט החליט לדחות את הערר והשאיר את החלטת השחרור על כנה.
