בית משפט השלום בבת ים דחה את תביעתו של אפרים (אפי) כהן, שזוכה מאישום ברצח המאבטח יום טוב דואק בסופרמרקט חצי-חינם בחולון בשנת 2007. כהן תבע פיצויים בסך 2.5 מיליון שקל מהמדינה בגין שלוש שנים בהן ישב במעצר, כמו גם בגין נזקים נוספים.
בשנת 2010 הורשעו שמעון לוי מרמלה ושמעון והבה מראשון לציון ברצח המאבטח דואק במהלך ניסיון שוד בחנות. כהן, אז בן 25, הואשם אף הוא ברצח אך זוכה מחמת הספק. עובד חנות חצי-חינם, מאור כהן, הורשע בגין סיוע לשוד מזוין.
לפי כתב האישום שהוגש אז, מאור מסר לכאורה לאפי כהן מידע על נהלי האבטחה במרכול ומידע נוסף שסייע בתכנון השוד, ואפי לכאורה הפעיל את והבה ולוי, שהוציאו לפועל את התוכנית וביצעו את השוד במהלכו נורה דואק בראשו. אפי הואשם כמבצע הרצח בצוותא, על בסיס הודעותיו של מאור במשטרה, שקשרו אותו לתוכנית המשותפת. בית המשפט המחוזי זיכה את אפי כהן מחמת הספק לאור שתיקתו של מאור במסגרת עדותו בבית המשפט, ודחיית בקשתה של הפרקליטות לקבל את אמרותיו של מאור במשטרה (אמרת חוץ) כראיה עיקרית נגדו.
בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד רוני ברוש טען אפי כהן כי לא היה יסוד להגיש נגדו כתב אישום וכי המשטרה והפרקליטות התרשלו בעבודתם וכתוצאה מכך הוא ישב יותר מ-1,000 ימים במעצר שווא. התובע הצביע בין היתר על כך שלא נמצאה שיחת טלפון אחת בינו לבין מאור, וחוקרי המשטרה ידעו לכאורה כי מאור שיקר במספר מקרים בחקירותיו. כמו כן, לא היתה כל ראיה חפצית או פורנזית שקשרה אותו לזירת האירוע.
מאידך טענה פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), כי בידי המשטרה נאספו די ראיות להגיש כתב אישום נגד התובע, וכי בעצם זיכויו אין כדי לבסס את הטענה להתרשלות בניהול ההליך. הפרקליטות ציינה כי מאור לא היה עד מדינה ולא קיבל טובת הנאה בנוגע לעדותו, וכי מעבר לדבריו במשטרה היו לכאורה ראיות נוספות, לרבות קשר טלפוני בין התובע לרוצח, והבה, לרבות מספר דקות לפני ביצוע השוד והרצח. לטענת המדינה, אין תקדים במסגרתו נפסקו בתביעת נזיקין פיצויים במקרה בו נאשם זוכה מחמת הספק.
השופט עזריה אלקלעי קיבל את עמדת המדינה ודחה את התביעה. "להבדיל מבית המשפט הפלילי שדן באישום נגד התובע ושלצורך הרשעת נאשם צריך להשתכנע באשמתו מעבר לכל ספק סביר, לרשות התביעה צריכות לעמוד 'ראיות מספיקות לאישום'", ציין השופט, "בשלב הגשת כתב האישום, המדינה לא ידעה כי מאור יחליט לשתוק על דוכן העדים. לפיכך במועד הגשת כתב האישום רשאית היתה הנתבעת להסתמך על עדותו של מאור, כעל ראיה מכרעת… לא הוצגה על ידי התובע כל סיבה שהיתה למאור להפליל אותו ולהעליל עליו".
לדברי השופט אלקלעי, "זיכויו של התובע מחמת הספק מהווה חוכמה שלאחר מעשה, וכאשר בחנתי את התנהלות המשטרה ורשויות התביעה בזמן אמת, ולאחר שבחנתי את חומר הראיות שעמד בפניהם ואת החקירה שהתנהלה, הגם שלא היתה נקייה מפגמים, מסקנתי היא כי התביעה והמשטרה נהגו באופן סביר וכי הם לא התרשלו בהתנהלותם".
בית המשפט חייב את התובע לשלם 50 אלף שקל הוצאות למדינה.
